הואשמת בהעלמת מס והשמטת הכנסות?

עבירת העלמת מס או התחמקות ממס או השתמטות ממס, הנה למעשה שם כללי לשורה של עבירות על חוקי המס אשר מתבטאות בעיקרן הימנעות מדיווח על הכנסות מסוימות לרשויות המס, כך שההכנסה התקופתית המדווחת תהיה קטנה יותר וכתוצאה מכך יוקטן גם שיעור המס המוטל על הנישום.

המדובר בעבירות כגון השמטת הכנסות, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, הגשת דו"חות כוזבים, קבלת הקלות או פטורים ממס בעקבות מצג שווא, הצגת חשבוניות פיקטיביות ועוד דוגמאות רבות ומגוונות.

עבירת העלמת מס נחשבת לעבירה פלילית חמורה, אשר העונש עליה כולל הטלת קנסות בסכומים משמעותיים, וכן עונש של עד 7 שנות מאסר בפועל, בהתאם לחומרת נסיבות ביצוע העבירה.

הסעיף המרכזי אשר עוסק בעבירת העלמת מס הנו סעיף 220 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), אשר נושא את הכותרת מרמה, ונוסחו הנו כדלקמן:

אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים, או שני הענשים כאחד ואלו הן:

(1) השמיט מתוך דו"ח על פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח
(2) מסר בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות
(3) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה
(4) הכין או קיים, או הרשה אדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשומות
(5) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן
(6) הציג מסמך כוזב למשלם ההכנסה לצורך מניעת ניכוי מס במקור או הפחתתו

הליכים פליליים במקרה של העלמת מס

כאשר מתעורר אצל רשויות המס חשד להעלמת מס אצל נישום כלשהו, יחל ברשות תהליך חקירה ואיסוף ראיות במטרה לבסס או להפריך את החשד.

תהליך זה מתחיל לרוב בקיום חקירה סמויה, אשר במסגרתה נעשים מאמצים חשאיים להשגת מידע וראיות מפלילות כנגד הנישום, באמצעות ביצוע תצפיות ומעקבים, הפעלת לקוח סמוי, האזנות סתר לטלפון, הפעלת סוכנים ומודיעים, בדיקה בבנק, תשאול לקוחות, ספקים, ורואה החשבון של הנישום ועוד.

לאחר מכן תישלח לנישום בקשה לקבלת חומרים שונים מטעם רשות המיסים, דבר שיהווה לא פעם אינדיקציה ברורה לקיומה של אותה חקירה סמויה כביכול. 

במידה והמידע שנאסף ונחשף במסגרת החקירה הסמויה מצדיק לדעת רשות המיסים פתיחה של חקירה גלויה, ייערכו חוקרי הרשות מבצע מאורגן במטרה לבקר בו זמנית בכל המקומות שניתן למצוא בהם ראיות כביכול לביצוע העלמות מס, ולרבות כל מקום בו הנישום מנהל את עסקיו או שניתן למצוא בו פנקסי חשבונות לגבי פעילותו העסקית.  

חוקרי מס ההכנסה יכולים להיכנס לבית המגורים של הנישום רק בכפוף לתנאים מסויימים. ראשית, הם רשאים להיכנס אליו על פי צו חיפוש שניתן על ידי שופט בהסתמך על הראיות שנאספו בשלב החקירה הסמויה.

שנית, הם רשאים לערוך חיפוש בבית החשוד רק בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים, ובמידה ואין בנמצא עדים כאלו, אסור להם לערוך חיפוש בבית. במידה והם בכל זאת ערכו חיפוש, המדובר בחיפוש בלתי חוקי, שניתן להתנגד לו.

שלישית, הם רשאים לקחת מהבית רק חפצים שהשופט פירט בצו החיפוש, כגון חומרי מחשב. במידה והחפץ לא צויין בצו השופט, לא ניתן לקחת אותו מבית מגוריו של הנישום, והוא רשאי לסרב לתת להם אותו.

בתום החיפוש החוקרים רשאים לעכב את החשוד ולדרוש ממנו להתלוות אליהם לצורך המשך החקירה, אך זאת למשך 3 שעות בלבד. יחד עם זאת, בתום העיכוב, החוקרים רשאים לעצור את החשוד במידה וקיים חשד סביר ששחרורו יביא  לשיבוש הליכי משפט, לרבות באמצעות השמדת ראיות, העלמת רכוש, השפעה על עדים וכדומה.

הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי נגד מעלימי מס

נתחיל ונדגיש כי אם עברת חקירה ברשויות המס בחשד להשמטת הכנסות / העלמת מיסים וטרם פנית לייצוג משפטי, השלב המאוחר ביותר בו הנך צריך לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הוא בעת הגשת כתב האישום כנגדך.

במידה וממצאי החקירה בכללותה, הן הסמויה והן הגלויה, יבססו ראיות שמספיקות להגשת כתב אישום כנגד הנישום, יוגש כנגדו כתב אישום על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה מטעם המדינה, ויתנהל כנגדו משפט פלילי.

במידה והנישום יורשע בהעלמת מס בתום המשפט הפלילי, הוא עלול כאמור להישלח למאסר בפועל של עד 7 שנים בצירוף קנס כספי גבוה.

מאחר והמדובר בעבירת מס נפוצה ביותר, אשר הפכה למכת מדינה אשר פוגעת אנושות בקופה הציבורית ובכלל  אזרחי המדינה, נוטה הפסיקה בשנים האחרונות להחמיר במדיניות הענישה לגבי העלמת מס, על מנת ליצור הרתעה בקרב עברייני מס פוטנציאליים.

במקביל למסלול הפלילי יפתח כנגד הנישום גם תיק אזרחי, במסגרתו יערוך פקיד השומה הערכה אודות היקף המס שהאזרח העלים ולא דיווח אודותייהן, וכן יקבע מהו סכום המס, השומה, שעליו לשלם.

כלומר, הענישה הפלילית ולרבות הקנס שמוטל הנישום אינם מהווים חלופה לתשלום המס שהוא התחמק מתשלומו, ויהא עליו לשלמו בכל מקרה.

מצד שני, עצם תשלום המס מהווה הסרת המחדל, אשר יכולה להיחשב כאינדיקציה לחרטה מצד הנאשם וכן כתיקון הנזק שנעשה לקופה הציבורית, ועל כן גם יכולה להוות  עילה להפחתת העונש או להקלתו על ידי המרת עונש המאסר בפועל בעבודות שירות.

מי שהעלים מס וטרם נתפס על ידי רשויות המס, יכול להטיב את מצבו באמצעות הליך הגילוי מרצון, במסגרתו ביכולתו לדווח על הכנסות עבר מבלי שיינקטו כנגדו הליכים פליליים.

לחילופין, ובמידה והוא כבר נתפס על ידי רשויות המס, באפשרותו להגיש בקשה לתשלום כופר, ולהמיר את נקיטת ההליכים הפליליים כנגדו באמצעות תשלום כופר למדינה.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא ליחצו כאן!