תשלום כופר בדרך לכפרה מהירה על עבירות המס שלך!

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

לכפר על עבירות המיסים - הכל על תשלום כופר


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (6) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 6 reviews

Hebrew

תשלום כופר הנו סכום כסף שבו נישום שעבר עבירת מס משלם כחלופה לנקיטת הליכים פליליים כנגדו בגין ביצוע אותה עבירת מס.

יודגש כי תשלום הכופר כשלעצמו אינו מבטל או בא במקום תשלום המס שהיה על הנישום לשלם, אלא המדובר בתשלום שמתווסף לתשלום חוב המס.

ככלל, כאשר נישום נחשד בביצוע עבירת מס עליו לתת את הדין על כך במסגרת הליך פלילי שיתנהל כנגדו, אשר במסגרתו תבחן מידת אחריותו לעבירה המיוחסת לו, ואשר בסיומו הוא יזוכה או יורשע וייגזר עליו עונשו בהתאם לחוק.

הליך תשלום הכופר מהווה חריג לכלל זה וזאת בנסיבות בהן שני הצדדים, הנישום ורשות המיסים, מגיעים למסקנה לפיה עדיף לכל אחד מהם, מהאינטרסים שלו, להסתפק בתשלום הכופר תחת ניהול ההליך הפלילי כנגד הנישום.

זו גם הסיבה מדוע לנישום אין זכות קנויה מלכתחילה לשלם תשלום כופר, אלא עליו להגיש בקשה בפני רשות המיסים, אשר תחליט האם לקבלה או לדחותה לפי שיקול דעתה.

ראוי להדגיש כבר עתה כי פניה של נישום באמצעות עורך דין המתמחה בתחום אל רשות המיסים, תגדיל בוודאות את הסיכויים שהבקשה לתשלום כופר תתקבל והנישום ימנע מהליך משפטי-פלילי.

מקורות החקיקה להליך תשלום הכופר

סמכותה החוקית רשות המיסים להמיר את ההליכים הפליליים כנגד הנישום עבריין המס בתשלום כופר, קבועה בשורה של חוקי מס שונים:

  • סעיף 221 לפקודת מס הכנסה
  • סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963
  • סעיף 121 חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975
  • סעיף 231 א' לפקודת המכס
  • סעיף 25 לחוק מס קנייה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952
  • סעיף 60 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961

לדוגמא, סעיף 221 לפקודת מס הכנסה, קובע כך:

"אדם שעבר עבירה לפי הסעיפים 215-220, רשאי המנהל, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על פי שניים מהקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל על אותה עבירה, ואם עשה כן - ייפסק כל הליך נגדו על אותה עבירה, ואם היה עצור עליה - ישוחרר".

כלומר, עם תשלום הכופר יפסקו כל ההליכים ננקטו כנגד הנישום בגין ביצוע העבירה לגביה שילם את הכופר. אם בעת תשלום הכופר הנישום היה גם עצור, תשלום הכופר יביא גם לשחרורו מהמעצר.

ככלל, כל ההסדרים הקבועים בחוקים הללו מקנים לרשות המס הרלוונטית את הסמכות לקבל מנישום שביצע עבירת מס סכום כסף מסויים אשר נקבע על ידה, בתמורה לשחרור הנישום מנקיטת הליכים פליליים כנגדו.

יחד עם זאת, ההסדרים הקבועים בחוקים אלו אינם אחידים אלא נבדלים זה מזה בהיבטים שונים.

כך לדוגמא, הסדרים אלו נבדלים בשאלה ניתן להחיל את הליך הכופר על כל העבירות הפליליות המעוגנות באותו חוק או שהוא מוגבל לעבירות מסוימות בלבד, האם ניתן להתנות את תשלום הכופר גם במתן התחייבות להימנע מעבירה, מהו הגובה המירבי של סכום הכופר שהרשות רשאית לגבות מן הנישום ועוד.

