חילוט רכוש בעבירות מס

במסגרת המאבק של רשויות אכיפת החוק בעבירות מס, בשנים האחרונות הולך ומתעצם השימוש באכיפה כלכלית וזאת על ידי חילוט הרכוש שצברו עברייני המס באמצעות עבירות המס שבוצעו על ידם. חילוט הרכוש נעשה בהתאם לתיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000, שנכנס לתוקף ביום 7.10.2016 ואשר קבע כי עבירות מס חמורות יוכרו אף הן כעבירות מקור לפי סעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון. זאת בצד עבירות חמורות אחרות, כגון סחר בסמים, סחיטה באיומים, זנות, הימורים ועוד.

כתוצאה מקביעה זו, יחולו על אותן עבירות מס כל הסנקציות שחלות על עבירות מקור לפי חוק זה ואשר כוללות חילוט רכוש, ענישה ברף מחמיר יותר ועד עשר שנות מאסר ותשלום קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. בנוסף לכך, תיקון 14 לחוק גם מאפשר העברת מידע ישירה בין הרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המיסים.

מטרת התיקון הינה לצמצם את העלמת ההכנסות ולהילחם בהון השחור. הרציונל של תיקון זה הינו שהעלמת מס מהווה למעשה סוג של הלבנת הון שחור. שכן, מי שאינו מדווח כנדרש על הכנסותיו ועקב כך גם אינו משלם בגינן את המס הנדרש על פי חוק, למעשה מלבין את הכנסותיו "השחורות" ומטמיע אותן בתוך זרם ההון הנקי, "הלבן" והלגיטימי שלו.   

לפני תיקון 14 לחוק הוגדרה במסגרת תוספת א' לחוק עבירת מס אחת בלבד כעבירת מקור לעניין החוק וזאת בדבר שימוש בחשבוניות פיקטיביות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ ואף זאת רק בנסיבות מחמירות. אולם, בעקבות תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון, נוספו במסגרת סעיפים 17-17ג לתוספת הראשונה לחוק רשימה של עבירות מס חמורות נוספות, שהוכרו כעבירות מקור ואשר כוללות עבירות שנעשו על מנת להשתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מע"מ, סעיף 220 לפקודת מס הכנסה וסעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין.

יובהר כי חוק איסור הלבנת הון לא נועד לטפל ישירות בעבירות שהוגדרו כעבירות מקור לגביו, לרבות עבירות המס וכן עבירות הסחר בסמים, סחיטה באיומים ועוד, הואיל ואלו מטופלות במסגרת הדין הפלילי. מטרת החוק הינה לטפל בעבירות הלבנות ההון, קרי, העבירות שבוצעו ברכוש שהושג בעקבות ביצוע עבירות המקור ואשר מהוות עבירות פליליות נוספות ונפרדות מעבירות המקור.

כאמור, הסנקציות שהחוק מטיל על ביצוע עבירת הלבנת הון כוללות, בין היתר, גם חילוט רכוש.

סעיפים 21 ו-22 לחוק מקנים לבית המשפט את הסמכות להורות על חילוט רכוש אשר הופק כתוצאה מביצוע עבירת המקור ולהעביר אותו לבעלות המדינה:

• סעיף 21 לחוק עוסק בחילוט פלילי - חילוט רכוש במסגרת ההליך הפלילי בו הורשע העבריין בביצוע עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק.

• סעיף 22 לחוק עוסק בחילוט אזרחי - חילוט רכוש שהושג באמצעות ביצוע עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק וזאת במסגרת הליך אזרחי, אשר יתקיים כאשר לא ניתן להגיש כתב אישום כנגד העבריין כי הוא ברח לחו"ל או לא ניתן לאתרו בארץ, או כשהרכוש התגלה רק לאחר הרשעת העבריין.   

סעיף 3(א) לחוק אוסר על ביצוע פעולה ברכוש אסור, קרי, רכוש שהושג באמצעות ביצוע עבירת המקור וזאת על מנת להסוות את מקורו.

סעיף 3(ב) לחוק אוסר על עשיית פעולה בכל רכוש שהוא ולא רק רכוש אסור, או מסירת מידע כוזב על מנת למנוע את הדיווחים שמחויבים לפי סעיפים 7, 8א ו-9 לחוק.

