צו עיקול על ידי מס הכנסה

ככלל, רשות המיסים רשאית לנקוט בהליכים שונים לשם גביית חובות מס הכנסה וזאת עם או בלי פניה לערכאות:  

(א) במסגרת ההליך האזרחי - רשות המיסים פונה לערכאות באמצעות הגשת תביעה אזרחית כנגד הנישום, החייב, לשם קבלת פסק דין המכיר בזכותה של הרשות לחוב שהיא טוענת לו. במסגרת ניהול התביעה, הרשות רשאית להגיש בקשות להטלת צווי עיקול זמניים על נכסי החייב, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

(ב) במסגרת ההליך המנהלי - רשות המיסים רשאית לרדת ישירות לנכסיו של החייב, ללא צורך בפניה לערכאות ולנקוט הליכים שונים לפי פקודת המיסים (גביה), כגון עיקול נכסים, הליכים לתפיסת ומימוש מיטלטלין של החייב, רישום שיעבוד על מקרקעי הנישום בגין חוב על מס מקרקעין ועוד.

במאמר זה נדון בצו עיקול שהוטל על ידי רשות המיסים לפי פקודת המיסים (גביה), בגין חוב מס הכנסה.

כיצד מוצאים ומממשים צו עיקול לפי פקודת המיסים

סעיף 4 לפקודת המיסים (גביה) קובע כי במידה ונישום כלשהו לא שילם חוב מס שהוא נדרש לשלם בכתב וזאת תוך 15 יום לאחר היום שבו היה חייב לפרעו, יתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מיסים שיסמיך אותו לדרוש מהחייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו וכן להסמיך אותו, במידה והחייב לא ישלם את החוב כאמור, לגבות את החוב על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי החייב.

במידה והחייב לא שילם את חוב המס כפי שגובה המס דרש ממנו לפי כתב ההרשאה, יהיה גובה המס רשאי להיכנס לחצריו של החייב עצמו או לחצריו של גורם אחר שבהם נמצאים הנכסים של החייב, לצורך ביצוע העיקול וזאת באופן הבא:

(א) כאשר מדובר בכניסה לחצריו של החייב - אין צורך לתת לו הודעה מוקדמת על הכוונה להיכנס לחצריו, כאמור בסעיף 5(1)(א) לפקודה. יתרה מכך, במידה ולא ניתן להיכנס לביתו או לחצריו של החייב, מנהל רשות המיסים אף רשאי לתת היתר להתפרץ לשם בשעות היום, כאמור בסעיף 5(4) לפקודה.

(ב) כאשר מדובר בכניסה לחצריו של גורם אחר - יש צורך לתת לו הודעה מוקדמת בכוונה להיכנס לחצריו, למעט במקרה בו מנהל רשות המיסים היה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלולה לסכל את העיקול והוא התיר את הכניסה לחצריו ללא הודעה מוקדמת, כאמור בסעיף 5(4) לפקודה.

כאשר לחייב יש נכסים שמוחזקים אצל צד שלישי, רשאית רשות המיסים להוציא גם צו עיקול צד שלישי על אותם נכסים, כאמור בסעיף 7 לפקודת המיסים. במידה והצד השלישי הינו בנק, העיקול אצלו היה כפוף לסעיף 7ג לפקודה ובמידה והינו חברה שמנהלת קופות גמל, העיקול אצלה יהיה כפוף לסעיף 7ד לפקודה.

לאחר הטלת העיקול, על החייב לשלם את המס עד למועד שנקבע לו על ידי פקיד הגביה, בשעת העיקול. במידה והחייב לא שילם את החוב במועד, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגביה בדרך אחרת, למעט במקרה בו עוקלו נכסים פסידים, שאז עליו לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.

דמי פדיון המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות וההוצאות של ההוצאה לפועל. במידה ונותרה יתרה, יש להשיבם לבעלים.

הנכסים שניתן לעקל לפי פקודת המיסים

ככלל, ניתן לעקל לפי פקודת המיסים נכסי מיטלטלין, נכסי מקרקעין כשאין די מיטלטלין לצורך כיסוי החוב, זכויות שיש לחייב במקרקעין אשר נובעות מרישום הערת אזהרה עליהן לטובתו וכן זכויות וטובות הנאה אחרות.

יחד עם זאת, לא ניתן לעקל נכסים שלא ניתן לעקלם לפי סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים וזאת כפי שקובע סעיף 11 לפקודת המיסים.

סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל קובע רשימה של נכסים שלא ניתן לעקלם אצל החייב עצמו, כגון אוכל וכלי אוכל, מיטות וכלי מיטה, בגדים, תרופות, תשמישי קדושה, כלי עבודה של החייב, כלים שנחוצים שנכה בשל נכותו ועוד.

סעיף 50 לחוק ההוצל"פ קובע רשימה של נכסים שלא ניתן לעקלם אצל צד שלישי, כגון נכסים שלא ניתן לעקלם לפי כל דין, דמי מזונות שמגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט, כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר, כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול, כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה, כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי לעיוור ועוד.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא ליחצו כאן!