מידע מפורט: ניכוי מס תשומות

מס תשומות הינו המע"מ שמשלם העוסק בגין רכישת/יבוא מוצרים או צריכת שירותים עבור עסקו.

מס עסקאות הינו המע"מ שהעוסק גובה בגין ממכר נכסים או מתן שירותים במסגרת עסקו.

סעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 מתיר לעוסק לנכות את מס התשומות שלו ממס העסקאות שלו, טרם העברת מס העסקאות לרשות המסים וזאת בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף זה. עם זאת יובהר, כי על פי החוק, רק עוסק מורשה, להבדיל ממי שאינו עוסק כלל או עוסק פטור, רשאי לגבות מס עסקאות ולנכות ממנו מס תשומות, על פי עקרון ההקבלה שבדיני מע"מ.

בעוד שהעברת יתרת מס העסקאות לרשות המסים הינה בגדר חובה, ניכוי מס תשומות הינו בגדר זכות בלבד. לפיכך, העוסק המורשה רשאי לבחור האם לנכות מס תשומות או לא, אבל במידה והוא בחר שלא לנכות את מס התשומות, עדיין יהיה עליו להעביר את מס העסקאות שהוא עצמו גבה לרשות המסים, גם מבלי שהוא ניכה ממנו קודם לכן את מס התשומות.

התנאים לניכוי מס התשומות על פי סעיף 38(א) לחוק הינם כדלקמן: "עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין או ברשימון יבוא או במסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל ובלבד שרשימון היבוא או המסמך האחר נושא את שמו של העוסק כבעל הטובין ושהניכוי ייעשה בתוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבונית, הרשימון או המסמך."

עיקרי התנאים המצטברים לצורך ניכוי מס תשומות

(א) הוצאה שהוצאה לצרכי ניהול העסק - ניתן לנכות רק מס תשומות בגין הוצאה שהוצאה לצרכי ניהול העסק, להבדיל מצרכיו הפרטיים של בעל העסק.

(ב) הוצאה שהוצאה במסגרת עסקה החייבת במס - ניתן לנכות רק מס תשומות בגין הוצאה שהוצאה במסגרת עסקה החייבת במס וזאת לאור סעיף 41 לחוק, אשר קובע כי "אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס".

לפיכך, לא ניתן לנכות מס תשומות המתייחס לעסקה שאינה חייבת במע"מ כלל, כגון מכירת מניות, או לעסקה שפטורה ממע"מ, כגון השכרת דירה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים, או לעסקאות שאינן נחשבות על פי החוק כעסקאות בישראל.

(ג) מס התשומות כלול בחשבונית מס שהוצאה כדין - ניתן לנכות רק מס תשומות שכלול בחשבונית מס שהוצאה כדין. סעיף 47 לחוק מע"מ קובע כי חשבונית מס שהוצאה כדין הינה חשבונית שהוצאה על ידי עוסק מורשה בגין עסקה אמיתית, אשר חייבת במע"מ ואשר כוללת את כל הפרטים שקבע שר האוצר לעניין זה.

הפרטים שחשבונית המס צריכה לכלול מפורטים בתקנה 9 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973 וכוללים פרטים כגון שם הנישום, שם הלקוח, תיאור המוצר או השירות, סכום ועוד.

לגבי ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לעוסק בידי עוסק הרשום באזור יהודה ושומרון או בשטחי עזה ויריחו, נקבעו מספר דרישות צורניות נוספות, כאמור בסעיף 38(ג) לחוק ותקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית מס שהוציא עוסק תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו או שהוצאה לו ופרטים שיש לכלול בתעודת משלוח שהוציא), התשנ"ו-1996.

חשבונית מס אשר איננה עונה על התנאים שנקבעו לגביה, איננה חשבונית מס שהוצאה כדין. במידה שהפגם שנפל בחשבונית המס שאיננה כדין איננו בגדר טעות טכנית בתום לב, כי אם בגדר הטעייה מכוונת כדי להתחמק מתשלום מס, אז מדובר בחשבונית פיקטיבית.