כמו כן, יש לקחת בחשבון את סעיף 25 לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985 אשר כותרתו הנה סייג לכופר ואשר קובע כי: "עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית, לא יחולו לגביה הוראות כל חיקוק בדבר כופר כסף".

במסגרת תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים), תשמ"ז-1987 נקבע כי חלק גדול מעבירות המס, שהנן עבירות קלות יחסית וטכניות במהותן, תהפוכנה לעבירות מנהליות, כך שלא ניתן יהיה לערוך לגביהן הסדר כופר, אלא רק להטיל עליהן קנס מנהלי.

כתוצאה מכך, ניתן כיום לערוך הסדרי כופר רק לגבי עבירות המס החמורות והמהותיות יותר, שמצריכות מרכיב נפשי של כוונה פלילית, מודעות, או זדון לצורך ההתחמקות ממס, להבדיל מעבירות מס טכניות שמצריכות רשלנות בלבד ללא כוונה פלילית, שבהן תוגש כאמור בקשה לתשלום קנס מנהלי.

כך מתנהל הליך תשלום כופר הלכה למעשה

לצורך ביצוע הליך הכופר, קיימות ברשות המיסים ועדות כופר אשר נחלקות לשני תחומים: ועדות כופר אשר דנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וכן ועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קנייה.

מסמכותן של ועדות הכופר שבסמכותן לדון בבקשות לתשלום כופר ולהחליט האם לקבלן או לדחותן.

ניתן להגיש בקשת כופר עבור חשוד לפני הגשת כתב האישום וכבר בשלב החקירות וכן לאחר הגשת כתב האישום.

כאשר הבקשה מוגשת בשלב החקירות ולפני הגשת כתב האישום, הבקשה מוגשת ליחידה החוקרת אשר נותנת את חוות דעתה לבקשת הכופר, ומועברת על ידיה לוועדת הכופר המוסמכת.

במידה ותיק החקירה כבר הועבר לפרקליטות, אזי הפרקליטות היא שתיתן חוות דעת לגבי בקשת הכופר, במקום היחידה החוקרת. כאשר הבקשה מוגשת לאחר הגשת כתב האישום, הבקשה תוגש באמצעות הפרקליטות ליועץ המשפטי לממשלה ונדרש לעכב את ההליכים בתיק.

לשם הגברת השקיפות והאחידות בנושא הטלת כופר על עבירות מס, הוקמה בשנת 2004 ועדה משותפת לאגפי המיסים ופרקליטות המדינה, במטרה לקבוע שיקולים מנחים בהטלת כופר בעבירות מס.

ועדה זו גיבשה שורה של שיקולים, אשר אינם מהווים רשימה סגורה ואשר נחלקו לשיקולים בעד ונגד הטלת הכופר, מבלי לייחס עדיפות מסויימת לשיקול כלשהו.

שיקולים בעד הטלת כופר כסף

  1. קולת העבירה - ההיקף הכספי של העבירה קטן יחסית, מידת האשם של העבריין, פסיקת בית המשפט במקרים דומים.    
  2. מידת מעורבותו ויוזמתו של העבריין בביצוע העבירה: עבריין עיקרי מול עבריין נגרר.
  3. מצב אישי של העבריין - גיל מבוגר, מחלה קשה או נכות, אסון אישי וכיוצא באלה.
  4. מצבם של בני משפחה התלויים בעבריין.    
  5. העניין הציבורי בהבאת העבריין לדין - הנזק מניהול המשפט יעלה על התועלת שבו, העומס על מערכת המשפט ומשקל ההרתעה.    
  6. הסרת המעשה ו/או המחדל העברייני בדרך של תשלום המס, תיקוני דו"חות וכדומה.    
  7. במקרים חריגים יילקחו בחשבון גם שיקולים אלו:    

* היותו של העבריין נכה צה"ל ורקע ביטחוני אחר, תרומתו לציבור.    
* מידת שיתוף הפעולה של העבריין במהלך חקירה.    
* חלוף זמן קיצוני,  אם העיכובים לא נגרמו על ידי העבריין.

