מרכז המידע הגדול בישראל לדיני מיסים ועבירות מס לשירותך!

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

מרכז המידע הגדול בישראל בנושא דיני מיסים לשירותך!

מרכז המידע לדיני מיסים הנו מאגר המידע המשפטי הגדול והעדכני בישראל בתחום המיסוי. האתר מנוהל ומופעל על ידי עורך דין דורון לוין.

בכל שבוע יעלו באתר סקירות משפטיות נרחבות וסיכומים של פסקי דין והלכות של בתי המשפט בנושא המיסוי בישראל ובעולם. בכל שאלה ניתן לפנות אנונימית באמצעות הפורום שלנו או לעשות שימוש בטופס הפנייה לעורכי הדין שלנו.

מס הנו תשלום הנגבה ומשולם על ידי תושבי המדינה לרשויות השלטון במדינה, לשם מימון הפעולות של הרשויות הללו למען תושבי המדינה כגון בתחום החינוך, הביטחון, התרבות ועוד. מטבע הדברים, תשלום המיסים מהווה את המקור העיקרי להכנסות המדינה.

תשלום המס הנו חובה, הטלתו נעשית באמצעות דברי חקיקה שונים, וגבייתו נעשית באמצעות רשויות המדינה, הממשלתיות והמוניציפאליות, אשר הוסמכו לכך.

קיימים סוגים שונים של מיסים ושיטות שונות של הטלת מיסים, כמו גם שיטות שונות להקטנת נטל המס באמצעות תכנון מס לגיטימי, להבדיל משיטות שונות להתחמקות בלתי חוקית מתשלום המס, שמהוות למעשה עבירות מס.

ההבדל בין תכנון מס לגיטימי לביצוע עבירות מס איננו תמיד ברור ולעיתים הגבול ביניהם דק כחוט השערה ונתון לפרשנות משפטית.

עם זאת כאשר נקבע שהמדובר בביצוע עבירות המס, הדבר כרוך בנקיטת הליכים אזרחיים ופליליים כנגד העבריין, אשר מומלץ מאד להימנע מהם מראש, לרבות באמצעות קבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מעולה המתמחה בתחום המיסוי.

מהן מטרות הטלת המיסים?

כאמור, מטרתה העיקרית של מערכת גביית המיסים הנה לממן את פעילותן של רשויות המדינה.

כדי לקיים את המדינה וצרכיה ואת השירותים הציבוריים שהציבור יכול לספק לעצמו רק באמצעות המדינה, כגון שירותי ביטחון לרבות צבא ומשטרה, מערכת חינוך, מערכת בריאות, מערכת משפט, מערכת כיבוי אש ועוד, המדינה זקוקה למשאבים ומקורות מימון.

מערכת גביית המיסים הנה הכלי המרכזי שמאפשר זאת ושיטות מיסוי חלות בכל מדינה בעולם, בשינויים כאלה ואחרים.

בנוסף, יש המייחסים למערכת גביית המיסים גם את שתי המטרות הבאות:

יצירת שיוויון וצמצום פערים חברתיים באמצעות חלוקה הוגנת יותר של ההון בין תושבי המדינה - מטרה זו אמורה להיות מושגת בעיקרה באמצעות שיטת המס הפרוגרסיבי, לפיה שיעור המס המוטל על תושבי המדינה נקבע לפי מידת מצבם הכלכלי. כלומר, ככל שמצבו הכלכלי של התושב גבוה יותר, כך יוטל עליו מס בשיעור גבוה יותר ולהיפך.

הכוונת התנהגות תושבי המדינה לשם קידום מטרות מדיניות הממשלה - מטרה זו מושגת בעיקרה באמצעות מתן תמריצי מס, הטבות מס או פטור ממס.

