אלו הם כללי המיסוי על מסחר באינטרנט

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

כללי מיסוי על מסחר באינטרנט


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

המסחר באינטרנט, אשר מכונה גם מסחר אלקטרוני, EC - Electronic Commerce, מתייחס לביצוע עסקאות למכירת מוצרים ושירותים במסגרת רשת האינטרנט. שיעור העסקאות המתבצע כיום באמצעות אתרים מקומיים או אתרים בינלאומיים שונים, כגון איביי, אמזון, עלי אקספרס ועוד רבים אחרים, הולך וגדל בהתמדה מדי שנה בשנה.

מטבע הדברים, גם העסקאות באתרי האינטרנט מעוררות שאלות מיסוי שונות וזאת כפי שיבואר להלן.

חובת תשלום מס הכנסה בגין מסחר באינטרנט

ישראל, כמו מדינות רבות אחרות בעולם, נוקטת לגבי תושביה בישראל בשיטת מס פרסונאלית ולגבי תושבי חוץ שפועלים בה, בשיטת מס טריטוריאלית.

תושבי ישראל, אשר כאמור מחויבים לפי שיטת המס הפרסונאלית, נדרשים לשלם מס על כל הכנסותיהם, בין אם הן הופקו בארץ, בין אם הן הופקו בחו"ל ובין אם הם הופקו באינטרנט. לפיכך, כל נישום ישראלי שמוכר מוצר מסוים באינטרנט, מחויב לדווח על הכנסתו לרשויות מס הכנסה בארץ ולשלם עליה את מס ההכנסה המתחייב בגינה.

חובה זו חלה לא רק על מי שמבצע עסקאות רבות, אלא גם על מי שביצע עסקה חד פעמית בלבד ואף כשמדובר בהכנסה פעוטה יחסית. חובה זו חלה גם ללא קשר לאמצעי התשלום: בכרטיס אשראי, בהעברה בנקאית, בצ'ק, במזומן ואף באמצעות מטבע דיגיטלי, כגון ביטקוין וכן ללא קשר למקום מושב הקונה, תושב ישראל או תושב זר.

מנגד, ניתן גם לנכות מההכנסה הוצאות שהוצאו לצורך ביצוע העסקה ואשר מותרות בניכוי לפי הדין הישראלי, כגון עלויות רכישת המוצר, עלויות משלוח המוצר בגין יצוא או יבוא הסחורה, עלויות המרה ועמלות בנק, עמלות מכירה למפעילי אתר האינטרנט ועוד.  

תושבי חוץ שפועלים בארץ ולרבות חברות זרות שפועלות בארץ, אשר כאמור מחויבים לפי שיטת המס הטריטוריאלית, נדרשים אף הם לשלם מס על ההכנסות שהם הפיקו בארץ. כתוצאה מכך עלול להיווצר מצב של כפל מס, לפיו החברות הזרות תחויבנה במס הן בישראל והן במדינה שבה הן רשומות.

כדי למנוע מצב כזה, מקובל לקבוע באמנות למניעת כפל מס שישראל חתומה עליהן ואשר מבוססות על מודל אמנת המס של ארגון ה-OECD, שרווחיה של חברה שרשומה מדינה מתקשרת יהיו כפופים למס באותה מדינה בלבד, אלא אם כן החברה מנהלת עסקים באמצעות מוסד קבע במדינה האחרת, שאז היא תחויב במס גם על ידי המדינה האחרת.

במילים אחרות, ההכנסות שהחברה הזרה מפיקה בישראל ימוסו רק על ידי המדינה הזרה שבה היא רשומה, למעט במקרה בו החברה הזרה מנהלת בישראל פעילות כלכלית באמצעות מוסד קבע.

ככלל, כדי לקבוע שלחברה הזרה יש מוסד קבע במדינה אחרת, עליה להחזיק מקום עסקים קבוע במדינה האחרת ולנהל את העסק שלה באמצעות מקום העסקים הקבוע, כגון סניף, משרד, מפעל ועוד.

אולם, כאשר מדובר בחברה זרה שמפעילה אתר מסחר אלקטרוני באינטרנט, ייתכן שמיקום השרתים שלה בישראל ייחשב כמוסד קבע, באופן שיחיל עליה חיוב מס בארץ.  

בהקשר זה מקובלת גישת ארגון ה-OECD, הגדרת מוסד הקבע נקבעת לפי מיקום השרתים ולא פי מיקום אתר האינטרנט, לפיכך, בעל אתר אינטרנט שמאפשר גישה לאתר שלו לתושבי מדינות זרות, לא יתחייב במס באותן מדינות, אלא אם כן הוא גם מחזיק בשרתים באותן מדינות זרות.

חובת תשלום מע"מ בגין מסחר באינטרנט

חובת תשלום המע"מ מוגדרת בהתאם לסוג העסקה:

(א) עסקת יבוא מוצרים מחו"ל לישראל -

עוסק שמייבא מוצרים מחו"ל לארץ, צריך לשלם מע"מ על המוצרים, גם אם הם פטורים מתשלום מכס וזאת הן לגבי עוסק מורשה והן לגבי עוסק פטור.
 
עוסק מורשה, להבדיל מעוסק פטור, יהיה רשאי לקזז את המע"מ שהוא שילם, מס התשומות, מתשלום מע"מ, מס עסקאות, שהוא גובה מלקוחותיו. לשם גבית המע"מ מלקוחותיו, עליו להחזיק ברשימון יבוא שהופק על שמו.

(ב) עסקת יצוא סחורה ומוצרים מישראל לחו"ל -

עוסק שמייצא מוצרים מהארץ לחו"ל יהיה זכאי בדרך כלל למע"מ בשיעור אפס, למעט חריגים מסוימים. כדי להפיק ללקוחותיו חשבונית מע"מ בשיעור אפס, יהיה עליו להחזיק ברשימון יצוא שהופק על שמו.

מאחר ועלות הפקת רשימון יצוא הינה בשווי של עשרות שקלים, דבר שעלול לעיתים לפגוע בכדאיות הכלכלית של העסקה, ניתן להפיק רשימון יצוא מרוכז בהתאם לסעיף 30 לחוק מע"מ, בכפוף לקבלת אישור מוקדם של רשויות מע"מ, אישור רואה חשבון על ניהול פנקסים ועל מורשי החתימה.

קבלת ההיתר להפקת רשימוני יצוא מרוכזים מותנית בעמידה בתנאים העיקריים הבאים:

  • רישום כעוסק מורשה ברשויות מע"מ.

  • ביצוע מכירות במהלך לפחות 3 חודשים לפני הגשת הבקשה.

  • ערך משלוח בודד לא יעלה על 250$.

  • תדירות ממוצעת של כ-10 משלוחים בחודש.

  • יצוא קבוע של המוצרים מישראל לחו"ל.

(ג) עסקת תיווך -

כאשר מדובר בעסקת תיווך, במסגרתה המוכר הישראלי כלל איננו מחזיק בסחורה בארץ, אלא רוכש אותה בחו"ל ומוכר אותה לתושב זר, אז אין מדובר בעסקה שמחויבת מלכתחילה במע"מ וממילא אין חובת תשלום מע"מ. כלומר, מדובר בסחורה שאיננה מיובאת ארצה או מיוצאת מהארץ.

שאלות נוספות בענייני מיסוי? פנו אלינו!


תאריך: 03/09/2018 15:42
 
close