הלבנת הון - מה עושים וכיצד מתמודדים מול חשד להלבנת הון

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

הלבנת הון - כל מה שחייבים להבין ולדעת!


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (3) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 3 reviews

Hebrew

הלבנת הון הינה פעולה אשר נועדה להכשיר ולתת לגיטימציה חוקית לכספים שנוצרו באופן בלתי חוקי, עקב העלמת מס או ביצוע פשעים פליליים מובהקים כגון סחר בסמים, סחר בנשק, סחר בנשים, זנות, הימורים, סחיטת דמי חסות וכדומה.

באמצעות הלבנת ההון מוחדרים כספים אלו באופן מוסווה וחשאי למערכת הכספים הפיננסית הלגיטימית במשק, וזאת על מנת לאפשר את משיכתם בחזרה באופן גלוי ופומבי, כאילו המדובר בכספים לגיטימיים לכל דבר ועניין.

ניתן לעשות זאת בדרכים שונות ומגוונות ולדוגמא, באמצעות ניהול עסק רגיל שנוהג לגבות כספים גם במזומן, כגון חנות מכולת או מגרש חניה, דבר שמאפשר להפקיד בבנק את כספי המזומנים המולבנים כאילו שהמדובר בתקבולים של העסק.

כלומר, פעילות הלבנת הון הינה למעשה פעילות שנועדה להסתיר ולהטמיע רכוש לא חוקי, אשר הופק מביצוע מעשי פשע, בתוך רכוש חוקי, וזאת על מנת להסתיר את המקור הלא חוקי שלהם.

מטרת פעילות זו הנה לא רק להלבין את הכספים השחורים במסגרת הכלכלה הלגיטימית, אלא גם להקנות לבעליהם העבריינים עוד ועוד כח, עוצמה ועמדות השפעה, אשר ישמשו אותם לביצוע פעילות עבריינית נוספת ומועצמת.

הסכנות אשר נובעות מפעילות הלבנת ההון כוללות סכנה ליציבות כלכלת המדינה והמשטר, סיכונים לסקטור הפיננסי, פגיעה בשוק החופשי על ידי הקצאת משאבים בלתי יעילה ובלתי משוכללת, ופגיעה במוניטין המדינה. מטרת

הלבנת הון מוגדרת כעבירה פלילית הן בארץ והן ברחבי העולם. מדובר בעבירה עצמאית, אשר עומדת בפני עצמה וזאת בנפרד מהעבירות באמצעותן הופקו הכספים המולבנים, אשר מכונות עבירות המקור, בהן מטפלים יתר הוראות הדין הפלילי.

מבצעי עבירת הלבנת ההון אינם שותפים בהכרח לביצוע עבירות המקור, ולא פעם מדובר בשרשרת ארוכה של עבריינים, אשר לא תמיד מכירים זה את זה, כאשר כל אחד מהם נוטל חלק מסויים בתהליך ההלבנה, ומהווה חוליית ביניים במסלול ניתוק הקשר בין הכספים המולבנים לעבירות המקור שבאמצעותן הם הופקו.

איסור הלבנת ההון בארץ מעוגן במסגרת חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000. חוק זה נחקק בשל לחצים בינלאומיים כבדים שהופעלו על המדינה, ועל רקע הדרישה לחקיקת החוק שארגון FATF, Financial Action Task Force, קבע כתנאי להצטרפות ישראל אליו כמדינה משקיפה.

ואכן, בעקבות פעילות המדינה בנושא הלבנת ההון, צורפה ישראל לארגון ביוני 2016 במעמד של משקיפה. דבר זה מהווה הישג מדיני ומקצועי חשוב, מאחר שמדובר בצעד משמעותי ומכריע בהליך צירופה של ישראל כחברה מן המניין לארגון.

ארגון FATF הינו ארגון אשר הוקם בשנת 1989 על ידי המדינות החברות בארגון ה-G-7 ומאז משמש ככח המשימה אשר מרכז את הפעילות הבינלאומית במאבק בהלבנת ההון, ואשר קובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום זה אשר מחייבים את כל מדינות העולם.

החוק בארץ אימץ אף הוא את הסטנדרטים הבינלאומיים בנושא המאבק בהלבנת ההון, וזאת באופן שכולל כמה וכמה היבטים, עליהם נסביר בהרחבה. בכל מקרה של חשד בהלבנת הון, מומלץ כמובן לפנות בהקדם האפשרי להתייצעות עם עורך דין מנוסה בתחום - כבר בעת היוודע דבר החקירה ובכל מקרה, מוקדם ככל שניתן מתחילת ההליך החקירתי.

