מדריך משפטי מקיף: המיסוי בישראל על מטבעות קריפטוגרפיים

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

המיסוי בישראל על מטבעות קריפטוגרפיים


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

מטבע קריפטוגרפי, שמכונה גם מטבע דיגיטלי, או מטבע וירטואלי, או מטבע מבוזר, הינו מטבע ממוחשב אשר משמש להעברות מקוונות באינטרנט במסגרת רשת משתמשים בשיטת עמית לעמית, P2P וזאת ללא גורם מרכזי מנהל.

ההעברות המקוונות של המטבע הדיגיטלי משמשות לצורך תשלום עבור סחורות ושירותים, או לפירעון חוב כספי, או להמרה למטבעות אחרים, או להשקעה. יחד עם זאת, בפועל, השימוש הנפוץ ביותר כיום במטבע הדיגיטלי הינו לצורך ביצוע השקעות ומסחר ספקולטיבי באמצעות קנייה ומכירה של המטבע, מבלי לקבל סחורה או לתת שירות עבורו.  

כיום קיימים מספר סוגים של מטבעות קריפטוגרפיים, כאשר הסוג הכי ידוע ומוביל מביניהם כיום הינו הביטקוין.  הביטקוין הוצג לראשונה בשנת 2008 על ידי קבוצה או אדם שמכונה 'סטושי נקמוטו', כאשר השימוש הראשון בו נעשה כבר בינואר 2009. סוגים נוספים הינם לייטקוין, את'ר, ריפל, מונרו ועוד.

כאמור, המטבע הקריפטוגרפי מתקיים באופן דיגיטלי/טכנולוגי בלבד ולא באופן מוחשי כמו מטבעות או שטרי הכסף המסורתי והוא איננו מנוהל, מונפק, או מפוקח, על ידי גוף מרכזי, כגון ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. תחת זאת, ניהול המטבע הדיגיטלי נעשה באמצעים טכנולוגיים בלבד וזאת בהתאם להסכמות קהילת המשתמשים בו לגבי דרך השימוש בו וכמות המטבעות הדיגיטליים שמונפקת בכל מחזור.

המונח ICO, Initial Coin Offerin, מציין הנפקה ראשונית של מטבע דיגיטלי. תהליך הנפקת מטבעות חדשים למחזור מכונה כרייה, בדומה לכריית מחצבים. מסד הנתונים הדיגיטלי והמאובטח של מערכת המטבע הדיגיטלי מכונה בלוקצ'יין, קרי, שרשרת בלוקים. הבלוקצ'יין משמש לרישום כל ההעברות במטבע הדיגיטלי ללא צורך בגורם מנהל מרכזי, כאמור, כך שהוא למעשה משמש כמעין ספר חשבונות כללי.

במילים פשוטות, מטבע דיגיטלי הינו למעשה קובץ מחשב ואילו עסקה במטבע דיגיטלי הינה התקשרות בין שני מחשבים שמעבירים ביניהם את הקבצים הרלוונטיים. ההעברות המקוונות של תשלומי המטבע הדיגיטלי נעשות באמצעות העברות מוצפנות, קריפטוגרפיות, מארנק דיגיטלי אחד לארנק דיגיטלי אחר.

כינויו של המטבע הקריפטוגרפי נובע, אפוא, מהעובדה לפיה המערכת שעליה מבוסס המטבע משתמשת בקריפטוגרפיה, קוד מוצפן וזאת כדי למנוע זיופים או הונאות במסגרת ההעברות המקוונות וכן כדי להבטיח שאף אחד לא ממציא מטבעות לא קיימים ושההעברות המקוונות של התשלומים תתבצענה באופן תקין, כך שכל תשלום שהועבר באופן מקוון, אכן נגרע מארנק המקור הדיגיטלי והתווסף לארנק היעד הדיגיטלי.

היקף הנפקות המטבעות הדיגיטליים ברחבי העולם הולך וגדל בהתמדה בשנים האחרונות ובמיוחד בשנת 2017.  סכום ההון שגויס באופן זה נאמד במעל 3.7 מיליארד דולר ארה"ב. רוב ההנפקות מתבצעות במדינות שנחשבות למדינות בעלות מערכות רגולציה ומיסוי מקלות, כגון האי גיברלטר, איי קיימן, שווייץ, סינגפור וכדומה. לעומת זאת, בישראל בוצעו עד כה רק מספר הנפקות של מטבע דיגיטלי וזאת בשל הקושי שמטילות מערכות הרגולציה והמיסוי בארץ על הנפקות אלו.

