הצהרת הון של פוליטקאים - זה מה שהחוק קובע

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

כל מה שרצית לדעת: הצהרת הון של פוליטיקאים


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

עקרונית, על פי החוק, רשות המסים רשאית לדרוש להגיש הצהרת הון מכל אזרח במדינה, לרבות פוליטיקאים. בדרך כלל הדרישה להגיש הצהרת הון נשלחת למי שחייב להגיש דו"ח שנתי על הכנסותיו, כלומר, עצמאים, בעלי חברות ושכירים בעלי שכר או הכנסות בהיקף גבוה. בנוסף להם, רשות המסים נוהגת לדרוש הצהרת הון גם בכל מקרה של חשד להעלמת הכנסות, לרבות על מידע חיצוני שמגיע אליה, אשר מבוסס דיו כדי להצדיק דרישה כזו.

בנוסף להגשת הצהרת הון לרשות המסים, הפוליטיקאים במדינת ישראל מחויבים להגיש הצהרת הון מיוחדת משלהם למבקר המדינה ו/או יו"ר הכנסת. אולם, נכון לשנת 2016, מחובתם רק להגיש את הצהרת ההון, אך אין עליהם חובה גם לחשוף אותה בפומבי בפני הציבור הרחב וזאת בניגוד למצב השורר במדינות רבות בעולם, לרבות בארה"ב.

חובת הגשת הצהרת הון של ראש הממשלה, שרים וסגני שרים

סעיפים 10 ו-17 של הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, מטילים על ראש הממשלה, שרים וסגני שרים של ממשלת ישראל  להגיש הצהרת הון באופן הבא:

סעיף 10 לכללים קובע כי תוך 60 ימים מתום כל שנה לכהונתם וכן תוך 60 ימים לאחר סיום כהונתם, יגיש כל אחד מהגורמים הללו למבקר המדינה הצהרה שנתית ובה פרטים על ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות ופרטים על מקורות ההכנסה שלו ושל בני משפחתו.

סעיף 17 לכללים קובע כי בתוך 60 ימים מיום תחילת כהונתו, יצהיר כל אחד מהגורמים הללו למבקר המדינה, בין היתר, על עניינים אלו: ההון, הנכסים, הזכויות וההתחייבויות שיש לו ולבני משפחתו ביום כניסתו לתפקיד, מקורות ההכנסה שלו ושל בני משפחתו בשנה שקדמה למינויו ופרטים נוספים כפי שקבע המבקר בטופס.

חובת הגשת הצהרת הון של חברי הכנסת

סעיף 13ב לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 קובע כי על חברי הכנסת או מי שחדל מהיות חבר הכנסת, להגיש הצהרת הון כפי שנקבע בכללי האתיקה לחברי הכנסת.

סעיף 15(א) לכללי האתיקה של חברי הכנסת קובע כי כל חבר כנסת צריך להגיש ליו"ר הכנסת הצהרת הון וזאת תוך 60 ימים מיום היבחרו לכנסת או מיום שהיה לחבר הכנסת וכן כל אימת שחל לדעתו, שינוי משמעותי בתוכן הצהרתו וכן תוך 60 ימים לאחר סיום כהונתו כחבר הכנסת. הצהרת ההון תוגש על פי טופס שקבע יו"ר הכנסת ותכלול את ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות והחובות שיש לחבר הכנסת ולבני משפחתו. בהצהרה יצוין סוג הנכסים וערכם בעת רכישתם, מקורות ההכנסה של חבר הכנסת ובני משפחתו וכן סכומי ההכנסה מכל מקור נוסף.

