הוצאת חשבוניות פיקטיביות? אלו ההשלכות המשפטיות בהיבט מע"מ

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

מידע חשוב: חשבוניות פיקטיביות בהיבט מע"מ


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (4)
4 stars - based on 2 reviews

Hebrew

עבירות הנוגעות לחשבוניות פיקטיביות הינן עבירות אשר באופן כללי מבוצעות לצורך ניכוי מס תשומות ממס העסקאות, במטרה להתחמק מתשלום מס או לקבל החזרי מס שלא כדין.

מדובר בעבירות המס הנפוצות ביותר בארץ, שאף זכו לכינוי מכת מדינה. בתי המשפט בארץ נוהגים להתייחס לעבירות אלו בחומרה יתרה וזאת גם במטרה להרתיע ולמגר תופעה זו מהארץ.

במאמר זה נסביר מהן חשבוניות פיקטיביות, מה הן העבירות הנוגעות אליהן ומהי הענישה בגין ביצוען בהקשר מע"מ.

מה הן חשבוניות פיקטיביות

למעשה, אין בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 הגדרה של המונח חשבונית פיקטיבית ומדובר בביטוי עממי שאומץ גם על ידי הפסיקה בארץ. באופן כללי מדובר בכל חשבונית מס אשר מתחזה לשקף למראית עין עסקה כלשהי שנערכה בין הצדדים לחשבונית המס.
    
סעיף 47 לחוק מע"מ קובע כי חשבונית מס שהוצאה כדין הינה חשבונית שהוצאה על ידי עוסק מורשה בגין עסקה אמיתית, אשר חייבת במע"מ ושכוללת את כל הפרטים שקבע שר האוצר לעניין.

הפרטים שחשבונית המס צריכה לכלול מפורטים בתקנה 9 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973, כוללים פרטים כגון שם הנישום, שם הלקוח, תיאור המוצר או השירות, סכום ועוד. חשבונית מס אשר איננה עונה על התנאים הללו, איננה חשבונית מס שהוצאה כדין.

במידה שהפגם שנפל בחשבונית המס שאיננה כדין איננו בגדר טעות טכנית בתום לב, כי אם בגדר הטעייה מכוונת כדי להתחמק מתשלום מס, אז מדובר בחשבונית פיקטיבית.

סעיף 38(א) לחוק מע"מ קובע כי עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין, קרי, המע"מ ששולם במסגרתה בגין העסקה. לפיכך, לא ניתן לנכות מס תשומות מחשבונית שלא הוצאה כדין, בהתאם לסעיף 47 לחוק, לרבות חשבונית שהינה פיקטיבית.  

סוגי חשבוניות פיקטיביות

קיימים מספר סוגים של חשבונית פיקטיבית, אשר העיקריים שבהם הינם כמפורט להלן:

(א) חשבונית שהוצאה ללא כל עסקה. מעשי מרמה מובהקים בהם העוסקים מנכים תשומות מחשבוניות שאין מאחוריהן כל עסקה שהיא, לא לממכר מוצר ולא למתן שירות.
 
(ב) חשבונית שהוצאה על ידי עוסק שלא היה הצד לעסקה/ חשבונית זרה. מצבים בהם החשבונית משקפת עסקה אמיתית, אך מי שהנפיק אותה לא היה הצד בפועל לעסקה. על פי עקרון ההקבלה בדיני מע"מ, החייב בתשלום המע"מ הנו מוכר המוצר או נותן השירות ומנכה התשומות הנו קונה המוצר או מקבל השירות. חשבונית שסוטה מעיקרון זה הינה חשבונית פיקטיבית, המכונה גם חשבונית זרה.

(ג) חשבונית שמנפחת את הסכום האמיתי של העסקה. חשבונית שהוצאה על ידי המוכר/ נותן השירות בגין עסקה אמיתית, אך הסכום שנקוב בה מנופח וגדול מהסכום שבאמת שולם במסגרתה.

(ד) חשבונית שאינה כוללת את מלוא הפרטים הנדרשים בחוק. חשבוניות סתמיות שאינן כוללות את כל הפרטים אשר נדרשים בהתאם לסעיף 47(ב) לחוק מע"מ ותקנה 9 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973.

(ה) חשבונית שמי שהוציא אותה לא העביר לרשות המסים את מס העסקאות בגינה. מצב בו נערכה עסקה אמיתית לכל דבר ועניין, אך המוכר או נותן השירות לא העביר לרשות המיסים את מס העסקאות בגינה. גם במקרה שמדובר בחשבונית פיקטיבית, אשר הקונה או מקבל השירות אינו רשאי לנכות מס תשומות בגינה. כאשר קיים חשש למקרה כזה, רשאי הקונה להפריד את המע"מ מהתשלום שלו ולהעביר אותו ישירות לרשות המסים.