לדוגמא, מתן תמריצי מס למשקיעים זרים על מנת למשוך אותם להשקיע בארץ באופן כללי, מתן תמריצי מס על מנת למשוך משקיעים להשקיע באזורי פיתוח בארץ, או על מנת לעודד את תושבי המדינה להעתיק את מגוריהם לאזורים אלו, כדי להגביר את צמיחתם ולחזקם.

לחילופין, הטלת מס בשיעור גבוה על מוצרים שנחשבים כמזיקים לבריאות, כגון סיגריות ומשקאות אלכוהוליים, על מנת לעודד את התושבים להימנע מצריכתם ועוד.

סוגי המיסים העיקריים בארץ

בארץ הוטלו סוגים שונים ומשונים של מיסים על כלל האזרחים, החברות והארגונים. באתר זה תמצאו סקירה מקיפה בנושא דיני המיסים, פורום משפטי המנוהל על ידי עורכי דין מנוסים ומומחים בתחום המיסוי, כמו גם אפשרות לפנות באופן אישי למיטב עורכי הדין בישראל - העוסקים מזה שנים בעניין מס ומיסוי.

מס הכנסה: מס הכנסה הנו מס אשר מוטל על הכנסתם של יחידים, כשכירים או עצמאים וכן על הכנסתם של תאגידים, כגון חברות ובמקרה שלהן הוא מכונה מס חברות. המדובר במס המרכזי והמהותי ביותר במערכת גביית המיסים בארץ, אשר מהווה כ-55% מסך כל היקף הגבייה.

מס רווח הון: מס זה מוטל הרווח המופק ממכירת נכסים שונים, כגון מניות וניירות ערך נוספים, מוניטין ועוד. המס המוטל על הרווח המופק ממכירת נכסי מקרקעין מכונה מס שבח מקרקעין.  

מיסי מקרקעין: מיסים המוטלים בגין עסקאות בנכסי מקרקעין. לדוגמא, מס שבח מקרקעין, שנזכר לעיל, ואשר מוטל על הפקת רווח ממכירת נכס מקרקעין, וכן מס רכישה, אשר מוטל על מי שרוכש נכס מקרקעין.  

מס ערך מוסף: מע"מ, הנו מס שמוטל על הצריכה, ואשר מתווסף לתשלום עבור רכישת למוצרים ושירותים בעת רכישתם. שמו נובע מכך שהוא מוטל על הערך המוסף למוצר בכל שלב בשרשרת של הייצור והשיווק: מהיצרן, דרך הסיטונאי ועד לקמעונאי

קראו בהרחבה: על חוק המע"מ.

מכס: מס המוטל על מוצרים המיובאים לארץ מחו"ל.

דמי ביטוח לאומי: מס המשולם לפי הכנסתו של היחיד, ואשר נועד לזכות את המבוטח בגמלאות שונות לפי הצורך, כגון דמי אבטלה, דמי לידה, קצבת נכות, וכדומה.

דמי ביטוח בריאות: מס המשולם אף הוא לפי הכנסתו של היחיד, ואשר נועד למימון מערכות הבריאות וקופות החולים במדינה.

סיווג מיסים

מקובל לסווג את סוגי המיסים לפי סיווגים שונים, ביניהם שני הסיווגים המפורטים להלן:

מס ישיר או עקיף

מס ישיר: מס ישיר הנו מס על הנישום, בגין הכנסה או רווח שהוא הפיק.

לדוגמא: מס הכנסה, מס שבח מקרקעין.

נקרא מס ישיר מכיוון שהוא מוטל ישירות על הנישום.  

יתרונות: מצמצם את הפער בחלוקת ההכנסות, ומרסן אינפלציה מאחר שהוא מקטין את ההכנסה, ועקב כך גם את הביקוש לסחורות ולשירותים.

חסרונות: מקטין את ההכנסה, באופן שעלול לפגוע בצריכה, ועל כן עלול גם להביא לפגיעה בהשקעה ובצמיחה בעתיד. בנוסף, עלול לעודד העלמת הכנסות ע"י עצמאיים, ועקב כך מגדיל את נטל המס שנופל על השכירים שלא יכולים להעלים הכנסות.

