עוסק פטור, מורשה או חברה בע"מ - מה עדיף מבחינה משפטית ולמה?

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

הבדלים ומשמעויות: עוסק פטור / מורשה / חברה בע"מ


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

כאשר אדם שוקל לפתוח עסק, אחת השאלות המרכזיות והראשוניות שעליו לשקול הינה מהו הסטאטוס המשפטי שבמסגרתו כדאי לו להפעיל את העסק שלו ולהירשם ברשויות תחתיו ובכלל זאת מע"מ, מס הכנסה והביטוח הלאומי. האם כדאי לו להירשם כעוסק עצמאי יחיד ואז לבחור בין להיות עוסק פטור או עוסק מורשה, או שעדיף לו להתאגד כחברה בע"מ.

לכל סטאטוס יש את המאפיינים, התנאים, היתרונות והחסרונות שלו. מכאן גם נובע שהתשובה לשאלה זו איננה תשובה אחידה וכללית לכולם, כי אם תשובה שמשתנה מאדם לאדם, בהתאם לנסיבות האישיות והספציפיות שלו ושל העסק שלו.

אגב, מן הראוי להבהיר כי גם חברה חייבת להירשם כעוסק מורשה. כך שאם יש מי ששואל את עצמו האם כדאי לו להירשם כעוסק מורשה או כחברה בע"מ, עליו בעצם לשאול את עצמו האם הוא רוצה להירשם כעוסק מורשה שהינו יחיד עצמאי, או כעוסק מורשה שהינו חברה בע"מ. אולם, לצורך הדיון במאמר זה, נתייחס אל העוסק המורשה כאל עוסק מורשה שהינו יחיד עצמאי, להבדיל מחברה בע"מ. בהמשך נסביר מה הן המשמעויות וההשלכות של כל אחד מהסטאטוסים המשפטיים הללו ומהם ההבדלים העיקריים ביניהם.

עוסק מורשה, עוסק פטור וההבדל ביניהם

באופן כללי, עוסק הוא בעל עסק לממכר נכסים או מתן שירות מסוים, שאינו בנק או מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר). קיימים שני סוגים של עוסקים: עוסק מורשה ועוסק פטור, אשר בעבר נקרא עוסק זעיר. האבחנה ביניהם נקבעת לפי גודל המחזור השנתי שלהם, שמתעדכן מעת לעת. נכון לשנת 2016, מי שמחזור העסקים השנתי שלו אינו עולה על 99,006 ₪, יוגדר כעוסק פטור ומי שמחזור העסקים שלו עולה על סכום זה, יוגדר כעוסק מורשה.

מעבר לכך, ישנם בעלי מקצוע מסוימים שבכל מקרה חייבים להירשם במע"מ כעוסק מורשה, ללא קשר להיקף העסקים שלהם, שכוללים בעיקר בעלי מקצועות חופשיים, כגון עורך דין, רואה חשבון, רופא, אדריכל וכדומה. בנוסף, כאמור, גם חברות חייבות להירשם כעוסק מורשה.

ההבדל העיקרי בין עוסק פטור לעוסק מורשה מתבטא בכך שעוסק פטור הינו פטור מלגבות מע"מ מלקוחותיו ועם זאת הוא אינו רשאי לקזז מס תשומות, קרי, המע"מ שהוא עצמו משלם לספקיו. בנוסף, הוא פטור מלהגיש דו"חות חודשיים למע"מ, אלא עליו להגיש למע"מ רק דו"ח שנתי.

העוסק המורשה לעומת זאת, מחויב לגבות מע"מ מלקוחותיו ומנגד הוא רשאי לקזז מעסקאותיו את מס התשומות שלו. בנוסף עליו להגיש דו"חות חודשיים למע"מ וזאת מדי חודש או חודשיים.

יודגש כי הפטור של עוסק פטור תקף אך ורק ביחס לצרכי מע"מ, כך שהוא איננו פטור מכל יתר החובות שיש לכל עוסק כלפי מס הכנסה והביטוח הלאומי, על כל מה שכרוך ומשתמע מכך. כלומר, גם העוסק הפטור, בדומה לעוסק המורשה, צריך לדווח על הכנסותיו למס הכנסה ולשלם את המס המתחייב מכך וכן צריך לשלם דמי ביטוח לאומי למוסד לביטוח לאומי.

