ניהול פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והמשמעויות


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

בהתאם להוראות חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה, על בעל העסק לנהל פנקסי חשבונות ולנהלם כדין וזאת מיד עם תחילת הפעילות העסקית שלו. מטרת ניהול פנקסי החשבונות הינה בראש ובראשונה לאפשר ביקורת יעילה, מהירה וקלה על חשבונותיו של העסק וזאת במטרה לקבוע את חבות המס האמיתית שלו.

סעיף 66 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, קובע כי "חייב במס ינהל פנקסים ורשומות בצורה ובדרך שקבע שר האוצר, דרך כלל או לסוגי עוסקים או חייבי מס". מכוחו של סעיף זה הותקנו תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ו-1976, אשר קובעות בסעיף 1 כי על העוסק מוטלת החובה לנהל לצרכי מע"מ את אותם פנקסי החשבונות שעליו לנהל לצרכי מס הכנסה. בנוסף, התקנות גם קובעות הוראות ספציפיות לניהול חשבונות עבור עוסקים לצרכי מע"מ, כגון אופן רישום חשבוניות מס וכדומה.

עבירת ניהול פנקסי חשבונות כוזבים מתבצעת בכל פעם שעוסק אשר מחויב לנהל ספרי הנהלת חשבונות כדין, לא ניהל את ספריו כדין ולא כלל בהם את מלוא המידע והעסקאות שהוא ביצע ו/או כלל בהם מידע כוזב מבחינת הנתונים, היקפם או סיווגם והכל מתוך כוונה פלילית להתחמק או להשתמט מתשלום מע"מ.

לרוב מדובר ברישום נתונים על סמך חשבוניות פיקטיביות, כגון חשבוניות שאינן משקפות עסקה כלל, חשבוניות זרות, קרי, חשבוניות המשקפות עסקת אמת, אך אינן משקפות את הצדדים בפועל לעסקה, חשבוניות מנופחות ועוד וזאת לצרכי ניכוי מס תשומות של חשבוניות אלו שלא כדין.

עוסק שניהל פנקסי חשבונות כוזבים עלול להיות חשוף לסנקציות שונות, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

במישור האזרחי

העוסק עלול להיות חשוף גם לסנקציות אזרחיות אשר כוללות קבלת קנס בגין אי ניהול ספרים לפי סעיף 95 לחוק מע"מ וכן את פסילת ספריו בטענה שאינם קבילים בהתקיים הנסיבות המופיעות בסעיפים 74, 77א ו-77ב לחוק והוצאת שומה לפי מיטב השפיטה.

יודגש כי בפסיקה נקבע כי פסילת ספרי החשבונות על ידי רשויות מע"מ תחול גם לעניין מס הכנסה ולהפך וזאת משנפסלו הפנקסים על ידי רשות אחת בעילה שהינה רלוונטית גם לחיוב במס ברשות אחרת.

במישור הפלילי

העוסק עלול להיות חשוף להגשת כתב אישום בגין ביצוע עבירת ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, בהתאם לסעיף 117(ב)(6) לחוק, אשר קובע כי מי שהכין, ניהל או הרשה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, דינו מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

במידה ומדובר בביצוע עבירה בנסיבות מחמירות, דינו מאסר עד 7 שנים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וזאת כאמור בסעיף 117 (ב2) לחוק.

כמו בכל משפט פלילי, נטל ההוכחה על מנת להרשיע בביצוע עבירת ניהול ספרים כוזבים, מוטל על המדינה, באופן לפיו על המדינה להוכיח שהנאשם ביצע את העבירה ברמת וודאות של מעבר לספק סביר. וכמו בכל משפט פלילי, על המדינה להוכיח לשם כך הן את היסוד העובדתי של עבירת ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והן את היסוד הנפשי של עבירה זו.  

מבחינת היסוד העובדתי, על המדינה להוכיח שהנישום אכן ניהל פנקסי חשבונות כוזבים ושהחשבוניות שהוא כלל בהם הינן אכן חשבוניות פיקטיביות. מבחינת היסוד הנפשי, יש להוכיח שהוא עשה זאת מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס. קיום הכוונה הפלילית נבחן במועד ביצוע העסקה, בדרך בה נרשמה והוצגה בספרי הנישום ובדוחותיו וזאת כפי שנקבע בהליך ע"פ 1182/99 אלי הורוביץ ואח' נ' מדינת ישראל.

