מקלטי מס והחוק בישראל

מקלט מס, tax haven, הינו כינוי למדינה שמעניקה הטבות מס למשקיעים זרים בעיקר באמצעות מס הכנסה / מס חברות מופחת עד אפסי ופטור ממס בעת חלוקת דיבידנדים. חברות החוץ של המשקיעים הזרים שרשומים במקלטי המס מכונות חברות offshore, כלומר, חברות שהפעילות שלהן מתנהלת מחוץ למדינת מקלט המס שבה הן רשומות פורמאלית.

עם זאת יובהר, כי השימוש במקלט מס כשלעצמו מוכר כדרך חוקית ולגיטימית לתכנון מס ועל מנת להימנע ככל הניתן מתשלום מיסים.  

כיום קיימות בעולם למעלה מ-100 מדינות שמשמשות כמקלטי מס, ביניהן ג'רזי, איי קיימן, איי מאן, איי הבתולה, קפריסין, דלאוור ועוד.

המדינות שמשמשות כמקלטי מס הינן בדרך כלל מדינות קטנות יחסית, ללא תשתית כלכלית מבוססת ואשר מנסות למשוך אליהן משקיעים זרים באמצעות מתן הטבות מס ומתוך ציפייה שאותם משקיעים זרים יסייעו לחיזוק הכלכלה שלהן ולפיתוח מקומות תעסוקה אשר יספקו להם שירותים שונים.

מאפייני מקלט מס

המאפיין העיקרי של מקלטי המס הינו כאמור הטבות מס בעיקר באמצעות מס הכנסה / חברות מופחת עד אפסי ופטור ממס בעת חלוקת דיבידנדים. התאגידים והיחידים הנישומים במקלטי המס אינם נדרשים לבצע בהם פעילות מסחרית כלשהי וכן אינם כפופים לחובות דיווח וגילוי על פעילותם.

רוב מדינות מקלטי המס גם מקפידות לשמור על הסודיות והפרטיות של המשקיעים הזרים שרושמים בהן חברות ומעניקות חיסיון מלא וחוקי על זהות בעלי המניות והדירקטורים של חברות החוץ שמוקמות בתחומן, כך שלא ניתן לחשוף את האנשים שעומדים מאחורי אותן חברות. בנוסף, מקלטי המס גם אינם משתפים פעולה עם מדינות אחרות בכל הקשור למסירת מידע הקשור למיסי התאגידים והיחידים הנישומים בהם.

חיסיון זה מאפשר למשקיעים הזרים לרשום נכסים ולבצע עסקאות והעברות כספים באופן אנונימי באמצעות חברות החוץ שלהן ובכך להקשות מאוד על איתור נכסים ששייכים להם. בנוסף, קיימים במדינות מקלט המס חוקים אשר מקשים על הרמת מסך ההתאגדות בין המשקיעים הזרים לבין חברות החוץ שרשומות בהן.

היקף האטרקטיביות של כל מדינת מקלט מס בעיני משקיעים זרים פוטנציאליים נגזר משורה של קריטריונים נוספים, כגון:

• המרחק הפיזי בין מדינת מקלט המס לבין המדינה בה מתגורר בעל חברת החוץ.

• יציבות מדינת מקלט המס מבחינה פוליטית, ביטחונית וכלכלית.

• דרישות הליך הקמת חברת החוץ.

• עלויות הקמת חברת חוץ וניהולה השוטף, לרבות מבחינת תשלום אגרות שנתיות ותשלום שכר טרחה לנותני שירותים מקומיים כגון עו"ד או רו"ח.

• איכות המערכת הבנקאית של מדינת מקלט המס.

• האם קיימת דרישה להגשת דו"חות כספיים מבוקרים.

• האם קיימות הגבלות על העברת כספים ממדינת מקלט המס למדינות אחרות.

• האם מדינת מקלט המס חתומה על אמנות למניעת כפל מס.

מקלטי מס מבחינת ישראל

מבחינת ישראל, יש לקחת בחשבון כי בעקבות הרפורמה במס שנערכה בישראל בשנת 2003, שונתה שיטת המיסוי בארץ משיטה טריטוריאלית לשיטה פרסונאלית, אשר מטילה מס על כל ההכנסות של תושב ישראל, בין אם מקורן בארץ ובין אם מקורן בחו"ל. כתוצאה מכך, ייתכן ובעלים ישראלי של חברת חוץ יהיה זכאי לפטור ממס במדינת מקלט המס, אך עם זאת הוא עדיין יחויב במס בישראל.  

מצד שני, גם מדינת ישראל הפכה במובן מסוים למקלט מס וזאת עבור בעלי הון יהודיים ברחבי העולם. הסיבה לכך נובעת מתיקון 168 לפקודת מס הכנסה משנת 2008, אשר מעניק לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים פטור ממס וכן פטור מדיווח והגשת הצהרת הון בישראל על הכנסות ונכסים שמקורם בחו"ל וזאת לתקופה של 10 שנים ממועד הגעתם ארצה. בשנת 2009 אף אושר תיקון נוסף לפקודת מס הכנסה, אשר העניק למנהל רשות המיסים את הסמכות להאריך את אותו הפטור ל-20 שנים. תיקון זה זכה לכינוי חוק מילצ'ן, על שמו של המיליארדר הישראלי ארנון מילצ'ן.

הטבות המס הללו נועדו במקור לעודד הגעתם של בעלי אמצעים לישראל אשר ישתלבו בה ויתרמו לקידומה ולפיתוחה הכלכלי. אולם, בדיעבד, הטבות אלו זכו לביקורת נוקבת לפיה הן משמשות בפועל להלבנת הון והעברת כספים בלתי חוקיים לישראל. מבקר המדינה אף פרסם בשנת 2013 דו"ח שקבע כי יש לבטל את הפטור הגורף מחובת דיווח על כספים והכנסות כאשר קיים חשש במקרה מסוים שפטור זה מנוצל לרעה. על רקע האמור לעיל ישנם קולות בארץ אשר קוראים לבטל את אותן הטבות מס, בטענה כי נזקן עולה על תועלתן.

לקבלת ייעוץ אישי משפטי בנושא לחצו כאן!