סעיף 16 לכללי האתיקה של חברי הכנסת קובע כי יו"ר הכנסת ישמור על סודיות הצהרות חברי הכנסת ולא יגלה כל פרט מהן, אלא בהסכמתו או על פי בקשתו של חבר הכנסת המצהיר, או על פי דרישה של בית המשפט. יחד עם זאת, יו"ר הכנסת רשאי, אם לדעתו נסיבות העניין מצדיקות זאת, לדווח על אי קיום כללי חובת הגשת ההון, או על סטייה מהם בידי חבר הכנסת, לוועדת האתיקה של הכנסת ולהביא לידיעתה את ממצאיו. בנוסף, במידה ויו"ר הכנסת ראה שקיים חשש לעבירה פלילית, עליו להעביר את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

במסגרת הצהרות ההון שלהם, נדרשים חברי הכנסת לפרט את כל הון הנכסים לרבות כספים, נדל"ן, ניירות ערך, בעלות בחברות ועוד. אולם, מסמכי הצהרת ההון מופקדים בכספת הכנסת, מבלי להיחשף בניגוד לרצונם של חברי הכנסת, למעט אם קיימת דרישה מטעם בית המשפט או במקרה של חשש לביצוע עבירה פלילית, שאז יש לדווח על כך ליועמ"ש לממשלה.

הצעות החוק בעניין חשיפת הצהרת הון של הפוליטיקאים

במהלך השנים נעשו כל מיני ניסיונות מצד חברי כנסת מסוימים לשנות את המצב החוקי באמצעות העלאת הצעות חוק אשר תחייבנה את חברי הכנסת לחשוף לציבור את הצהרות ההון שלהם. אולם, ניסיונות אלו כשלו פעם אחר פעם בהצבעות במליאת הכנסת ועל כן הצעות אלו לא הבשילו לכדי חקיקה מחייבת בפועל.

כך לדוגמא, יזמה הח"כית שלי יחימוביץ' הצעת חוק כזו והעלתה אותה להצבעה מספר פעמים בשנים האחרונות, אולם ההצעה הופלה שוב ושוב על ידי הממשלה והקואליציה. ח"כ יחימוביץ' נימקה את הצעת החוק שלה בכך שלציבור יש זכות לדעת על מצבם ועל מפת הקשרים העסקיים של הפוליטיקאים בארץ. ממי הם קיבלו מתנות, כמה דירות הם מחזיקים ברשותם, מי מימן את רכישתן, מה היקף נכסיהם, מה מקור הנכסים, האם קיימים ניגודי אינטרסים בין התפקיד הציבורי ובין אחזקותיהם וקשריהם ועוד.

הצעת חוק נוספת שכשלה בעניין זה, הוגשה ביוזמת 5 ח"כים ממפלגת ישראל ביתנו, במטרה להתמודד עם ניגודי עניינים קיימים אשר יעלו מהצהרות ההון של הפוליטיקאים וכן לעודד שקיפות, גילוי נאות ולחזק את אמון הציבור במדינת ישראל בנבחריו וכפועל יוצא מכך בהחלטותיהם. הצעת החוק התבססה על הגישה לפיה חשיפת הצהרת ההון של הפוליטיקאים נדרשת על מנת לדעת האם לתמוך בהם או לא ולראות מה באמת עומד מאחורי האינטרסים שלהם. שכן, לציבור יש זכות בסיסית לדעת האם הנבחרים שלו אכן מייצגים אותו או אינטרסים אחרים.

אולם, הצעת חוק זו נפלה ביום 6.1.2016 במסגרת ההצבעה שנערכה בעניינה במליאת הכנסת, בשל התנגדות הממשלה. שרת המשפטים, איילת שקד, שהביעה את התנגדות הממשלה להצעת החוק, ציינה כי אמנם קיימת חשיבות רבה לשקיפות ציבורית וניגוד עניינים, אך ההצעה לפרסום הצהרות ההון האישי איננה נחוצה לשם מניעת ניגוד עניינים.

אגב, קיימת גם הצעת חוק נוספת, בדבר הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה וברשויות המקומיות, אשר מבקשת להחיל את חובת הגשת הצהרת ההון שחלה על פוליטיקאים, גם על שופטים ונושאי משרות בכירים בשירות המדינה וברשויות המקומיות, אותה יהיה עליהם להגיש בפני הגורם שממנה אותם, בטרם תתקבל החלטה בעניינם.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא ליחצו כאן!


תאריך: 19/12/2017 14:24
 
close