הסנקציות הפליליות בגין הפרה של חוק איסור הלבנת הון

הלבנת הון הינה פעולה שנועדה להכשיר כספים בלתי חוקיים שהושגו כתוצאה מפעילות פלילית וזאת באמצעות החדרתם למערכת הפיננסית הלגיטימית, תוך הסוואת המקור הפלילי שלהם.

בארץ נאסר לבצע פעילות להלבנת הון רק החל משנת 2000 ואילך, עת נחקק בארץ חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000. חוק זה קובע כי הלבנת הון הינה עבירה פלילית, כאשר הלבנת הון מוגדרת כפעולה שנעשתה ברכוש אסור, קרי רכוש שמקורו בעבירה וזאת במטרה להסתיר את מקורו.

כדי לאכוף את האיסור על ביצוע פעולות להלבנת הון ויתר הוראות החוק, קובע החוק שורה של סנקציות שונות אשר מוטלות על מי שהורשע בביצוע העבירה לפי החוק.

הסנקציות הפליליות העיקריות אשר מוטלות על פי החוק הינן כמפורט להלן:

עונשי מאסר/קנס על ביצוע הלבנת הון: סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון קובע כי מי שביצע פעולה של הלבנת הון במטרה לטשטש את מקורו של הרכוש האסור, דינו מאסר עד 10 שנים או קנס פי 20 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. נכון לאוקטובר 2016, סכום הקנס לפי סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין הינו 226,000 ₪, כך שסכום הקנס המקסימאלי שניתן להטיל על פי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון מגיע לסך של 4,520,000 ₪.

עונשי מאסר/קנס על ביצוע פעולה ברכוש אסור: סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי מי שעושה פעולה ברכוש אסור, מהסוג שמפורט בתוספת השנייה לחוק, תוך ידיעה ממשית שהוא רכוש אסור, להבדיל מעצימת עיניים, דינו מאסר עד 7 שנים או קנס פי 10 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

הרכוש האסור מתייחס רק לסוגי הרכוש המפורטים בתוספת השנייה לחוק ואשר כוללים חפצי אמנות, כלי קודש ויודאיקה, כלי תחבורה, לרבות כלי שיט וכלי טיס, אבנים ומתכות יקרות, ניירות ערך, נדל"ן, עתיקות ושטיחים, בשווי של 150,000 ₪ ומעלה, או כספים מעל לסכום של 500,000 ₪.

עונשי מאסר/קנס על הפרת חובת הדיווח על כספים בעת כניסה או יציאה מהארץ: סעיף 10 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי מי שהפר את חובת הדיווח על נשיאת כספים בעת כניסה או יציאה  מהארץ, דינו מאסר עד 6 חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או קנס בשיעור פי 10 מהסכום שלא דיווח עליו, לפי הסכום הגבוה מביניהם. בנוסף, פקידי המכס מוסמכים לתפוס את הכספים שעולים על הסכום שלא דווח.

במידה ובית המשפט הרשיע את הנאשם והטיל עליו קנס כספי, ניתן לגבות את הקנס הכספי מהכספים שנתפסו, במידה והוא לא משלם את הקנס. יחד עם זאת, בפועל, נוסע שנתפס עם כספים לא מדווחים, מוזמן לוועדת העיצום הכספי, שמוסמכת להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי 5 מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר וזאת בהתאם לסעיף 15 לחוק. רק במידה והנוסע אינו משלם את סכום העיצום הכספי, יוגש נגדו כתב אישום פלילי.  

עיצום כספי על הפרת חובות הזיהוי והדיווח: חוק איסור הלבנת הון מטיל חובות זיהוי ודיווח שונות על גורמים שעלולים להיות מנוצלים לצורך הלבנת הון, ביניהם בנקים, עורכי דין, רואי חשבון, נותני שירותים עסקיים ועוד. כדי לאכוף עליהם את הוראות החוק, הוקמו וועדות מיוחדות להטלת עיצום כספי, אשר מוסמכות להטיל עיצומים כספיים, קרי קנסות בסכומים שונים, על מי שנמצא מפר את הוראות החוק בעניין זה. הטלת העיצום איננה מותנית בקיום הליך פלילי וממילא איננה מותנית בהרשעה פלילית.

חילוט רכוש: החוק מקנה לבית המשפט גם את הסמכות להורות על חילוט רכוש אשר הופק כתוצאה מביצוע עבירה פלילית ולהעביר אותו לבעלות המדינה. קיימים שני סוגים של הליכי חילוט: חילוט פלילי לפי סעיף 21 לחוק וחילוט אזרחי לפי סעיף 22 לחוק.

החילוט הפלילי הינו בגדר הליך חובה, עליו יש להורות בכל מקרה בו הנאשם מורשע בביצוע עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק, למעט במקרים בהם קיימים נימוקים מיוחדים לפיהם בית המשפט סבור שאין להורות על כך. לעומת זאת, החילוט האזרחי אינו בגדר הליך חובה וניתן להורות עליו בהתקיים אחד משלושת המקרים הבאים:

• כאשר האדם החשוד בביצוע העבירה אינו נמצא בישראל או שלא ניתן לאתרו ולכן לא ניתן להגיש נגדו כתב אישום.
• כאשר הרכוש התגלה רק לאחר ההרשעה, במקרים בהם הגיע בית המשפט בהליך הפלילי למסקנה כי ניהול הליך החילוט במסגרת ההליך הפלילי יכביד על ניהול ההליך.
• המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע ואם קיים הליך פלילי מקביל, אז גם הנאשם באותו ההליך.

במידה והוטלו נגדך סנקציות פליליות בגין הרשעה בביצוע הלבנת הון, חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין שבקיא ומנוסה בענייני הלבנת הון, כדי שהוא יוכל לסייע לך להיחלץ מהמצב שאליו נקלעת עם כמה שפחות נזק.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא לחצו כאן!