מעמדו החוקי של המטבע הקריפטוגרפי בעולם ובישראל

היחס של מדינות העולם למטבע הדיגיטלי הינו אמביוולנטי למדי, מאחר והמסחר במטבע דיגיטלי נחשב למסחר עתיר סיכונים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פלילית. הסיכונים הכלכליים נובעים מהתנודתיות הרבה של ערך המטבע הדיגיטלי. הסיכונים הפליליים נובעים מהשימוש במטבע הדיגיטלי גם לצורך ביצוע פעולות פליליות ובלתי חוקיות ולרבות העלמת מיסים, הלבנת הון ופעילות טרור וזאת לאור קלות השימוש במטבע הדיגיטלי ואופן העברתו המקוונת מצד לצד, אשר יכולה להתבצע גם באופן אנונימי.   

כתוצאה מכך, מצד אחד נכון לשנת 2018, מכל מדינות העולם יפן הינה המדינה היחידה שהכירה במטבע הדיגיטלי כהילך חוקי, דהיינו כאמצעי תשלום לגיטימי שלא ניתן לסרב לקבלו, כאשר גם היא הכירה בו רק במהלך אפריל 2017. עם זאת, ישנן מדינות נוספות שעדיין בוחנות את ההכרה במטבע הדיגיטלי, כגון שווייץ ואוסטרליה.

מצד שני, רוב מדינות העולם, כולל ישראל, לא אסרו עד כה על השימוש במטבע הדיגיטלי, כך שאין מניעה להשתמש בו וזאת כל עוד השימוש בו נעשה למטרה חוקית שאיננה אסורה לפי החוק, כגון לצורך הלבנת הון או ביצוע עסקת סמים.

מצד שלישי, בשל הסיכונים הפליליים שטמונים במסחר במטבע הדיגיטלי, הרגולטורים בישראל הטילו את האחריות לפיקוח על המסחר במטבע זה על הבנקים. כפועל יוצא מכך, הבנקים בארץ מקשים על לקוחותיהם אשר מעוניינים לבצע העברות כספים שהמקור שלהם הינו מכירת מטבע דיגיטלי או שהיעד שלהם הינו לרכישת מטבע דיגיטלי וזאת על מנת לוודא כי אין מדובר בכספים שנועדו לביצוע פעילות פלילית כאמור לעיל.

לשם כך הבנקים דורשים מאותם לקוחות להמציא להם מסמכים שונים ולרבות הצהרות וחוות דעת מצד רו"ח או עו"ד שבקיאים בתחום.

עמדת מערכת המיסוי בישראל כלפי השימוש במטבע דיגיטלי

נכון לשנת 2018, אין במדינת ישראל כל חקיקה או פסיקה אשר מתייחסות לסוגיית מעמד המטבע הדיגיטלי בארץ. כמו כן, טרם פורסמה עמדה רשמית בעניין זה של הגורמים הרגולטורים במדינה, כגון בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ורשות איסור הלבנת הון.

ממילא אין גם כל התייחסות מצד המחוקק או בתי המשפט לגבי הסוגיה הספציפית בדבר מיסוי השימוש במטבע דיגיטלי וזאת בהתייחס למיסוי רווחים שהופקו בעת מכירת מטבע דיגיטלי במחיר גבוה ממחיר רכישתו.

יחד עם זאת, ביום 17.1.2017 פרסמה רשות המיסים את עמדתה בעניין זה וזאת במסגרת חוזר מס הכנסה מס' 05/2018 בנושא מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים "מטבעות וירטואליים").

ככלל, עמדת רשות המיסים לפי חוזר זה הינה כי מבחינת החוק בישראל, המטבע הדיגיטלי איננו מהווה מטבע או מטבע חוץ, כי אם נכס, על כל ההשלכות שנובעות מכך לעניין מס הכנסה ומע"מ. עם זאת, יש לקחת בחשבון שכל עוד לא נקבעו בישראל חוק או פסק דין בעניין זה, עמדת רשות המיסים במסגרת חוזר זה איננה בהכרח מחייבת.

לעניין מס הכנסה

עמדת רשות המיסים הינה כי לגבי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], המטבע הדיגיטלי איננו נחשב למטבע כי אם לנכס ועל כן יש להגדיר עסקת מכירת מטבע דיגיטלי כעסקה הונית, אותה יש למסות במס רווח הון, או כעסקה פירותית, כאשר מדובר בעסקה שנעשתה כתוצאה מפעילות עסקית, שאז יש למסות אותה במס הכנסה.  

החוזר מציין כי בפקודת מס הכנסה, אין הגדרה למונחים "מטבע" ו-"מטבע חוץ", כך שהגדרת מונחים אלו לעניין הפקודה נגזרת מהגדרותיהם בחוק בנק ישראל, תש"ע-2010, לפיהן "מטבע" מוגדר כשקל החדש, אשר גם מונפק על ידי בנק ישראל ומהווה את ההליך החוקי בישראל ואילו "מטבע חוץ" מוגדר כשטרי כסף או מעות, קרי, אמצעי תשלום מוחשי, שהינם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל. לעומת זאת, סעיף 88 לפקודת מס הכנסה מגדיר "נכס", בין היתר, ככל רכוש וזאת בין אם מדובר בנכס מוחשי ובין אם מדובר בנכס לא מוחשי, בדומה למטבע הדיגיטלי.

