השמטת הכנסות מדו"ח ללא הצדק סביר? אלו המשמעויות

חייגו לייעוץ אישי: 050-808-6488 הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

השמטת הכנסות מדו"ח ללא הצדק סביר


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

Hebrew

סעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] קובע כי אדם אשר השמיט מתוך דו"ח הכנסה שיש לכללה בדו"ח על פי הפקודה וזאת ללא הצדק סביר, דינו מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וסכום החסר בהכנסה שנקבעה מחמת אותם דו"ח או ידיעות לא נכונים או שעלולה הייתה להיקבע, אילו נתקבלו הדו"ח או הידיעות כנכונים, או שני העונשים יחדיו. עוד קובע סעיף זה כי מי שטוען שהיה לו הצדק סביר כדי להשמיט את אותה ההכנסה מהדו"ח שלו - עליו הראיה.

סעיף 217 לפקודת מס הכנסה הינו למעשה הגרסה המקלה של עבירת העלמת המס הקלאסית שמצויה בסעיף 220(1) לפקודה, אשר קובע כי אדם אשר השמיט מתוך דו"ח כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח על פי הפקודה וזאת במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים, או שני העונשים יחדיו.

כלומר, מבחינת הרכיב העובדתי, שתי העבירות הללו עוסקות בהשמטת הכנסות מדו"ח, כך שההבדל ביניהן מתבטא בעיקרו ברכיב הנפשי:

בעוד שהעבירה לפי סעיף 220(1) לפקודה דורשת שהשמטת ההכנסה תיעשה מתוך כוונת זדון להעלים הכנסות כדי להתחמק מתשלום מס, אז העבירה לפי סעיף 217 לפקודה מתייחסת לנסיבות בהן השמטת ההכנסה נעשתה מתוך רשלנות בלבד. כלומר, בשוגג, בטעות וללא כל כוונה להעלים הכנסות.

כתוצאה מכך, מטבע הדברים ישנו גם הבדל ברמת הענישה: בעוד שעונש המאסר על עבירה לפי סעיף 220(1) לפקודה הינו 7 שנים, כך שמדובר בעבירה מסוג פשע, אז עונש המאסר על עבירה לפי סעיף 217 לפקודה הינו מאסר שנתיים בלבד ועל כן מדובר בעבירה מסוג עוון בלבד.

במסגרת הליך ת"פ 53984-07-14 פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נ' דרקסלר, אשר התנהל בפני בית משפט השלום בתל אביב, התייחס בית המשפט למדרג עבירות המס והבהיר שהפקודה כוללת עבירות מס משלושה מדרגים שונים:

  • המדרג החמור הוא של השמטת הכנסה ועבירות נוספות הנעשות כולן במרמה מתוך כוונה להשתמט ממס, אשר עונשן הינו עד 7 שנות מאסר.

  • המדרג הקל הוא של עבירות שיש בהן בעיקר הפרת חובת דיווח או ביצוע פעולה בניגוד להוראות, אשר עונשן הינו עד שנת מאסר.

  • בתווך, מצויה העבירה הקבועה בסעיף 217 לפקודה, שעניינה השמטת הכנסה ללא הצדק סביר, שהעונש עליה הינו עד שנתיים מאסר.

הדגש בעבירה על סעיף 217 לפקודה הינו ביסוד המחשבה הפלילית "ללא הצדק סביר", דהיינו, בחריגה מסטנדרט התנהגות המצופה בהתאם למבחן אובייקטיבי של סבירות. מגוון האפשרויות של התנהגות הסוטה מסטנדרט התנהגות סביר, כולל גם התנהגות בטעות, כשהטעות בנסיבות העניין איננה סבירה.

יחד עם זאת, יש לציין שטענת תום לב שאינה עומדת במבחני סבירות, איננה פוטרת מאחריות לעבירה וזאת כפי שנקבע בהליך ע"פ 916/84 יעקובי נ' מדינת ישראל.

ככלל, מדיניות הענישה ביחס לכל עבירות המס היא מחמירה ומוחשית. באופן ספציפי, מדיניות המס ביחס לעבירות על סעיף 217 לפקודה הינה מגוונת מאוד ונעה מענישה צופה פני עתיד, כלומר, מאסר על תנאי ועד לעונשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח, בהתחשב באופי המעשים, מידת הסטייה שלהם מסטנדרט ההתנהגות הסביר והמצופה ועוצמת פגיעתם בערכים המוגנים.

שכן, תשלום מס אמת במועד חיוני לניהול המשק והכלכלה ודיווח תקין באופן המשקף את כל ההכנסות, לרבות דיווח מדויק של ההכנסות החייבות בתשלום מס הוא חיוני לקיומה של השיטה כולה.

אי קיום עקרונות היסוד של דיווח מלא ומדויק ותשלום מס, פוגע באינטרס הציבורי הקולקטיבי, בקופה הציבורית, באמון הציבור בשלטון החוק, בעקרונות של יושר ושוויון ובכיסו של כל אזרח שומר חוק הנדרש לשאת בנטל מיסים כבד יותר.

כך לדוגמא, בהליך עפ"ג 39098-05-14‏ ביטון נ' מדינת ישראל, בו הושמטה הכנסה ללא הצדק סביר בסך 292,360 ₪, קבע בית המשפט קמא כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל בן 15 חודשים וגם ערכאת הערעור אישררה את המתחם הנ"ל.

בהליך ת.פ. 41751-07-11 מדינת ישראל נ' עפרוני, בו הושמטה הכנסה ללא הצדק סביר בסך 272,506 ₪, נגזר על הנאשמת 45 ימי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בהליך ת.פ. 8983-04-09 מדינת ישראל נ' בלסקי, בו הושמטה הכנסה ללא הצדק סביר בסך 355,000 ₪. בית המשפט הסתפק בענישה צופה פני עתיד וקנס בסך 17,000 ₪.

תיק דרקסלר שלעיל עסק בהליך שהתנהל כנגד יועץ מס שבטעות השמיט הכנסה בסך של כ-140,000 ₪ מתוך דו"ח של לקוח שלו. בית המשפט הבהיר שכאשר מדובר שהעבירה נעברת על ידי בעל תפקיד אמון, כגון יועץ מס או רואה חשבון, יש בכך נסיבה רלוונטית נוספת לקביעת המתחם המשפיעה לחומרה.

שכן, תפקידו של יועץ המס, בדומה לתפקידו של רואה חשבון, הוא לשמש גורם מקשר בין ציבור הנישומים לבין רשויות המס ולעמוד בקשר עם הרשויות וחיוניותו לניהול הליכי דיווח וגבייה נאותים היא רבה.

ביצוע עבירות מס על ידי נאשם שהוא יועץ מס בעל ידע מקצועי הנובע מהכשרתו, מהווה שימוש לרעה בתפקיד ובמעמד, פוגע במידה ניכרת באמון הציבור במערכת בכללותה ובציבור יועצי המס ופוגע באמון הרשויות בגורמים אלה.

אולם, בית המשפט התחשב באלמנטים שונים לקולא, כולל העובדה שמדובר במעידה נקודתית חד פעמית של אותו יועץ מס, שהוא הודה בהזדמנות הראשונה ועוד בחקירתו, הביע חרטה וצער וכי מדובר באזרח נורמטיבי בעל התנהגות תקינה לרוב. בהתאם לכך נגזר עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 45 יום, שירוצה בדרך של עבודות שירות, עונשי מאסר על תנאי וקנס בסך 25,000 ₪.

שאלות? פנו אלינו לקבלת ייעוץ משפטי!


תאריך: 30/07/2018 13:13
 
close