5 שינויים חשובים שכדאי להכיר: תיקון 26 לחוק איסור הלבנת הון

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

תיקון 26 לחוק איסור הלבנת הון


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000 נועד להעניק כלים נוספים לרשויות האכיפה כדי להיאבק בהלבנת ההון ובפשיעה החמורה והמאורגנת וזאת תוך חתירה לקיום הסטנדרטים הבינלאומיים אשר נקבעו על ידי ארגון FATF. ארגון FATF, Financial Action Task Force, הינו ארגון שמשמש ככח המשימה הבינלאומי אשר מרכז את הפעילות הבינלאומית בתחום המאבק בהלבנת ההון וקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום זה, אשר מחייבים את כל מדינות העולם.

תיקון 26 לחוק איסור הלבנת הון, מיום 7.12.2017, הינו תיקון שכולל שורה של תיקונים שונים של החוק אשר נדרשו כתוצאה מלקחים שעלו במהלך הפעלת החוק ואשר הצריכו תיקונים, תוספות והבהרות של החוק וכן כדי להתאים את החוק לסטנדרטים הבינלאומיים העדכניים בתחום המאבק בהלבנת ההון. בין היתר, נקבעו התיקונים הבאים במסגרת תיקון 26 לחוק כפי שיפורטו בהמשך.

הרחבת הגדרת המונח "כספים" במסגרת סעיף 1 לחוק

המונח "כספים" רלוונטי להגדרת המונח "רכוש", להוראות החוק שעוסקות בדיווח על העברת כספים בעת הכניסה לישראל וביציאה ממנה ולהוראות החוק בדבר הטלת חובות על סוחרים באבנים יקרות.

ההגדרה המקורית של המונח "כספים" במסגרת סעיף 1 לחוק כללה "מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים". התיקון הרחיב הגדרה זו לכל אמצעי תשלום למוכ"ז, כך שהוא כולל גם "ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים וכן כרטיס תשלום ואמצעי תשלום אחר שהמנפיק מתיר לכל אדם לעשות בהם שימוש. לעניין הגדרה זו, "כרטיס תשלום" - לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי".

הסיבה לתיקון זה נובעת מכך שאחת הדרכים הנפוצות והקלות ביותר להלבנת הון היא ניתוק או טשטוש הקשר מהבעלים על ידי העברות כספים בין מדינות. אולם ההגדרה המצומצמת המקורית של המונח "כספים" לא כללה אמצעים נוספים להעברת כספים, כגון המחאות מוסבות, מניות למוכ"ז, כרטיסים משולמים מראש/Prepaid וכיוצא בזה, שהינם אמצעים סחירים הדומים במהותם למזומנים.

הטלת חובת דיווח גם לגבי הכנסתם של אמצעי תשלום אלו לישראל והוצאתם ממנה, תקשה על ביצוע הלבנת הון באמצעות העברות אמצעי תשלום שונים דרך מעברי הגבול והיא גם מתחייבת נוכח המלצות ה-FATF  ודו"ח הביקורת של ארגון Moneyval בעניין זה.

הקלה במדרג הענישה במסגרת סעיף 3(ב) לחוק

סעיף 3(א) לחוק קובע כי לעבירה של הלבנת הון תיחשב כל עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר את מקורו. כלומר, מדובר בעשיית פעולה ברכוש שנעברה בו עבירת המקור במטרה להסתיר את מקורו הבלתי חוקי ובתוך כך להסתיר את ביצוע עבירת המקור. העונש על עבירה זו הינו עונש חמור של 10 שנות מאסר או קנס פי 20 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

סעיף 3(ב) של החוק, בנוסחו המקורי לפני תיקונו במסגרת תיקון 26, קבע כי לעבירה של הלבנת הון תיחשב גם כל עשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה למנוע דיווח לפי סעיפים 7, 8א ו-9 לחוק, כלומר, מדובר בעשיית פעולה ברכוש כלשהו, שאינו רכוש אסור, במטרה למנוע דיווחים לפי החוק על נותני שירותים פיננסיים, סוחרים באבנים וכספים בעת כניסה לישראל או יציאה ממנה ובכך לסכל את יישומו.

אולם, למרות שמדובר בעבירה פחות חמורה לכאורה, העונש עליה היה זהה לעונש על עבירה לפי סעיף 3(א) ונמתחה על כך ביקורת בפסיקה. שכן, אין זה סביר שעונשו של מי שביצע פעולות ברכוש, כל רכוש, במטרה למנוע דיווח כנדרש על פי החוק, זהה למי שביצע פעולות המיועדות להסתיר את מקורו של רכוש אסור.