מה נדרש כדי להוכיח קיומה של כוונה פלילית להתחמק מתשלום מס, בעת ניהול פנקסי החשבונות הכוזבים?

במסגרת הליך ע"פ 5783/12 גלם נ' מדינת ישראל, קבע ביהמ"ש העליון כי לצורך הוכחת היסוד הנפשי של הכוונה להתחמק מתשלום מס, אין צורך להוכיח כוונה מיוחדת להתחמק ממס, אלא די במודעות למעשה ולקיום הנסיבות הבלתי חוקיות ואילו את המטרה להתחמק ממס ניתן ללמוד מהראיות הנסיבתיות וממעשים חיצוניים של הנישום.   

יסוד הכוונה הפלילית הנו מצפונות לבו של עושה העבירה ומטבע הדברים ניתן לרוב להסיקו מהתנהגות הנישום, מעובדות חיצוניות ומראיות נסיבתיות אובייקטיביות המצביעות על מטרה להתחמק ממס. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון בהליכים ע"פ 575/72 מדינת ישראל נ' שבח ו-ע"פ 1182/99 הורוביץ ואח' נ' מדינת ישראל.  

בפסק דין הורביץ גם נפסק כי ככלל, בתחום העבירות הפיסקאליות, עצם המעשה של הפחתת ההכנסה המוצהרת על ידי נישום, מסירת ידיעה כוזבת על ידו או השמטת פרטים מדו"ח, תוביל למסקנה בלתי נמנעת, לפיה התכוון הנישום להתחמק ממס, אלא אם כן יש בפיו הסבר סביר היכול לעורר ספק בדבר כוונתו הפלילית.

כך למשל נפסק בהליך רע"פ 9008/01 מדינת ישראל נ' א.מ. תורג'מן בע"מ (בפירוק), כי ניכוי מס תשומות באמצעות חשבוניות כוזבות, שאינן משקפות עסקת אמת, מקים חזקה לפיה העוסק ביקש להקטין את סכום המע"מ שהוא חב בו וכי הדבר נעשה מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס.

בהליך ע"פ (מחוזי ת"א) 71845/04 צמרת אויאשן 1988 בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, נקבע כי כאשר הנאשם במשך מספר שנות מס מקבל חשבוניות זרות, כשהוא יודע שמוציא החשבונית אינו מי שמבצע את העבודה ובכל זאת עוצם עיניו, אוטם אוזניו ומכלילן בספרים, אז התנהלות זו כשלעצמה מלמדת על הכוונה להתחמק ממס ואין זה משנה מה המניע לכך.

עוד נקבע שם, כי ניתן להסיק על קיומה של המחשבה הפלילית גם מתוך שימוש בכלל הצפיות אשר קבוע בסעיף 20(ב) לחוק העונשין ואשר קובע כי ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.

בהתאם לכלל זה, גם מודעות לאפשרות קרובה לוודאי של התממשות המטרה של התחמקות מתשלום המס, תיחשב כמספקת לגיבוש היסוד הנפשי לפי סעיף 117(ב) לחוק, אם כי הדבר מותנה בפרשנות העבירה באופן פרטני לאור תכלית החקיקה ומטרותיה.

מכאן ניתן להסיק לכאורה כי במידה והנאשם ניהל ספרי חשבונות כוזבים, תוך שהוא צפה מראש שהדבר יאפשר לו באופן קרוב לוודאי להתחמק מתשלום מס, אז עצם הצפייה הנ"ל מראש תיחשב ככוונה פלילית מצידו להתחמק מתשלום מס, לצרכי סעיף 117(ב)(6) לחוק ודי יהיה בכך כדי להוכיח את הסעיף הנפשי הדרוש לשם הרשעה בביצוע עבירת ניהול ספרים כוזבים.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא ליחצו כאן!


תאריך: 07/01/2018 20:10
 
close