מכאן נובע, אפוא, לדעת רשות המיסים, כי מבחינת החוק בישראל, המטבע הדיגיטלי איננו מהווה מטבע או מטבע חוץ, מאחר והוא איננו מונפק על ידי בנק ישראל ואיננו מהווה הילך חוקי במדינה או בחו"ל, כי אם נכס בלתי מוחשי. מטבע הדברים, עמדה זו נוגדת את הגישה לפיה יש להגדיר גם את המטבע הדיגיטלי כמטבע, כך שהוא יהיה זכאי לקבלת הפטור הקבוע בסעיף 9(13) לפקודה ואשר חל על רווחים שנובעים מהפרשי הצמדה על השקעה במט"ח.

החוזר ממשיך ומבהיר כי יש לבחון ולברר האם מדובר בעסקת מכירת מטבע דיגיטלי שנבעה מפעילות עסקית או לא ולפעול כמפורט להלן:

(א) במידה ומדובר בפעילות שאינה עסקית - ההכנסה מעסקת מכירת מטבע דיגיטלי תוגדר כהכנסה הונית, אותה יש למסות במס רווח הון, בהתאם לסעיף 91 לפקודה. נכון לשנת 2018, שיעור מס רווח הון ליחיד הינו לפי מדרגת המס השולי שלו, אם כי עד ל-25% לכל היותר ואילו שיעור מס רווח ההון לחברה הינו לפי שיעור מס החברות, שכיום הינו בגובה של 23%.

(ב) במידה ומדובר בפעילות עסקית - ההכנסה מעסקת מכירת מטבע דיגיטלי תוגדר כהכנסה פירותית,  שנובעת מעסק, אותה יש למסות במס הכנסה / מס חברות לפי סעיפים 121 או 126 לפקודת מס הכנסה, בהתאמה וזאת כמו כל הכנסה רגילה מעסק. לגבי יחיד, המס ייגבה לפי מלוא שיעור המס השולי שחל עליו, שכיום מגיע עד ל-47% ואף ל-50%. לגבי חברה, המס ייגבה לפי מס החברות, שכיום הינו 23%.

סיווג הפעילות כפעילות עסקית ייעשה בהתאם למבחנים הרגילים שנקבעו בפסיקה לגבי קיומו של עסק, כגון קיום מנגנון שיטתי אשר יוצר פעילות עסקית קבועה, תדירות גבוהה של ביצוע העסקאות, משך זמן החזקה קצר במטבעות, בקיאות ומיומנות של העוסק בתחום ועוד.

לעניין תשלום מע"מ

עמדת רשות המיסים הינה כי גם לגבי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, המטבע הדיגיטלי איננו מוגדר כמטבע, או נייר ערך, או מסמך סחיר, אלא כנכס פיננסי ובלתי מוחשי.

עוד נקבע כי בהתאם לחוק מע"מ הכנסות ממטבע דיגיטלי יחויבו במע"מ רק אם הן בעלות מאפיינים עסקיים, בהתאם למבחנים הרגילים שנקבעו בפסיקה לגבי קיומו של עסק וזאת באופן הבא:

(א) במידה ומדובר בפעילות שאינה עסקית - פעולת מכירת מטבע דיגיטלי של משקיע שאיננה מהווה פעילות של העסק שלו, לא תחויב בתשלום מע"מ.

(ב) במידה ומדובר בפעילות עסקית - הפעילות תחויב בתשלום מע"מ וזאת כמפורט להלן:

  1. מי שעוסק בפעילות במטבע דיגיטלי ויירשם כ"מוסד כספי" לעניין חוק מע"מ - הכנסותיו תתחייבנה במע"מ לפי סעיף 4 לחוק מע"מ.

  2. מי שעוסק בכריית מטבע דיגיטלי - יסווג כ"עוסק" לעניין חוק מע"מ ועסקאותיו תתחייבנה במע"מ, בשיעור אפס או בשיעור מלא לפי העניין, על מלוא התמורה המתקבלת בידיו.

  3. עוסק שאין עיסוקו במטבע דיגיטלי, אך הוא מקבל את התמורה עבור הנכס או השירות שניתן על ידו באמצעות מטבע דיגיטלי - העסקה שלו תחויב במע"מ, כאשר מחיר העסקה יקבע על פי סעיף10 לחוק מע"מ. אם יצמחו לעוסק זה הכנסות ממטבע דיגיטלי, הן לא תהיינה חייבות במע"מ, למעט מי שפעילותו מהמרת או שמכירת אותו מטבע דיגיטלי עולה לכדי פעילות בעלת מאפיינים עסקיים.

קריאה נוספת: כללי המיסוי על מסחר באינטרנט.


תאריך: 03/09/2018 15:45
 
close