לפיכך, הסעיף תוקן באופן לפיו העונש על העבירה שהייתה קבועה בו, לגבי מסירת מידע כוזב לגבי כל רכוש, הופחת למאסר 5 שנים או קנס פי 8 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ובנוסף נקבעה בו עבירה נוספת של הלבנת הון, בדבר מסירת מידע כוזב לגבי רכוש אסור, אשר העונש עליה הינו כמו העונש הקבוע בסעיף 3(א) לחוק.

הענקת סמכויות לממונים על הגופים החייבים בדיווח לפי החוק

תיקון 26 הוסיף לחוק את סעיף 11י"ג(ג), אשר קובע כי לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה, יהיה הממונה רשאי לתת הוראות הנוגעות לדרכי היישום וההפעלה של החובות החלות לפי חוק זה על הגורמים או הגופים שעליהם הוא ממונה, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם.

בנוסף, תינתן לו הסמכות לפי סעיף 11יד(ב)(1) לחוק, כך שהוא יהיה גם רשאי לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לעניין מילוי חובותיו לפי חוק זה.

הסמכת מח"ש ורשות ניי"ע לקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון

הרשות לאיסור הלבנת הון הוקמה בשנת 2002 בהתאם לסעיף 29 לחוק, על מנת לנהל את מאגר המידע של הדיווחים שיתקבלו לפי החוק. הרשות משמשת כגוף מודיעיני אדמיניסטרטיבי במשרד המשפטים, אשר תפקידו הינו לאסוף מידע, לעבדו ולנתחו.

המידע מוזרם אל הרשות על ידי הגופים הפיננסיים בארץ, בעיקר הבנקים וכן ממקורות נוספים כגון המשטרה, השב"כ ורשויות אחרות מסוגה בחו"ל. יחד עם זאת, הרשות איננה מהווה יחידה חוקרת, כך שבמידה והחומר הרלוונטי שנאסף על ידה מעורר חשד לביצוע עבירת הלבנת הון, הוא יועבר על ידה לרשויות האכיפה.

החוק גם מאפשר שיתוף פעולה בין הרשות בארץ לבין יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בחו"ל, במטרה לסייע למאבק העולמי בתחום הלבנת ההון.

סעיף 30 לחוק מפרט את הגורמים שרשאים להגיש לרשות בקשה לקבלת מידע, לרבות משטרת ישראל, השב"כ, המוסד ויחידה במלמ"ב. תיקון 26 תיקן את סעיף 30 כך שהוא מעניק את הסמכות לבקש מידע במישרין מהרשות גם למח"ש, המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, במסגרת סעיף 30(ב2) לחוק וכן לרשות לניי"ע, במסגרת סעיף 30(ה)(3) לחוק.  

לפני התיקון, מח"ש הייתה מוסמכת לבקש מידע מהרשות רק באופן עקיף, באמצעות משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי. התיקון מאפשר כעת למח"ש לבקש את המידע מהרשות באופן ישיר ולא באופן עקיף באמצעות המשטרה וזאת כפי שמתחייב ממהות תפקידה של מח"ש וסמכויותיה, חקירת עבירות המבוצעות בידי שוטרים.

הפחתת סכום הכספים החייב בדיווח במעברי גבול וחובת דיווח גם במעברים היבשתיים

במסגרת תיקון 26 לחוק, הופחת סכום הכספים המינימאלי שמחייב דיווח בכניסה וביציאה מישראל בהתאם לסעיף 9 לחוק ואשר קבוע במסגרת התוספת הרביעית לחוק, מסך של 100,000 ₪ לסך של 50,000 ₪.

שכן, אחת הדרכים הנפוצות והקלות ביותר להלבנת הון היא ניתוק או טשטוש הקשר מהבעלים באמצעות העברות כספים בין מדינות. לפיכך ולצורך ייעול המאבק בהלבנת הון, בוצעה ההפחתה הנ"ל לסכום של 50,000 שקלים, בדומה למצב הקיים בארה"ב וקנדה בעניין זה.

כמו כן, סעיף 9 לחוק והתוספת הרביעית לחוק, מחילים גם על אדם הנכנס לישראל משטחי עזה או יוצא ממנה לשטחי עזה, את החובה לדווח על כספים שהיו עמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה וזאת בסכום של לפחות 12,000 ₪.

תיקון 26 החיל חובה זו גם לגבי כל מי שנכנס לישראל או יוצא ממנה דרך כל המעברים היבשתיים שקיימים בארץ כיום: מעברי רפיח, ניצנה, טאבה, נהדר הירדן ויצחק רבין. זאת, לנוכח העובדה כי הסיכונים מתחום הלבנת ההון ומימון הטרור, אינם מיוחדים רק למעברי אלנבי וארז, אלא הם קיימים ביחס לכלל המעברים היבשתיים בארץ.  

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא לחצו כאן!


תאריך: 18/06/2018 18:33
 
close