חשבון הבנק שלך הוקפא בשל חשד בהלבנת הון? יש פתרון משפטי!

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

הקפאת חשבונות וסנקציות נוספות נגד חשודים בהלבנת הון!


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

Hebrew

הלבנת הון הינה פעולה שנועדה להכשיר כספים בלתי חוקיים שהושגו כתוצאה מפעילות פלילית וזאת באמצעות החדרתם למערכת הפיננסית הלגיטימית, תוך הסוואת המקור הפלילי שלהם.

בארץ נאסר לבצע פעילות להלבנת הון רק החל משנת 2000 ואילך, עת נחקק בארץ חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000. כדי לאכוף את האיסור על ביצוע פעולות להלבנת הון ויתר הוראות החוק, קובע החוק שורה של סנקציות שונות אשר מוטלות על מי שהורשע בביצוע עבירה לפי החוק. יחד עם זאת, החוק גם מאפשר להטיל סנקציות פליליות על מי שטרם הורשע בביצוע עבירת הלבנת הון, אלא עדיין רק חשוד בביצוע עבירה זו.  

החקירות לגבי חשד לביצוע עבירות הלבנת הון מתנהלות בארץ בדרך כלל בשני שלבים. השלב הראשון הינו השלב הסמוי, במהלכו אוספים החוקרים באופן חשאי ראיות לביצוע עבירת הלבנת הון. רק במידה ובמסגרת השלב הסמוי הצטבר מספיק חומר ראיות שמצדיק את המשך הליך החקירה, תעבור החקירה לשלבה השני ותהפוך לחקירה גלויה.

במסגרת החקירה הגלויה, יזומן החשוד לחקירה ובעת הצורך הוא גם ייעצר. בנוסף לכך, יפעלו החוקרים, במידה ויידרשו, להוצאת צווים אשר נועדו להשלים את מלאכת איסוף הראיות לשם הגשת כתב האישום כנגד החשוד. מדובר למשל בצווים לעיקול והקפאת חשבונות הבנק של החשוד, אשר יאסרו וימנעו מהחשוד לבצע כל פעולה בחשבונות הבנק שלו, צווים לעיקול ותפיסת כלי הרכב של החשוד, אשר ימנעו ממנו להשתמש בכלי הרכב שלו וצווים לחיפוש ותפיסת מסמכים, מחשבים וחפצים אחרים בבתי המגורים והעסק שלו.

הסמכות החוקית להוצאת הצווים הנלווים הללו נובעת משילוב סעיפים 21(א) ו-26 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, ביחד עם סעיפים 32, 34 ו-43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון מקנה לבית המשפט את הסמכות להורות על חילוט רכוש אסור, קרי שהופק מפעילות פלילית, של כל נאשם שהורשע בביצוע עבירה של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, או בביצוע עבירה של עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא אסור, לפי סעיף 4 לחוק.

סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון, מחיל את סמכויות החיפוש והתפיסה שלפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט–1969, גם על רכוש שלגביו ניתן צו חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון. סעיפים 32, 34 ו-43 לפקודת הנ"ל, הינם הסעיפים העיקריים אשר עוסקים בסמכויות החיפוש והתפיסה.

סעיף 32 לפקודה קובע כי שוטר רשאי לתפוס חפץ במידה ויש לו יסוד להניח כי באמצעותו נעברה עבירה או עומדת להתבצע עבירה באמצעותו. כמו כן, רשאי הוא לתפוס את החפץ במידה והוא עשוי לשמש ראיה בהליך המשפטי בשל העבירה או כאשר ניתן בעבורו שכר תמורת ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

במסגרת הליך בש"פ 342/06 לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון כי שלוש התכליות העיקריות המצדיקות תפיסת חפץ הן תפיסה למטרת חילוט, תפיסת חפץ לצורך הצגתו כראיה במשפט ותפיסת חפץ למניעת ביצוע עבירות. במסגרת הליך בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון כי בשונה מסעיף 34, סמכותו של השוטר לתפוס חפץ לפי סעיף 32 איננה תלויה בקיומו של צו שיפוטי בעניין ושיקול הדעת נתון לשוטר.

סעיף 34 לפקודה קובע כי בית משפט השלום רשאי לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או לחילופין שינהגו בו אחרת על פי התנאים שייקבעו בצו. סעיף 43 לפקודה קובע כי שופט רשאי להזמין כל אדם שלפי ההנחה החפץ נמצא ברשותו או בחזקתו, להתייצב ולהציג את החפץ או להמציאו בשעה ובמקום על פי ההזמנה.

יחד עם זאת, הטלת צווי עיקול על חשבונות הבנק ויתר הצווים אינה בגדר סוף פסוק וניתן לפנות לבית המשפט אשר הורה על הטלת הצווים בבקשה לבטלם. לשם כך ניתן לטעון למשל, כי המשטרה לא הוכיחה קיומו של בסיס עובדתי אשר מצדיק את הטלת הצווים, או שניתן לנקוט בהליכים מקלים, כגון שחרור חלק מחשבונות הבנק, על מנת לאפשר לחשוד ובני משפחתו לקיים אורח חיים תקין.

במידה וחשבון הבנק שלך הוקפא בשל חשד להלבנת הון ו/או אם בוצעו כנגדך סנקציות אחרות, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין שמבין בענייני הלבנת הון, שיוכל לסייע לך להיחלץ מהמצב שאליו נקלעת במהירות ובמינימום נזקים.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא לחצו כאן!


תאריך: 18/06/2018 17:54
 
close