הגדרת עבירת איסור הלבנת הון

סעיף 3(א) לחוק מגדיר עבירת הלבנת הון כביצוע פעולה ברכוש שמקורו בעבירה או ששימש לצורך ביצוע עבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו.

הסעיף גם קובע כי העונש על ביצוע עבירת הלבנת הון הינו מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

סעיף 2 לחוק אשר מגדיר עבירה רק כעבירה המנויה בתוספת הראשונה לחוק, אשר כוללת עבירות פליליות מובהקות כגון רצח, סחר בסמים, זנות, הימורים, שוחד, עבירות מס מסויימות ביחס למס הכנסה, מע"מ, ומיסוי מקרקעין אשר הוספו לתוספת הראשונה במסגרת תיקון 14 לחוק ועוד.

מתן סמכות לחלט רווחים שמקורם בפשיעה

סעיפים 21 ו-22 לחוק מקנים לבית המשפט גם את הסמכות להורות על חילוט רכושו של העבריין אשר הופק כתוצאה מביצוע העבירה, ולהעביר אותם לבעלות המדינה. סעיפים אלו מקנים למדינה את הסמכות להורות על שני סוגים של חילוט.

חילוט רכוש פלילי אשר יוטל במסגרת ההליך הפלילי בו הורשע העבריין בביצוע עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק.

חילוט רכוש אזרחי אשר יוטל בהליך אזרחי, וזאת למשל כאשר לא ניתן להעמיד לדין את העבריין, לדוגמא כשהוא ברח לחו"ל, או כשהנכסים התגלו רק לאחר ההרשעה.

יודגש כי חילוט הרכוש איננו מוטל כתחליף לעונש בגין ביצוע עבירת הלבנת ההון, אלא הוא מוטל בנוסף לו.

הקמת מאגר מידע מודיעיני בניהול הרשות לאיסור הלבנת הון

בהתאם לסעיף 29 לחוק, הוקמה בשנת 2002 הרשות לאיסור הלבנת ההון שבמסגרת משרד המשפטים, במטרה לנהל את מאגר המידע של הדיווחים שיתקבלו לפי החוק.

הרשות הוקמה כגוף מודיעיני אדמיניסטרטיבי במשרד המשפטים, אשר תפקידו הינו לאסוף מידע, לעבדו, ולנתחו. המידע מוזרם אל הרשות על ידי הגופים הפיננסיים בארץ, בעיקר הבנקים, וכן ממקורות נוספים כגון המשטרה, השב"כ ורשויות אחרות מסוגה בחו"ל.

יחד עם זאת, הרשות איננה מהווה יחידה חוקרת, כך שבמידה והחומר הרלבנטי שנאסף על ידה מעורר חשד לביצוע עבירת הלבנת הון, הוא יועבר על ידה לרשויות האכיפה.

הטלת חובות דיווח על הסקטור הפיננסי ואנשים פרטים

חובות הדיווח העיקריות המוטלות לפי החוק הינן חובת הדיווח כלפי הרשות לאיסור הלבנת הון אשר מוטלת על הסקטור הפיננסי, וחובת הדיווח אשר מוטלת על אנשים פרטיים, בעת כניסה ויציאה מהארץ.

בהתאם לסעיף 7 לחוק, מוטלת על גופים פיננסיים בארץ, בעיקר בנקים, חובה לדווח על פעולות מסויימות כגון העברות כספים מסכום מסויים, וכן לדווח על כל פעולה שנראית להם כפעולה בלתי רגילה.

בהתאם לסעיף 9 לחוק, מוטלת חובת דיווח על אנשים פרטיים לגבי כספים המוחזקים על ידם בעת יציאה או כניסה לישראל, אשר כיום עומד על סך של 100,000 ₪ ומעלה.

כאשר מדובר במי שעולה לארץ לראשונה, עליו לדווח רק במידה ויש ברשותו סך של 1,250,000 ₪ ומעלה. עם זאת יובהר כי המדובר בחובת דיווח בלבד, אשר אין בה כדי לאסור או להגביל את סכומי הכספים שנותר להכניס לארץ או להוציא ממנה.


תאריך: 18/06/2018 17:56
 
close