סעיף 4 לחוק אוסר על ביצוע פעולה ברכוש אסור בעל שווי שקבוע בתוספת השנייה לחוק וזאת בידיעה שמדובר ברכוש אסור.

יודגש כי חילוט הרכוש איננו מוטל כתחליף לעונש בגין ביצוע עבירת הלבנת ההון, אלא בנוסף לו. הרכוש והכספים המחולטים, שבשנים האחרונות נאמדים בעשרות מיליוני שקלים, מושקעים בהתאם להחלטת וועדת ההשקעות אשר הוקמה מכח החוק ומחולקים בהתאם להמלצות וועדה זמנית מייעצת. לרוב הוועדה מייעדת את הכספים המחולטים לצורך מימון פעילות המשטרה בתחום הלבנת הון וכן לצורך מימון פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון.

חילוט רכוש בהליך פלילי - סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון

סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי כאשר נאשם הורשע בביצוע עבירת הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק או בביצוע עבירת עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק - אז על בית המשפט לצוות על חילוט רכושו, למעט במקרה בו הוא סבור שאין לעשות כך ומנימוקים מיוחדים שיפרט. כלומר, מדובר בהליך חובה, שמהווה ברירת מחדל, אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות שלא לקיימו.  

ניתן לחלט מתוך רכושו של העבריין, שכולל את כל הרכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו, או בחשבונו, רכוש בשווי של הרכוש שנעברה בו העבירה, ששימש לביצוע העבירה, שאפשר את ביצועה או שיועד לכך וכן רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

במידה ולא נמצא רכוש של העבריין לצורך מימוש צו החילוט במלואו, אז בית המשפט רשאי גם לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהעבריין מימן את רכישתו או העביר לו ללא תמורה לאחר ביצוע העבירה שבגינה הורשע ושלגביה ניתן צו החילוט.

יחד עם זאת, מתן צו החילוט יינתן רק לאחר שניתנה לעבריין או לכל אדם אחר שטוען לבעלות על הרכוש הזדמנות להשמיע את טענותיהם. במידה שאדם שאינו העבריין טען לזכות ברכוש ובית המשפט ראה, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי וזאת כאמור בסעיף 21(ג) לחוק.

תובע שמעוניין לבקש צו חילוט רכוש לפי צו זה, צריך לבקש את צו החילוט כבר במסגרת כתב האישום, תוך פירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט. במידה ולאחר הגשת כתב האישום התגלה רכוש נוסף שהתובע רוצה לחלט, הוא רשאי לתקן את כתב האישום וזאת בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין. לרוב גם תוגש בקשה להטלת עיקול זמני על הרכוש שנתפס.

הדיון בבקשת החילוט יתקיים לאחר הכרעת הדין, שבמסגרתה הורשע העבריין ואילו ההחלטה בבקשת החילוט תינתן במסגרת גזר הדין שיושת על העבריין.    

חילוט רכוש בהליך אזרחי - סעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון

סעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות במסגרת הליך אזרחי על חילוט רכוש שהושג באמצעות ביצוע עבירת הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק או ביצוע עבירת עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק וזאת בכפוף לאחד מהתנאים הבאים:

1. לא ניתן להגיש כתב אישום נגד החשוד בביצוע העבירה מאחר והוא אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו.

2. הרכוש התגלה רק לאחר ההרשעה של אותו חשוד, כלומר, לאחר שההליך הפלילי כנגדו כבר הסתיים.

3. במקרה בו בית המשפט שדן בבקשה לחילוט פלילי הגיע למסקנה לפיה בירור טענות של זכות לרכוש מצד אדם שאינו העבריין עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי ועל כן עדיף שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי וזאת כאמור בסעיף 21(ג) לחוק.

כלומר, מדובר בהליך דיי מרחיק לכת, מאחר והוא מאפשר לחלט רכוש של אדם שכלל לא הוגש נגדו כתב אישום לגבי ביצוע עבירת הלבנת הון וממילא לא הורשע בביצוע עבירה כזו.

ניתן לחלט את הרכוש בין אם מדובר ברכוש של מי שנחשד בביצוע אותה עבירה ובין אם מדובר ברכוש של אדם אחר. אולם, כאשר מדובר בחילוט של אדם אחר, שאינו החשוד, צו החילוט יינתן רק בתנאי שהאדם האחר ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך, או שהוא לא רכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב.

על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא לחצו כאן!