להצהיר על מקורות הכנסה לרשויות בלי להסתבך בפלילים
על פי דרישות החוק, נישומים שהינם עצמאיים, או בעלי חברות, או שכירים בעלי שכר גבוה או הכנסות גבוהות, נדרשים מדי שנה להגיש דו"ח שנתי לרשויות המס, במסגרתו עליהם להצהיר על כל מקורות הכנסותיהם וזאת באמצעות טופס 5329, הנושא את הכותרת דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל.
במסגרת דו"ח זה, על הנישום להצהיר על כל מקורות ההכנסה שיש לו וכן על כל הנכסים, המניות, חשבונות בנק, נכסי נדל"ן, כלי רכב, שותפויות בעסקים ופרטי עיסוק נוספים שיש לו וזאת הן בארץ והן בחו"ל.
בשנים האחרונות ובמסגרת המאבק בהון השחור ובמעלימי המס, החליטה רשות המיסים לשלוח גם לאזרחים שכירים רבים דרישה להצהיר על כל מקורות ההכנסה שיש להם בארץ ובחו"ל, באמצעות אותו טופס 5329.
יובהר, כי עצם משלוח דרישה זו אינו מעיד בהכרח על חשד לביצוע עבירת מס, אלא מדובר בתזכורת לאזרח לעדכן את רשות המיסים לגבי מקורות ההכנסה שיש לו ובעיקר לגבי הכנסות, נכסים וחשבונות בנק בחו"ל. זאת, לאור המעבר של מדינת ישראל בשנת 2003 משיטת מיסוי טריטוריאלית לשיטה פרסונאלית, אשר מחייבת את תושבי המדינה לשלם מס גם על הכנסותיהם שמקורן בחו"ל.
ככלל, ניתן לחלק את האזרחים שקיבלו את הדרישה להצהיר על מקורות ההכנסה שלהם בארץ ובחו"ל למספר סוגים עיקריים:
(א) אזרחים ששוהים בחו"ל 3 חודשים ומעלה במהלך השנה, או שמרבים לטוס לחו"ל בתדירות גבוהה ואשר יתכן שיש להם בעלות על נכסים ועסקים בחו"ל שעליהם הם לא דיווחו לרשות המיסים.
(ב) אזרחים שמחזיקים יותר מדירה אחת, אשר יתכן שהם מרוויחים דמי שכירות שחייבים במס בשל השכרת הדירות האחרות, מבלי שהם דיווחו על כך.
(ג) בעלי תנועות לא סדירות בחשבון הבנק שלהם שאינם שכירים.
(ד) אנשים העובדים כשכירים אצל מספר מעסיקים אך לא דיווחו על כך כנדרש.
(ה) אזרחים שלגביהם התקבל מידע מהציבור, לרבות באמצעות קו המלשינון, כי הם מעלימים הכנסות.
במסגרת מכתב הדרישה להצהיר על מקורות ההכנסה בארץ ובחו"ל, נדרש הנישום למלא את הטופס ולהחזירו תוך 30 ימים ממועד קבלת הדרישה. עם קבלת פרטי הטופס, תצליב רשות המיסים פרטים אלו עם המידע הקיים כבר ברשותה לגבי הכנסות הנישום ובמידה ויתעורר אצלה עקב כך חשד להעלמת מיסים, היא עלולה לדרוש מהנישום להגיש דו"חות שנתיים מפורטים ואף באופן רטרואקטיבי ובהמשך לפתוח בחקירה פלילית כנגד נישומים החשודים בהעלמת הכנסות, בהתאם לממצאים.
לפיכך, במידה וקיבלת דרישה לדווח ולהצהיר על כל מקורות ההכנסה שיש לך בארץ ובחו"ל, מומלץ בראש ובראשונה להתייעץ עם איש מקצוע המתמחה בעניין זה, כגון עורך דין המתמחה בדיני מסים ובפרט עורך דין לענייני העלמת מס. שכן, הגשת דו"ח שנתי לרשויות המס ללא קבלת ייעוץ מקצועי, עלולה לחשוף את הנישום לתשלומי מס כבדים, קנסות, ריביות פיגורים והפרשי הצמדה.
בנוסף, במידה והנך חושש כי מילוי והגשת הדו"ח יחשוף אותך להליכים פליליים מאחר שלא דיווחת על הכנסות שקיבלת בעבר ואי תשלום מס כחוק בגינן, אז חשוב שתדע שרשות המיסים יזמה גם הליך גילוי מרצון, במסגרתו האזרח מצהיר מיוזמתו על כל ההכנסות שלו עליהן הוא לא דיווח בעבר ומשלם את המס המתחייב מהן וזאת כנגד התחייבות רשות המיסים בתיאום עם פרקליטות המדינה שלא לנקוט הליכים פליליים כנגדו לגבי עבירות אלו.
מטרת הליך הגילוי מרצון הינו לעודד אזרחים, לעודד נישומים, יחידים ותאגידים, שביצעו עבירות מיסים, לדווח עליהן ולשלם את המס הנדרש, אף זאת במסגרת המאבק שמנהלת רשות המיסים לצמצום ההון השחור אשר לא דווח על ידי ישראלים בארץ ובחו"ל.
נכון לכתיבת מאמר זה, אפריל 2018, הודיעה רשות המסים על הארכת תוקף הליך הגילוי מרצון עד ליום 31.12.2018 וכי ניתן במסגרתו לדווח אף על עבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות מס. נוכח הצלחת הליך גילוי מרצון, יתכן שמועד זה יוארך בבוא העת.
פרטי הליך הגילוי מרצון מפורטים במסגרת נוהל הגילוי מרצון שפרסמה רשות המיסים. הנוהל מאפשר להגיש בקשה לגילוי מרצון במסגרת שני מסלולים נפרדים, האחד אנונימי והשני גלוי. בנוסף, הנוהל מתנה את קבלת הבקשה בשורה של תנאים מצטברים ובניהם הגשת הבקשה בתום לב ותוך דיווח כן ומלא על כל הפרטים שרלוונטיים לה וכן הגשת הבקשה שלא בזמן חקירה שמתנהלת על ידי רשות המיסים לגבי המבקש.
במידה ומדובר בנישום שאיננו עומד בתנאי הנוהל להגשת בקשה לגילוי מרצון ולרבות במידה ויסתבר שרשות המיסים כבר פתחה בחקירה או בהליך פלילי כנגד הנישום בגין חשד לביצוע עבירות מס, יוכל הנישום, במקרים מסוימים, לשלם קנס במסגרת הליך הכופר וזאת כחלופה להליך הפלילי ובכך לסיים עניין זה.
ייעוץ מקצועי בענייני המיסוי שלך!