מס עקיף: מס עקיף הנו מס שמוטל על מוצר או שירות שהנישום רכש.

לדוגמא: מע"מ, מכס.

נקרא מס עקיף מכיוון שהוא מועבר בעקיפין מהצרכנים לממשלה, וזאת באמצעות היצרנים.

יתרונות: יוצר לכאורה פחות התנגדות ביחס למס ישיר, מאחר שהוא כלול כבר במחיר המוצר, ולכן קצת פחות מורגש. במקרה של המכס, משמש גם כמס מגן על תוצרת הארץ מפני ייבוא מתחרה.

חסרונות: גורם להגדלת הפער בחלוקת ההכנסות במשק. ע"י היצרנים לממשלה. היצרנים מתייחסים למס עקיף כחלק מעלויות הייצור, ולכן הוא גורם לעליית מחיר המוצרים, וכן מקטין את ההיצע והכמות שלהם, דבר שעלול להביא לפיטורי עובדים ואבטלה.

מס הנגבה לפי רמת ההכנסה

מס פרוגרסיבי: אחוז המס עולה ככל שההכנסה עולה. מקטין את אי השוויון בחלוקת ההכנסות.

מס רגרסיבי: אחוז המס יורד ככל שההכנסה עולה. מגדיל את אי השוויון בחלוקת ההכנסות.

מס יחסי: אחוז המס קבוע בכל רמת הכנסה. אינו משנה את אי השוויון בחלוקת ההכנסות.

שיטות מיסוי נפוצות בישראל ובכלל

כיום קיימות שתי שיטות מיסוי עיקריות כמפורט להלן:

מס טריטוריאלי: הטלת מס על בסיס מקום הפקת ההכנסה, ללא קשר לתושבות של הנישום.

כלומר, המס מוטל על כל הכנסה שהופקה בתחומי המדינה, בין אם הופקה על ידי תושב המדינה ובין אם הופקה על ידי תושב חוץ. מדינה שעיקר תוצרתה משווקת בתחומה, תעדיף שיטת מיסוי טריטוריאלי.

שיטת מס זו מבוססת על עיקרון גיאוגרפי לפיו כל הכנסה שנוצרה בתחום שטחה הריבוני של מדינה מסוימת חייבת במס, וזאת ללא תלות בתושבתו או אזרחותו של מפיק ההכנסה.

ככלל, זוהי גם שיטת המס הנוהגת בישראל, כתולדה מתקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ. עם זאת, בעקבות התפתחות הכלכלה העולמית, והתעצמותן של מגמות כלכליות כמו הגלובליזציה, הוחלה בארץ שיטת מס משולבת משנת 2003 ואילך, ולפיה חייבות במס הן הכנסה שמקורה בישראל והן הכנסה שהופקה על ידי תושב ישראלי השוהה בחו"ל.

החלת שיטה זו הגדילה את כושר הגביה של המדינה, וכן צמצמה את שיעור ההתחמקות ממס.

מס פרסונלי: הטלת מס על בסיס מבחן התושבות של הנישום, ללא קשר למקום הפקת ההכנסה.

כלומר, המס מוטל על כל מי שהנו תושב המדינה, בין אם ההכנסה שלו הופקה בתוך תחומי המדינה ובין אם היא הופקה מחוצה לה.  מדינה שעיקר תוצרתה משווקת בחו"ל, תעדיף מיסוי פרסונאלי.

שיטת מס זו מתעלמת מן ההיבטים הגיאוגרפים של מקור ייצור ההכנסה, ומטילה את המס על בסיס אזרחותו של מפיק ההכנסה, גם אם מקור ההכנסה הוא מעבר לגבולותיה הריבוניים של המדינה.

