השתמשת בתחבולה כדי להתחמק מתשלום מע"מ? עורך דין מסביר

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

שימוש בתחבולה כדי להתחמק מתשלום מע"מ


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, קובע כי מי שהשתמש בכל מרמה או תחבולה או שהרשה לאחר להשתמש בהן או עשה מעשה אחר, כדי להתחמק או להשתמט מתשלום מס, דינו מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. במידה ומדובר בביצוע עבירה בנסיבות מחמירות, דינו מאסר עד 7 שנים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וזאת כאמור בסעיף 117 (ב2) לחוק.

עבירה זו, בדבר שימוש במרמה ותחבולה כדי להתחמק מתשלום מע"מ, מקבילה לעבירה דומה אשר קבועה בסעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה ואשר אוסרת על שימוש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, כדי להתחמק מתשלום מס הכנסה.

כמו כל עבירות המע"מ אשר מופיעות בסעיפיו הקטנים של סעיף 117(ב) לחוק מע"מ, גם עבירה זו נחשבת עבירת מע"מ מהותית וחמורה. כדי להביא להרשעה בביצוע עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק, על המדינה להוכיח, מעל לכל ספק סביר, את היסוד העובדתי והיסוד הנפשי של עבירה זו. כלומר, על המדינה להוכיח כי הנישום אכן השתמש במרמה או תחבולה וכי הוא עשה זאת מתוך כוונה פלילית להתחמק מתשלום מס.

בפועל, השימוש במרמה ובתחבולה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק, מתבצע לעתים קרובות תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות כדי להתחמק מתשלום מס.

כך, לדוגמא, במסגרת הליך ת"פ 28665-02-12 רשות המסים נ' נסים יוגב, אשר התנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה, הורשע הנישום בביצוע עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ, במטרה להעלים למעלה מחצי מיליון ₪ באמצעות חשבוניות פיקטיביות.

התיק עסק בנאשם אשר ניהל עסק מבלי לטרוח לפתוח תיק במע"מ ועקב כך גם לא יכול היה להוציא חשבוניות מס משלו ללקוחותיו. לפיכך, נהג הנאשם לרכוש פנקסי חשבוניות על שם 5 חברות שונות, אמיתיות, אשר לא היה לו כל קשר אליהן, מאדם שהנאשם ידע שהוא מתחזה להיות הבעלים של החברות הללו, מבלי שהוא אכן היה הבעלים שלהן.

הנאשם היה מקבל ממנו את החשבוניות, חותם עליהן ומוסר אותן ללקוחותיו, תוך שהוא מתחזה בפניהם שהוא הבעלים של החברות הללו ומקבל מהם צ'ק, שכלל גם את תשלום המע"מ, אך זאת מבלי שהוא טרח להעביר את המע"מ לרשות המיסים. לאחר מכן היה הנאשם פורט את הצ'ק ומשלם לאותו בחור שהביא לו את פנקס החשבוניות עמלה של 5% מערך החשבונית.

מבחינת היסוד העובדתי, בית המשפט קבע כי הנאשם פעל במרמה או תחבולה וזאת הן כלפי לקוחותיו, בכך שהוא שהציג את עצמו בפניהם כבעלים של החברה והן כלפי רשויות המס, בכך שניהל עסק במשך שנים ארוכות מבלי לדווח על קיומו לרשויות המס.

מבחינת היסוד הנפשי, בדבר הוכחת כוונה פלילית להתחמקות מתשלום המס, קבע בית המשפט, לאור הראיות שהוצגו בפניו, כי אין ספק שהנאשם היה ער או לכל הפחות עצם עיניו מראות את ההתנהגות העבריינית שהתבצעה סביבו וזאת מתוך מודעות למטרה של התחמקות מתשלום מס. זוהי הסיבה בגללה הנאשם נמנע מלפתוח בעצמו תיק במע"מ והעדיף לפנות לגורם אחר ולשלם לו עמלה.

במסגרת הליכים ע"פ 575/72 מדינת ישראל נ' שבח וע"פ 1182/99 הורוביץ ואח' נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון כי ניתן ללמוד על הכוונה הפלילית להתחמק מתשלום המס, מהתנהגות הנישום, מעובדות חיצוניות ומראיות נסיבתיות אובייקטיביות המצביעות על מטרה להתחמק ממס.

במסגרת הליך ת"פ 3272-06 מ.י. מע"מ נצרת נ' עומרי עאהד חברה לבנין בע"מ, אשר התנהל בבית משפט השלום בנצרת, הורשע הנאשם בביצוע עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ, במטרה להעלים מע"מ בסך של כ-660,000 ₪, אף זאת באמצעות חשבוניות פיקטיביות.

בית המשפט קבע כי מבחינת היסוד העובדתי, הנאשם קיבל חשבוניות כביכול עבור אספקת עובדים, מבלי שסופקו לו עובדים בפועל, תוך שהוא משתמש בחשבוניות לצורך קיזוז מס תשומות שהיה גלום בהן. מבחינת היסוד הנפשי, ציין בית המשפט כי נסתרות הן דרכיו של אדם ולא ניתן לדעת את צפונות ליבו ולכן ניתן ללמוד על מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע המעשים מתוך הראיות והעובדות שהוצגו בפניו. שקריו של הנאשם והסתירות אשר נתגלו במהלך חקירתו מעידים אף הם על מודעותו של הנאשם לטיבם הפלילי של מעשיו ועל כן מתקיים אף היסוד הנפשי הנדרש לקיום העבירות.

במידה וביצעת עבירת מע"מ, בין אם נתפסת ובין אם טרם, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין מע"מ מנוסה, על מנת שזה יסייע לך להיחלץ מהמצב שאליו נקלעת.


תאריך: 31/01/2018 17:27
 
close