לא רשמת תקבולים? זו עבירת מע"מ פלילית ואלו ההשלכות לגביך!

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

אי רישום תקבולים והמשמעויות בהיבט מע''מ


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

סעיף 117(א)(12) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, קובע כי מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, בשובר קבלה, בחשבונית, בספר פדיון יומי או בתיעוד אחר על פי הוראות מכוח סעיף 66 לחוק ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על פי אותן הוראות, דינו מאסר עד שנה אחת.

בהתאם להוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 ופקודת מס הכנסה, על העוסק לרשום בספרי החשבונות שלו כל תקבול שמתקבל בעסקו. סעיף 17 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג - 1973 קובע כי רישום התקבול צריך להתבצע בסמוך לקבלת התקבול. המונח בסמוך התפרש בפסיקה באורח מצומצם ביותר, כלומר, באופן כמעט מיידי לאחר קבלת התקבול.  

עוסק שלא רשם תקבול כלל, או שהוא רשם אותו שלא כדין, עלול להיות חשוף לסנקציות שונות במישור הפלילי ובמישור האזרחי.

במישור הפלילי

העוסק עלול להיות חשוף להגשת כתב אישום בגין ביצוע עבירת אי רישום תקבול, בהתאם לסעיף 117(א)(7) לחוק, אשר קובע כי מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, בשובר קבלה, בחשבונית, בספר פדיון יומי או בתיעוד אחר על פי הוראות מכוח סעיף 66 לחוק ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על פי אותן הוראות, דינו מאסר עד שנה אחת. 

סעיף 117(א1) לחוק קובע כי במידה והתקבול לא נרשם בידי עובדו של העוסק או בידי שלוחו של העוסק שאיננו עובדו, אז הן העובד השלוח והן העוסק יואשמו בביצוע העבירה, אלא אם כן העוסק יוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט כל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת ביצועה.

עבירה זו נחשבת גם לעבירה מנהלית, בהתאם לתקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי - חיקוקי מסים), התשמ"ז-1987, דבר המאפשר לרשות המסים לשקול את האפשרות להמיר את הגשת כתב האישום הפלילי בגין ביצוע עבירה זו בתשלום קנס מנהלי.

יחד עם זאת, העובדה שמדובר בעבירת מע"מ מנהלית, אין פירושה שרשות המסים חייבת בהכרח להמיר את כתב האישום בתשלום הקנס המנהלי, הואיל והיא עדיין רשאית להגיש כתב אישום בגין אותה עבירה מנהלית, אלא שאז עליה לציין את הטעמים לכך ולהבהיר את הנסיבות בהן נעברה העבירה, היקף העבירה וכדומה.

מצד שני, גם במידה והוגש כתב אישום בגין עבירת מע"מ מנהלית כלשהי, עדיין ניתן להגיש את הבקשה לקנס מנהלי גם לאחר הגשת כתב האישום וזאת במידה והנאשם הסיר לבסוף את המחדל שבגינו הוגש כתב האישום כנגדו. במקרה כזה רשות המסים תבדוק את הבקשה ונסיבות המקרה, לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם ובמידה והבקשה תתקבל ותאושר והנאשם ישלם את הקנס המנהלי, יימחק כתב האישום כנגדו.

במישור האזרחי

העוסק עלול להיות חשוף גם לסנקציות אזרחיות אשר כוללות פסילת ספרי החשבונות שלו והוצאות שומה על פי מיטב השפיטה וכן תשלום קנס בגין אי ניהול ספרים כדין. יודגש כי בפסיקה נקבע שפסילת ספרי החשבונות על ידי רשויות מע"מ תחול גם לעניין מס הכנסה ולהפך. זאת משנפסלו הפנקסים על ידי רשות אחת בעילה שהינה רלוונטית גם לחיוב במס ברשות אחרת.

פסילת ספרים בגין אי רישום תקבול

סעיף 77א(א) לחוק, קובע כי עוסק שלא רשם תקבול שמחובתו לרשום על פי החוק, יראו את ספרי החשבונות שלו כבלתי קבילים באותה שנת מס, זולת אם שוכנע מנהל מע"מ שהייתה לו סיבה מספקת לאי הרישום.

סעיף 77א(ג) לחוק קובע כי כאשר מדובר בעוסק שלא רשם תקבול לפחות פעמיים בשנת מס אחת או במהלך 12 חודשים רצופים, כאשר לפחות פעם אחת מהן נעשתה לאחר שמנהל מע"מ הזהירו בכתב, אז קמה חזקה שספרי החשבונות שלו אינם קבילים גם בשתי שנות המס שקדמו לשנה שבה לא רשם פעמיים, או גם בשנת המס שקדמה לשנה הראשונה שבתוך שנים עשר החודשים שבהם לא רשם פעמיים תקבול, לפי העניין. זאת אף אם דו"חותיו נתקבלו והשומות נערכו לפיהם, זולת אם שוכנע המנהל כי הייתה סיבה מספקת לאי הרישום.