מבחינת מס הכנסה, המיסוי המוטל על העוסק, הן פטור והן מורשה, מחושב כהכנסה אישית וזהה לחישוב הכנסותיו של עובד שכיר, רק שהעוסק רשאי גם לקזז הוצאות עסקיות מסוימות מהכנסתו. לעומת זאת, ההבדל בין עוסק פטור לעוסק מורשה מתבטא בכך שהעוסק הפטור צריך לדווח על הכנסותיו למס הכנסה רק פעם אחת בשנה, במסגרת הדו"ח השנתי, בעוד העוסק המורשה צריך גם לדווח עליהן באופן חודשי ולשלם מקדמות מס, אלא אם כן הוא קיבל פטור מכך.

אגב, בצד ההקלות שניתנות לעסוק פטור, יש לקחת בחשבון גם את הדימוי העסקי שלו. שכן, מאחר שידוע שעוסק פטור הינו בעל מחזור עסקי נמוך יותר והיקף פעילות נמוך יותר, אז ייתכן שהדבר עלול להביא לדימוי שלילי מסוים בקרב לקוחות פוטנציאליים, שיעדיפו אולי לפנות לעסוק מורשה, בידיעה שהוא מנהל עסק גדול ויציב יותר מאשר עוסק פטור.

מהי חברה בע"מ

חברה בע"מ הינה גוף משפטי אשר מטרתו הינה השאת רווחים. החברה נוסדת עם רישומה ברשם החברות. ניתן לייסד כל חברה ובלבד שמטרתה הינה לעסוק בעיסוק חוקי בלבד. כיום, להבדיל מבעבר, אין צורך במספר בעלי מניות מינימאלי כדי לייסד חברה, כך שניתן להקים חברה גם עם בעל מניות אחד, שנקראת חברת יחיד. 

קיימים שני סוגים עיקריים של חברות:

  • חברה ציבורית, אשר מניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך.
  • חברה פרטית, אשר מניותיה אינן נסחרות שם.

אחד המאפיינים העיקריים של החברה, אשר גם מהווה את אחד מיתרונותיה הבולטים, הינו עקרון הפרדת האישיות המשפטית. עיקרון זה קובע כי לחברה יש אישיות משפטית נפרדת מהאישיות המשפטית של בעלי המניות שלה ולפיכך, בעלי המניות אינם נושאים באחריות אישית לפעולות החברה, התחייבויותיה וחובותיה, למעט במקרים בהם נעשה שימוש לרעה בעקרון זה, שאז ייתכן שבית המשפט יורה על הרמת מסך ההתאגדות ויטיל על בעלי המניות את האחריות האישית לחובותיה של החברה.

חברה בע"מ הינה חברה שבמקרה של פירוק חברה, בעלי מניותיה ערבים אישית להתחייבויות החברה רק עד לגבולות הערך הנקוב של המניות שמוחזקות בידיהם ואשר לא נפרע על ידם בפועל.

ההבדלים העיקריים בין חברה בע"מ לעוסק מורשה

1) עקרון הפרדת האישיות המשפטית ועקרון הגבלת האחריות של בעלי המניות - כאמור, עקרון ההפרדה מפריד בין האישיות המשפטית של החברה לבין האישיות המשפטית של בעליה וזאת גם כאשר מדובר בחברת יחיד, של בעל מניות אחד בלבד ולפיכך לא ניתן לייחס לבעל המניות אחריות לחובות החברה, למעט במקרים שמצדיקים הרמת מסך.

כדי להתגבר על עקרון זה, נוהגים הבנקים שנותנים אשראי לחברות, להחתים את בעלי המניות של החברה כערבים אישית לחובותיה. גובה הסיכון של בעלי המניות בחברה בע"מ מסתכם בכך שבמקרה של פירוק החברה, הם ערבים אישית לחובות החברה רק עד לגבולות הערך הנקוב של המניות שמוחזקות בידיהם ואשר לא נפרע על ידם בפועל.

לעומת זאת, כאשר מדובר בעוסק מורשה, אין הפרדה בין העצמאי לעסק שלו, כך שהוא נושא במלוא האחריות לחובותיו של העסק שלו. לפיכך, באופן כללי, במידה ומדובר בעסק שאמור להיות עתיר סיכונים והתחייבויות כבדות משקל, עדיף להירשם כחברה בע"מ.

