גילוי מרצון לישראלים בעלי נדל"ן מניב בחו"ל שלא מדווח בארץ

נדל"ן מניב הינו נכסי מקרקעין שמניבים הכנסה קבועה לבעליהם באמצעות השכרתם, בתמורה לקבלת דמי שכירות.

בארץ ישנם גורמים ישראליים רבים אשר מחזיקים בנכסי מקרקעין כאלו בחו"ל. גורמים אלו כוללים בעלי נכסים פרטיים אשר רכשו בחו"ל נכסי מקרקעין או קיבלו אותם בירושה או במתנה וכן  גורמים מסחריים, אשר עוסקים ברכישה או בנייה של נכסי מקרקעין בחו"ל ולרבות קניונים ומרכזי מסחר והשכרתם בתמורה לקבלת דמי שכירות.

בעקבות הרפורמה הכללית בדיני המס שנערכה בארץ בשנת 2003 והמעבר משיטה טריטוריאלית לשיטה פרסונאלית, הוטלה על האזרחים הישראליים חבות במס לא רק לגבי הכנסות שהם הפיקו בארץ, אלא גם לגבי הכנסותיהם בחו"ל.

כתוצאה מכך, החוק בארץ מטיל על אזרחים הישראליים שהינם בעלי נדל"ן בחו"ל חובה לדווח הן על עצם החזקתם בנכסים אלו והן על ההכנסות שנכסים אלו מניבים להם, ככל שישנן כאלו ובהתאם לכך גם לשלם את מס ההכנסה המתחייב מהכנסות אלו. חובה זו מעוגנת במסגרת תקנות 3(א)(6) ו-3(א)(7) לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988.

חובת הדיווח על ההחזקה בנכסי מקרקעין בחו"ל חלה רק לגבי נכסים בשווי של לפחות 1,870,000 ₪, כאשר סכום זה מתעדכן מעת לעת ואילו חובת הדיווח על ההכנסות הנובעות מנכסי מקרקעין בחו"ל חלה על כל הכנסה שהיא, ללא קשר לשווייה. 

את הדיווח יש לבצע לרשות המיסים מדי שנה בשנה, במסגרת שני טפסים חילופיים:

(א) טופס 5329 דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל - טופס זה הינו למעשה הדו"ח שנתי המלא הרגיל, אשר כל בעל עסק עצמאי מחוייב ממילא להגיש למס הכנסה מדי שנה.

(ב) טופס 5329ב פרטים על הכנסות ונכסים מחו"ל בלבד - טופס זה הינו דו"ח מקוצר, אשר מיועד לבעלי נכסי מקרקעין בחו"ל שהינם שכירים או בגדר נישומים אחרים שאינם מחוייבים בהגשת דו"ח שנתי מלא ורגיל.

הפרת חובת הדיווח ו/או תשלום המס על החזקת נכסי מקרקעין בחו"ל מהווה עבירת מס פלילית על פי חוקי המס בישראל. אזרח ישראלי שייתפס מבצע עבירות אלו, בין אם הדבר נעשה על ידו במכוון ובין אם הדבר נעשה על ידו עקב אי מודעות לחוק או רשלנות גרידא, עלול להיות חשוף לסנקציות פליליות בשל כך ולרבות קנסות כבדים ו/או עונשי מאסר בפועל.

על מנת להימנע מכך, קיימת אפשרות לדווח באופן רטרואקטיבי על נכסי נדל"ן שהוחזקו בחו"ל ולא דווחו בארץ וזאת מבלי לשאת באחריות פלילית לכך. אפשרות זו מתקיימת במסגרת נוהל גילוי מרצון, אשר רשות המיסים יזמה במסגרת מלחמתה בהון השחור והגברת מאמציה לחשיפת רכוש וכספים לא מדווחים המוחזקים על ידי ישראליים בחו"ל.

במסגרת הליך זה ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון ובה לדווח הן על עצם ההחזקה בנכסי המקרקעין בחו"ל והן על ההכנסות שנבעו מהם, ככל שהיו כאלה, לשלם את המס המתחייב מהכנסות אלו וכל זאת מבלי לשאת בשום אחריות פלילית לכך.

יחד עם זאת, הנוהל מתנה את הגשת הבקשה לגילוי מרצון בשורה של תנאים מצטברים וביניהם הגשת הבקשה בתום לב ותוך דיווח כן ומלא על כל הפרטים שרלוונטיים לה וכן הגשת הבקשה שלא בזמן חקירה שמתנהלת על ידי רשות המיסים לגבי המבקש.

את הבקשה לגילוי מרצון ניתן להגיש בשני מסלולים נפרדים וחילופיים: האחד אנונימי והשני מקוצר וגלוי.

במסגרת המסלול האנונימי, ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשה אנונימית ללא ציון פרטי הנישום וזאת על מנת לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. עם בירור חבות המס הצפויה, יידרש הפונה לציין את שמו של הנישום ופרטיו המלאים. במידה והוא לא ייעשה כן, תידחה הבקשה.  

במסגרת המסלול המקוצר והגלוי, ניתן להגיש בקשה גלויה, לא אנונימית, אשר כוללת את פרטי הנישום וזאת במידה וסך ההון שנכלל בה אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון ₪. עם קבלת הבקשה והוצאת שובר תשלום, יהיה על הנישום לשלמו תוך 15 יום ממועד קבלתו.

נכון לכתיבת מאמר זה, מרץ 2018 ובעקבות הצלחת הליך גילוי מרצון עד כה, הודיעה רשות המיסים, פעם נוספת, על הארכת תוקף הליך הגילוי מרצון וזאת עד ליום 31.12.2018. עוד הודיעה הרשות כי ניתן יהיה כעת לדווח במסגרת הליך זה אף על עבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות מס. נוכח הצלחת הליך גילוי מרצון והארכותיו מעת לעת הודות לכך, ייתכן שגם מועד זה יוארך בבוא העת ועל כן מומלץ לעקוב אחר פרסומי רשות המיסים בעניין זה.

קריאה נוספת: חשיבות הייצוג על ידי עורך דין בהליך אנונימי לגילוי מרצון!