שתי שיטות המיסוי הללו, שמטבען הינן הפוכות זו לזו, עלולות לעתים להוביל לכפל מס על אותו הנישום, באופן לפיו  אזרח מדינה מסוימת השוהה בחו"ל, עלול להידרש לתשלום מיסים הן במדינת המוצא שלו והן במדינה בחו"ל בה הוא שוהה.

כדי למנוע זאת, נחתמות בין המדינות השונות אמנות בינלאומיות למניעת כפל מס. בארץ גם קיימת הלכה לפיה על מנת להימנע ממצב של כפל מס, תקוזז עלות המס ששולמה ע"י הנישום בחו"ל מעלות המס שלו בארץ.

מהם דיני המיסים?

מערכת דיני המיסים כוללת את דברי החקיקה השונים אשר מטילים את המיסים על תושבי המדינה, וכן את הפסיקה שדנה בהם ומפרשת אותם במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים בתוך כותלי בתי המשפט.

חיקוקי המיסים מתאפיינים לא פעם בנוסח מסורבל, מורכב, וכוללני למדי, אשר ניתן לפרשנויות שונות, ולעתים אף מנוגדות. כתוצאה מכך מתעוררות לא פעם מחלוקות משפטיות באשר לאופן ישומם הפרקטי, וזאת בין רשויות המס השונות לבין הנישומים.

חלק לא מבוטל ממחלוקות אלו מוקדש גם לאבחנה שבין תכנון מס לגיטימי לביצוע עבירות מס. כאשר מחלוקות אלו אינן מוכרעות על ידי הצדדים, הן נאלצות לא פעם להגיע לשם כך למערכת השפיטה בארץ.

בנוסף, נוהגת רשות המיסים בארץ לפרסם מעת לעת מסמכים שונים במסגרתם היא מביעה את עמדתה ביחס לסוגיות שונות בדיני מיסים, וכיצד לדעתה יש לפרש את החוק והתקנות. מסמכים אלו כוללים בעיקרם הוראות ביצוע וחוזרים מקצועיים.

מטרת הפרסום של מסמכים אלו הינה לסייע לפקידי השומה לפרש וליישם את הוראות החוק והתקנות, ליצור אחידות באופן הטיפול בכל תיקי הנישומים בכל פקידי השומה, ולשקף את מדיניות רשות המיסים כלפי הציבור הרחב לגבי אותן הסוגיות.

עם זאת, יש לזכור כי למסמכים אלו אין מעמד של תוקף אשר מחייב גם את בתי המשפט. כך נקבע במסגרת הליך ו"ע 33596-09-12 מידטאון בע"מ נ' מיסוי מקרקעין תל אביב.

בית המשפט קבע בתיק זה כי הוראות ביצוע הינן בגדר הנחייה מקצועית פנימית של רשות המיסים, ואף שהן מפורסמות גם לציבור הרחב, הן אינן מחייבות את ביהמ"ש בדונו בפרשנות או במשמעות הוראה הקבועה בדיני המס.

עוד נקבע כי ככלל אין הוראות הביצוע מצמיחות לנישומים זכויות הניתנות לאכיפה בביהמ"ש, כל עוד אין בהן משום הבטחה שלטונית ממנה אין הרשות יכולה לחזור.

לדעת יותר על עבירות מס

תחום עבירות מס כולל מגוון רחב של עבירות שונות אשר בוצעו בניגוד לחוקי המיסים בארץ.

מקובל לחלק את עבירות המס לעבירות מס טכניות, אשר עוסקות באי קיום הדרישות הטכניות-פרוצדוראליות של החוק, כגון הדרישה להגשת דו"חות שונים לרשות המיסים, ואשר ענישתן הינה קלה יחסית ולעבירות מס מהותיות, אשר בוצעו במטרה מכוונת להתחמק באופן בלתי חוקי מתשלום מיסים למדינה ואשר ענישתן חמורה יחסית.