שיקולים נגד הטלת כופר כסף

  • עבריין מועד – הרשעות קודמות, עבירה חוזרת, הוטל כופר בעבר.    
  • חומרת העבירה - ההיקף הכספי של העבירה גדול יחסית, משך ביצועה, אי הסרת המחדל.    
  • עבירה של מייצג במסגרת תפקידו כמייצג.    
  • גורם ההרתעה בענפים מסוימים - ענפים שהעבירות בהם הפכו למכת מדינה.
  • עבירה בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, כגון עו"ד או חבר דירקטוריון.    
  • מקום בו נוסף לעבירה בתחום המס, נעברו עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז- 1977 או לפי כל דין אחר.
  • הוצע לעבריין לשלם כופר כסף בעבר והוא סירב לשלמו.

איך נקבע סכום הכופר?

במידה וועדת הכופר החליטה לקבל את בקשת הכופר, עליה גם לקבוע מהו סכום הכופר שיש לשלם. סכום הכופר איננו קבוע ונתון לשיקול דעתה של הוועדה, בהתאם לנסיבות התיק והמלצות היחידה החוקרת והפרקליטות.

יחד עם זאת, ועדת הכופר מוגבלת לגבי קביעת סכום הכופר בגבול כספי מקסימלי כפי שהוא מוגדר בחוקי המס השונים, כאשר מצד שני, לא נקבע גבול מינימלי לסכום זה.

על פי פקודת מס הכנסה, הסכום המקסימלי של תשלום הכופר הנו עד פי שניים מהקנס המותר להטיל על עבירה שנעברה. על פי חוק מע"מ, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס קניה, פקודת המכס וחוק מס רכוש, סכום הכופר לא יעלה על הקנס המרבי עבור העבירה שנעברה.

בדרך כלל סכום הכופר תלוי בסכום הקנס על העבירה כפי שנקבע בפקודת מס הכנסה או בסכום המס אשר החשוד חייב לשלם ועומד על כ-35%-10% מסכומים אלה, זאת בהתחשב בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

ראוי לציין כי ניתן וראוי שעורך הדין המייצג אותך מול רשויות המס, ידע לשאת ולתת בנושא גובה התשלום שיקבע.

לאופן ניהול המו"מ מול רשויות המס יכולה להיות השפעה גדולה על כל החלטה שתתקבל, וברוב המקרים בהם עורך הדין מנהל את המו"מ מול נציגי הרשות בצורה שקולה ומקצועית, סכומי הכופר שנקבעים נמוכים משמעותית מהממצוע הנהוג בתיקים דומים.

פרסום החלטות ועדות הכופר

החלטות ועדות הכופר מתפרסמות באתר רשות המסים, באופן שכולל את שמו של הנישום שעמו נערך הסדר הכופר, תיאור כללי של פרטי העבירה, סעיף העבירה, סכום העבירה, תיאור עיסוקו של הנישום, לרבות המיקום הגיאוגרפי שלו, מועד ביצוע עבירות המס ונימוקי החלטת ועדת הכופר בעניינו.

בעבר, שמות הנישומים לא פורסמו בהתאם לחוק הגנת הפרטיות וחובת הסודיות הקיימת בדיני המס.

מצב זה השתנה בעקבות החלטת בית המשפט העליון מיום 23.9.2008 במסגרת הליך עע"ם 398/07 התנועה לחופש המידע ורביב דרוקר נ' רשות המיסים, כך שהחלטות ועדות הכופר המתפרסמות כיום כוללות גם את שמותיהם של הנישומים שעמם נערכו הסדרי הכופר, מלבד אלו אשר הגישו את בקשות הכופר לפני מועד מתן פסק הדין.

לחצו כאן לקבלת ייעוץ משפטי אישי בענייני מיסוי!


תאריך: 25/09/2017 13:32
 
close