2) נטל המס ותכנון המס - נכון לשנת 2016, נטל מס ההכנסה המרבי על הרווחים של עוסק מורשה מגיע כיום לשיעור של 48% ואף 50%, במקרה של מס יסיף. לעומת זאת, נטל מס החברות אשר מוטל על רווחי החברה הינו 25% בלבד, קרי, חצי מנטל המס של עצמאי, אם כי זאת רק ככל שמדובר ברווחים שיישארו בחברה ויושקעו בה במסגרת ההון החוזר, לצורך הרחבת פעילותה, הגדלת רכוש, הגדלת מלאי, הגדלת אשראי לקוחות וכדומה.

אולם, במידה ובעל המניות ירצה למשוך לעצמו את הרווחים כדיבידנד, הוא יצטרך לשלם בנוסף גם מס דיבידנדים בשיעור של 25% ואף 30% במידה והינו בעל מניות מהותי אשר מחזיק לפחות 10% ממניות החברה. כתוצאה מכך, המס המצרפי של מס החברות ומס הדיבידנדים יחדיו, עלול להגיע ל-47.50%.

אגב, במידה ובעל המניות עובד בחברה כשכיר, הוא יכול למשוך ממנה משכורת כשכיר, שתיכלל בהוצאות החברה, לפני חישוב מס החברות המוטל עליה. כמו כן, כמות תכנוני המס שניתן לעשות בחברה בע"מ הינה רבה מזו שניתן לעשות כעצמאי וכן נכון יותר לנכות הוצאות במסגרת חברה.

לפיכך, באופן כללי, ככל שבעל העסק ירצה להשאיר בעסק נתח גדול יותר מהרווחים לצורך השקעה חוזרת בו, אז עדיף לפעול במסגרת חברה מאשר כעוסק מורשה. במונחים מספריים, מקובל לומר שבמידה והרווח העסקי עולה על סך של 25,000 ₪ ממוצע לחודש, כדאי לבחון פעילות כחברה ולא כעוסק מורשה, במיוחד כאשר לפחות שליש מהרווח עומד להיות מושקע חזרה בחברה או שהבעלים יכול להרשות לעצמו לא להשתמש בו. אולם, במידה וכל הרווחים הולכים לצריכה שוטפת, ההתאגדות כחברה כדאית רק מרווח חודשי ממוצע בסך של 50,000 ₪ ומעלה.

3) עלויות הקמת חברה - הקמת חברה מצריכה תשלומים כגון אגרת הקמת חברה, תשלום לעורך דין ותשלום אגרה שנתית לרשם החברות, בעוד שעוסק מורשה פטור מהוצאות אלו. בנוסף, בעת סיום דרכה של החברה, יש לפעול לפירוקה, דבר שכרוך בהוצאות נוספות, בעוד שהעוסק המורשה פטור מכך.

4) עלויות הנהלת החשבונות - עלויות הנהלת החשבונות של החברה יקרות מהרבה זו של העוסק המורשה. ראשית, כל חברה חייבת לנהל הנהלת חשבונות כפולה שכרוכה בעלויות גבוהות. לעומת זאת, עוסק מורשה צריך בדרך כלל הנהלת חשבונות חד צידית, שהינה זולה ביותר, למעט במצבים בהם מחזור העסק שלו עולה על סכום מסוים, שאז רשויות המס מחייבות אותו לנהל הנהלת חשבונות כפולה.

במקרה כזה, כדאי לשקול להתאגד כחברה, שממילא מחויבת בהנהלת חשבונות כפולה, כדי ליהנות מהיתרונות שלה. שנית, בהתאם לסעיפים 154 ו-158 לחוק החברות, כל חברה, למעט חברות מסוימות, צריכה למנות לעצמה רואה חשבון מבקר לצורך ביצוע פעולות הביקורת והגשת מאזן מבוקר, בעוד שעוסק מורשה פטור מכך.

5) מוניטין - באופן כללי, הסטטוס של חברה נתפס כיותר מכובד ויוקרתי משל הסטטוס של עוסק מורשה.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא ליחצו כאן!


תאריך: 24/12/2017 20:12
 
close