עבירות המס הנפוצות ביותר הנן:

  • השתמטות מתשלום מס תוך כדי שימוש בעורמה, מרמה או תחבולה
  • ניהול פנקסי חשבונות כוזבים
  • השמטת הכנסה אשר יש להכליל בדו"ח
  • אי הגשת דו"ח
  • הגשת דו"ח כוזב
  • מתן תשובה כוזבת ובלתי נכונה לשאלה של רשויות המס
  • הלבנת הון

לעיתים נוהגות רשויות המס להגיע להסדרים שונים עם החשודים בעבירות המס מחוץ לכותלי בית המשפט ומבלי שיירשם להם רישום פלילי. הסדרים אלו מוסדרים במסגרת הליך הכופר, לפיו הנישום משלם סכום כופר למדינה בתמורה לכך שלא ינקטו הליכים פליליים כנגדו.

תשלום הכופר מהווה חלופה להליך משפטי פלילי אשר מטרתה הנה ענישה מהירה בפן הכלכלי, וזאת בעיקר במקרים בהם אנשים נחשדים בעבירות העלמות מס קלות, או שזוהי להם הפעם הראשונה שהם נחשדים בעבירות מסוג זה.

עם זאת, לעיתים אין מנוס מנקיטת הליכים פליליים כלפי הנישום והבאתו לדין בפני בית המשפט. מערכת המשפט בארץ מתייחסת בחומרה רבה לעבירות מס, הואיל והיא רואה בהן הפרה בוטה של האמון שנותנות הרשויות באזרח.

מלבד ההיבט הפלילי של העבירות הללו, קיים גם היבט מוסרי, מאחר והתחמקות העבריין מתשלום מס, אשר מוטל על החברה כולה, מאפשרת לו להנות מהשירותים הציבוריים שניתנים על ידי המדינה וזאת על חשבון משלם המיסים התם.

לצורך מתן גזר הדין, שוקל בית המשפט מערך רחב של שיקולים שונים, תוך התחשבות באינטרס האישי של הנאשם למול האינטרס הציבורי למיגור תופעת עבריינות המס וליצירת מדיניות הרתעה מפני ביצועה על ידי הציבור הרחב, והכל בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה בנפרד, כמובן.

בין היתר, בית המשפט נוהג להתחשב בשיקולים הבאים לצורך קביעת רמת הענישה שתוטל על עבריין המס: סוג העבירה, טכנית או מהותית, חומרת העבירה, היקפה, גובה סכום המס שהועלם, משך זמן ביצוע העבירה עד חשיפתה, אופן תכנון העבירה, כלומר באקראי או באופן יזום ושיטתי, וכן האמצעים  בהם נקט הנאשם לצורך ביצוע העבירה.

במקביל, מתחשב בית המשפט בשיקולים לקולא הבאים: היעדר קיום עבר פלילי, מצב נפשי, מצב בריאותי, סטטוס משפחתי, תום לב בביצוע העבירה, מידת שיתוף הפעולה עם הרשויות במהלך החקירה ולאורך שלבי ההליך המשפטי, לרבות במטרה לחסוך במשאבים הציבוריים ובזמן השיפוטי היקר, הודאה באשמה, לקיחת אחריות על תוצאות המעשה תוך הבעת חרטה ועוד.

בסיכומו של דבר, בית המשפט מאזן בין השיקולים השונים הרלוונטיים לעניינו של הנאשם בעבירות המס שהובא בפניו, וגוזר את גזר הדין בהתאם לכך.

מן הראוי לזכור כי בכל מקרה הנוגע לענייני מיסים בכלל ולעניין עבירות מס בפרט, מן הראוי לפנות להתייעצות עם עורך דין מעולה המתמחה בתחום ובהקדם האפשרי.

יצוג על ידי עורך דין כאמור עשוי להוות את ההבדל בין החופש שלך לשלילתו על ידי מאסר וקנסות כספיים עצומים.

שאלות? עורך הדין דורון לוין עומד לרשותך בכל עניין נוסף.

אנחנו כאן בשבילך ונשמח לסייע בכל עת ובכל שאלה!

 
close