קריאה נוספת על: סנקציות פליליות על עבירות מע"מ.

(ד) החשבונית צריכה לצאת על שמו של העוסק - החשבונית שכוללת את מס התשומות המנוכה צריכה לשאת את שמו של העוסק המורשה כבעל הטובין/שירות שנרכש. יחד עם זאת, סעיף 40א לחוק מאפשר לעסק חדש בהקמה, לנכות מס תשומות ששולם לפני רישומו של החייב כעוסק, גם אם החשבונית אינה ערוכה על שמו ובתנאי שהתשומות נרכשו בשלבי הקמת העסק ושימשו להקמתו.

בנוסף, תקנה 12ג לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, מאפשרת להכיר לצורך ניכוי מס תשומות גם בחשבונית מס שהוצאה שלא על שם העוסק וזאת כאשר מדובר בתשומות כגון טלפון, מים, גז, חשמל וכיוצא בזה ובתנאי שהוכח להנחת דעתו של המנהל שמדובר בתשומות ששימשו לצרכי העסק.

(ה) ניכוי מס התשומות התבצע תוך 6 חודשים ממועד הוצאת חשבונית המס - יחד עם זאת, ניתן להגיש בקשה להארכת מועד לגבי חשבונית שחלפו 6 חודשים מיום הוצאתה, עד ל-5 שנים ממועד הוצאתה וזאת בהתאם לסעיף 116א לחוק אשר קובע כי:

"המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות על פיו לעשיית דבר, למעט מועד להגשת ערעור או ערר ורשאי הוא לקבוע שהחוב ישולם לשיעורין ובלבד שלא יאריך את המועד לניכוי מס תשומות לפי סעיף 38(א) לתקופה העולה על חמש שנים [...] התיר כך והחייב במס לא עמד בתשלום אחד במועד שנקבע לו, רשאי המנהל לדרוש את תשלומה של יתרת החוב מיד". 

על פי הנחיות רשות המסים, ההכרה במס תשומות במקרים של הארכה תהיה בערכים נומינליים בלבד.

(ו) אין כל הוראה בחוק או בתקנות שאוסרת על הניכוי - לדוגמא, סעיף 40 לחוק קובע כי לא ניתן לנכות מס תשומות מחשבוניות שהוצאו לעוסק לפני שהוא נרשם כעוסק כאמור בסעיף 52 לחוק, אך זאת למעט לגבי תשומות כגון טלפון, מים, גז, חשמל וכיוצא בזה, שהוצאו לצורך הקמת העסק, כאמור בסעיף 40א לחוק. 

בנוסף, תקנות 16-14א לתקנות מע"מ אשר אוסרות על ניכוי מס תשומות על רכב מנועי, רכישת/בניית דירת מגורים, גם אם היא תשמש כמקום עסקו של בעל העסק, טובות הנאה שניתנו לעובד והוצאות אירוח, למעט אירוח אדם מחו"ל.

עוסק שניכה מס תשומות שלא כדין עלול להיות חשוף לסנקציות שונות, הן במישור המע"מ הפלילי והן במישור המע"מ האזרחי. במישור הפלילי, העוסק עלול להיות חשוף להגשת כתב אישום בגין ביצוע עבירת ניכוי מס תשומות שלא כדין, בהתאם לסעיף 117(ב)(5) לחוק, אשר קובע כי מי שניכה מס תשומות שלא כדין במטרה להתחמק מתשלום מס דינו מאסר עד 5 שנים בנסיבות רגילות ומאסר עד 7 שנים, בנסיבות חמורות.

במישור האזרחי העוסק עלול להיות חשוף לסנקציות אזרחיות אשר כוללות פסילת ספרים, הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה וקנסות כבדים.

לייעוץ משפטי אישי בנושא לחצו כאן!