על פי הפסיקה, סיבה מספקת לאי הרישום הינה התרחשות של אירוע בלתי צפוי וחריג, בהתאם לנסיבות המקרה. יחד עם זאת, טענות כגון לחץ בעבודה או תקלות טכניות ברישום התקבול, כגון עקב תקלה בקופה הרושמת, אינן נחשבות כסיבה מספקת לאי רישום התקבול.

הכלל המקובל היום הוא כי פסילת ספרים תתרחש רק כאשר הנסיבות מצביעות על כך שאי רישום התקבול נעשה במטרה להתחמק מתשלום מס או שהעוסק מנהל את רישום התקבולים של העסק באופן לקוי וזאת בהתאם להמלצות משנת 1992 של הוועדה ליישום מנהלי של הוראות החוק בעניין פסילת ספרים. הוועדה מונתה מאחר שפסילת ספרים הינה סנקציה חריפה וקשה ביותר מבחינת הנישום וכן על מנת לקבוע כללים מנחים לגבי אופן הפעלת שיקול הדעת של רשות המסים לפני מתן החלטה בדבר פסילת ספרים.

עוד קבעה הוועדה, כי הפעלת שיקול הדעת תיעשה באמצעות בדיקה רחבה וכוללת של אי רישום התקבול במסגרת המערך הכללי של עסקו של הנישום. כלומר, הבדיקה לא תבודד רק את אי רישום התקבול הספציפי, אלא יש לבדוק את רישומו על רקע שאר נתוני העסק, כך שרק על סמך בדיקה כללית ומקיפה של הנסיבות הכוללות והספציפיות של אותו נישום, יוחלט האם לפסול את הספרים או להסתפק באזהרה בלבד.

לפני קבלת ההחלטה בדבר פסילת ספריו של העוסק, ייקרא העוסק לשימוע בפני רשויות מע"מ על מנת להשמיע את טענותיו. מדובר בזכות של העוסק ולא בחובה, אך מומלץ מאוד שלא לוותר על זכות זו וכן להתייעץ לפני כן עם עורך דין שמתמחה בעבירות מע"מ, כדי להיערך באופן מקצועי ונכון לקראת השימוע ולהשמיע בו טענות שימנעו את פסילת ספריו.

במידה ובכל זאת הוחלט לפסול את ספריו של העוסק עקב אי רישום התקבול, ניתן להגיש ערעור על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי על פי סעיף 83 לחוק, כאילו מדובר בהחלטות בהשגה וזאת תוך 60 ימים מיום שנמסרה ההודעה על החלטות אלו. כך קובע סעיף 77א(ד) לחוק.

הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה

סעיף 77 לחוק מאפשר למנהל מע"מ, במקרה שהחייב הגיש דו"ח מע"מ, אך לדעת המנהל הדו"ח איננו מלא או איננו נכון או שאיננו נתמך במסמכים או בפנקסי חשבונות כפי שנקבע, לשום לפי מיטב שפיטתו את המס המגיע מהחייב. דבר זה מעביר לכתפי החייב את הנטל להוכיח שהשומה שהוצאה לו לפי מיטב השפיטה על ידי מנהל מע"מ מכוח סעיף 77 לחוק מע"מ הינה שגויה ואינה משקפת כיאות את מצב עסקיו.

כלומר, כל עוד הדו"ח של העוסק נתמך בפנקסי חשבונות שלא נפסלו, מוטל על מנהל מע"מ הנטל להוכיח שנתמלאו התנאים הקבועים בסעיף 77, כך שהוא רשאי להוציא שומה לפי מיטב השפיטה וכי שומה זו הינה סבירה.

אולם, כאשר פנקסי החשבונות של העוסק נפסלו, עובר נטל ההוכחה לכתפיו, באופן לפיו עליו להוכיח שהשומה שהוצאה לו לפי מיטב השפיטה שגויה ואינה משקפת כיאות את מצב עסקיו.

יחד עם זאת, בפסיקה נקבע כי למרות פסילת ספרי החשבונות של הנישום או העוסק, הוא רשאי להוכיח את ההכנסות ואת ההוצאות שהיו לו בפועל ולבקש כי השומה לפי מיטב השפיטה תבוסס עליהם ולא תהיה שרירותית. כלומר, כל טענה לפיה השומה לפי מיטב השפיטה הינה שרירותית, מופרכת ומוגזמת, חייבת להיות מגובה בראיות של ממש.    

תשלום קנס בגין אי ניהול ספרי חשבונות כדין

בנוסף לפסילת הספרים והוצאת השומה לפי מיטב השפיטה, העוסק חשוף גם לתשלום קנס בגין אי ניהול ספרים כדין בהתאם לסעיף 95(א) לחוק מע"מ וזאת בסך של 1% מכל מחיר עסקאותיו או מסך כל השכר והרווח, לפי העניין, לשנת המס שבה לא נוהלו הפנקסים או הרשומות כפי שנקבע ובלבד שהקנס לא יפחת מ-320 ש"ח לחודש, נכון לשנת 2016.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא ליחצו כאן!


תאריך: 19/12/2017 14:15
 
close