זייפת פנקסי חשבונות? יש לזה השלכות משפטיות לפי חוק מע"מ!

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

זיוף/ הסתרה/ השמדה של פנקסי חשבונות לפי חוק מע"מ


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (3)
3 stars - based on 2 reviews

Hebrew

סעיף 117(ב)(7) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, קובע כי מי שזייף, הסתיר, השמיד או שינה פנקס או מסמך אחר שנדרש לנהלו או למסרו, או שהרשה או שלא מנע מאחר לעשות כאמור, כדי להתחמק או להשתמט מתשלום מס, דינו מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. במידה ומדובר בביצוע עבירה בנסיבות מחמירות, דינו מאסר עד 7 שנים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וזאת כאמור בסעיף 117 (ב2) לחוק.

עבירות אלו מתייחסות, למשל, למצבים בהם העוסק זייף חשבוניות מס שהוא ציין עליהן סכום נמוך משמעותית מהסכום שהוא גבה בפועל מלקוחותיו, או שהוא שינה את התאריך שהופיע על החשבונית במידה וכבר חלפו 6 חודשים ממועד הוצאתה וזאת כדי שהוא יוכל לנכות ממנה מס תשומות.   

כמו כל עבירות המע"מ אשר מופיעות בסעיפיו הקטנים של סעיף 117(ב) לחוק מע"מ, גם עבירה זו נחשבת עבירת מע"מ מהותית וחמורה. כדי להביא להרשעה בביצוע עבירה זו, על המדינה להוכיח מעל לכל ספק סביר, הן את היסוד העובדתי של עבירה זו והן את היסוד הנפשי של עבירה זו.  

מבחינת היסוד העובדתי, על המדינה להוכיח שהנישום אכן זייף, הסתיר, השמיד או שינה מסמכים אשר קשורים להנהלת החשבונות שלו, כגון חשבוניות שהוציא או חשבוניות שקיבל, או דו"חות תקופתיים למע"מ שהגיש. מבחינת היסוד הנפשי, על המדינה להוכיח שהוא עשה זאת כדי להתחמק מתשלום מס.

במסגרת הליך ע"פ 575/72 מדינת ישראל נ' שבח והליך ע"פ 1182/99 הורוביץ ואח' נ' מדינת ישראל, קבע ביהמ"ש העליון כי יסוד הכוונה הפלילית הנו מצפונות לבו של עושה העבירה ועל כן, מטבע הדברים ניתן לרוב להסיק מהתנהגות הנישום, מעובדות חיצוניות ומראיות נסיבתיות אובייקטיביות המצביעות על מטרה להתחמק ממס.

כאשר מדובר בפעולות של זיוף, הסתרה, או השמדה של מסמכי הנהלת חשבונות, דומה כי סביר להניח שמי שביצע פעולות אלו, במיוחד בעיצומה של חקירת מע"מ, ביצע אותן כדי להתחמק מתשלום מס, כך שיהיה עליו להמציא נימוק ראוי במיוחד כדי לתרץ מעשים אלו.

מאחר שעבירות אלו מבוצעות לרוב לצורך ביצוע עבירת ניכוי מס תשומות מחשבוניות פיקטיביות, אז לעתים קרובות האישום בביצוע עבירות אלו מוגש במצורף לאישום בגין ניכוי תשומות חשבונות פיקטיביות ואף עבירות מע"מ נוספות.

במסגרת הליך ת.פ. 2092/04 גזר בית משפט בפתח תקווה 4 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על תנאי ו-100 אלף שקל קנס על קבלן כח אדם בשם עלא אבו-קטיפאן בגין שורה של עבירות מע"מ לצורך העלמת מס בהיקף של כ-16 מיליון ₪, באמצעות שתי חברות שבבעלותו.

לאחר חקירה מסועפת ומורכבת של מחלקת החקירות של מע"מ חיפה, התברר כי אבו-קטיפאן דיווח על הוצאות בגין חשבוניות פיקטיביות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, תוך קיזוז מס התשומות בגינן. בנוסף לכך, הוא נמנע מלהתייצב לחקירה ואף העלים את ספרי החשבונות שלו כדי שחוקרי מע"מ לא יוכלו לבדוק אותם. לאחר שנעצר, הוא בחר לשמור על זכות השתיקה ובתחילת משפטו כפר בהאשמות, אך לבסוף הגיע להסדר טיעון, במסגרתו הודה בשורה של עבירות בתמורה לעונש מוסכם מראש.

עבירות אלו כללו ניכוי מס תשומות בלא מסמך, הוצאת חשבוניות מס בלא שהמס הכלול בהן שולם במועד, במסירת ידיעה כוזבת ודו"ח הכולל ידיעה כזו בנסיבות מחמירות, שימוש בתחבולה, זיוף, הסתרה, השמדה ושינוי פנקס במטרה להשתמט ממס וסירוב להתייצב לחקירה.

יחד עם זאת, הנאשם לא הסיר את המחדל של העבירות אותן ביצע ולא שילם מאומה על חשבונן, מאחר ששתי החברות שלו הפכו לחדלות פירעון.

בית המשפט ציין בפסק דינו את הפסיקה אשר חזרה והדגישה את חומרת ביצוע העבירות הכלכליות ואת הצורך בהשתת ענישה משמעותית ומרתיעה, לרבות עונשי מאסר בפועל וקנסות מכבידים, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק, לכלכלה ולמרקם החברתי. בתי המשפט גם הדגישו את הצורך להמחיש לציבור, כי גם עבריינות בתחום זה תיענש בכל חומרת הדין, בלא כל הבחנה בינה לבין גנבים וגזלנים אחרים, תוך מתן משקל יתר לאינטרס הציבורי, אל מול נסיבות אישיות או מצב כלכלי קשה.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא ליחצו כאן!


תאריך: 31/12/2017 19:12
 
close