הסנקציות בגין ניכוי מס תשומות מחשבוניות פיקטיביות

כדי לבסס אחריות בגין ניכוי מס תשומות שכלול לכאורה בחשבונית פיקטיבית, על מנהל המע"מ לקבוע שאכן מדובר בחשבונית פיקטיבית וכי הלקוח שניכה את מס התשומות שלה אכן ידע או היה עליו לדעת שמדובר בחשבונית פיקטיבית.

לשם כך יש לברר לדוגמא, האם היה על הלקוח לבצע בדיקות ולבקש מסמכים מהמוכר/ נותן השירות אשר יצביעו על כך שהינו עוסק מורשה שרשאי להנפיק חשבוניות כדין.

נטל ההוכחה בעניין החשבוניות הפיקטיביות הינו בדרך כלל על כתפי הנישום וזאת לאור סעיף 132 לחוק אשר קובע כי "הטוען ששילם מס או שהגיש דו"ח, או שהמס נוכה על פי חשבונית מס - עליו הראיה".

בנוסף, סעיף 83(ד) לחוק קובע כי חובת הראיה בערעור על קביעת מנהל מע"מ בהשגה בפני בית המשפט המחוזי הינה על המערער, אם הדו"ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין.

במידה ומנהל המע"מ קבע כי אכן מדובר בחשבונית פיקטיבית, אז העוסקים שקשורים אליה עלולים להיות חשופים לסנקציות שונות הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי, כפי שיפורטו כאן.

במישור האזרחי

ניתן להטיל מספר סנקציות הן על מי שהוציא את החשבונית הפיקטיבית והן על הלקוח שניכה את מס התשומות מהחשבונית הפיקטיבית, במידה והוכח שהוא אכן ידע שמדובר בחשבונית כזו.

  • תשלום כפל מס - העוסק שהוציא את החשבונית הפיקטיבית, חשוף לתשלום כפל מס המצוין בחשבונית הפיקטיבית, כאמור בסעיף 50(א) לחוק, אשר נחקק במסגרת תיקון 26 לחוק מע"מ.

    הלקוח שניכה את מס התשומות מהחשבונית הפיקטיבית חשוף לכך שמס התשומות שהוא ניכה כאמור לא יוכר, דבר שעלול ליצור לו חוב כלפי רשויות מע"מ בסכומי עתק.

    בנוסף, גם הוא חשוף לתשלום כפל מס, אלא אם כן הוא יוכיח שלא ידע שמדובר בחשבונית פיקטיבית וזאת כאמור בסעיף 50(א1) לחוק.
     
  • פסילת ספרים ועריכת שומות לפי מיטב השפיטה - סעיף 77ב(א) לחוק קובע כי עוסק שהוציא חשבונית מס שלא כדין, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים באותה שנת מס. כלומר, ניתן לפסול את ספריו של מי שהוציא חשבונית פיקטיבית.

    סעיף 77ב(ב) לחוק קובע כי עוסק שניכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים באותה שנת מס, אלא אם כן הוכיח בעת הבאת טענותיו לפי סעיף 62, להנחת דעתו של המנהל, כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין.

    כלומר, ניתן לפסול גם את ספריו של הלקוח שניכה את מס התשומות מהחשבונית הפיקטיבית, אלא אם כן הלקוח יוכיח שלא ידע שמדובר בחשבונית פיקטיבית. 

    בעקבות פסילת הספרים, רשאי מנהל המע"מ להוציא להם שומות על פי מיטב השפיטה, בהתאם לסעיף 77(א) לחוק.
     
  • קנסות -  סעיף 95 לחוק מאפשר להטיל קנס מנהלי על שהיה מעורב בחשבונית פיקטיבית ואילו סעיף 96 חוק מאפשר להטיל קנס פיגורים בגין כל איחור בתשלום מס.

במישור הפלילי

במידה שהעוסק שהיה מעורב בדבר ידע על עניין החשבוניות הפיקטיביות, מדובר בעבירת מע"מ פלילית חמורה אשר בגינה קיימים עונשים חמורים של מאסר בפועל עד 5 שנים בנסיבות רגילות ועד 7 שנים בנסיבות חמורות וכן תשלום קנסות כבדים וריביות.

במידה והוצאת חשבוניות פיקטיביות, בין אם נתפסת ובין אם טרם, כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין מנוסה לענייני מע"מ, על מנת שהוא יוכל לסייע לך להילחץ במהרה ועם כמה שפחות נזק, מהמצב שאליו נקלעת!


תאריך: 13/02/2018 19:05
 
close