הסבר מקיף: חישוב ומיסוי השכר לישראלים שעובדים בחו"ל

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

כללי חישוב ומיסוי השכר לישראלים שעובדים בחו"ל


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

ישראלים רבים נוהגים לעשות רילוקיישן ולעבור לגור בחו"ל כדי לעבוד שם לצורך משרה מסוימת ולרבות במסגרת שליחות מטעם המדינה.

בהקשר זה חשוב לדעת כי בעקבות הרפורמה במס שנערכה בישראל בשנת 2004, שונתה שיטת המיסוי בארץ משיטה טריטוריאלית לשטיה פרסונאלית, אשר מטילה מס על כל ההכנסות של תושב ישראל, בין אם מקורן בארץ ובין אם מקורן בחו"ל.

לפיכך, כל עוד אותו ישראלי ייחשב עדיין כתושב ישראל וכל עוד הוא לא ניתק את תושבתו בארץ, הוא יהיה חייב במס גם בישראל על הכנסותיו בחו"ל. במידה והוא שילם מס גם במדינה הזרה בחו"ל, עמה יש לישראל אמנה למניעת כפל מס, אז המס בחו"ל יוכר כזיכוי כנגד המס הישראלי. ככל שבישראל שיעור המס יהיה נמוך יותר, לא תהיה לו חבות מס נוספת.

לעומת זאת, במידה והעובד איננו נחשב לתושב ישראל בזמן עבודתו בחו"ל, אז אין עילה לחיוב במס בארץ של ההכנסה שהוא הפיק בחו"ל והוא לא יהיה חייב בדיווח על הכנסתו מעבדותו בחו"ל. בנוסף, הוא יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי, אי חיוב במס בישראל בגין חלק מרווח מימוש אופציות למניות לעובדים וזכאות ליהנות מהטבות מס הניתנות לתושב חוזר.

המבחן הנהוג בארץ על מנת על מנת לקבוע האם העובד הישראלי בחו"ל הינו עדיין בגדר תושב ישראל, הינו מבחן מרכז החיים. בהתאם למבחן זה, יש לבחון את מכלול קשריו של האדם לישראל, ביניהם מקום בית הקבע, מקום המגורים, מקום העבודה או העיסוק הקבוע, מקום האינטרסים הכלכלים ומקום הקשרים החברתיים.

ככל שבחינת מכלול הסממנים מלמדת על קשר חזק יותר לארץ, אז ייקבע כי מרכז חייו של אדם הינו בישראל ואותו אדם ייחשב לתושב ישראל ולהיפך. כלומר, במידה ומכלול הסממנים מלמד על קשר חזק יותר לחו"ל, אז ייקבע כי מרכז חייו של אדם הינו בחו"ל ואותו אדם ייחשב כתושב חוץ.
 
לצד מבחן מרכז החיים, נקבעו גם חזקות מספריות, לפיהן שהייה בישראל של למעלה מ-183 ימים בשנת מס או למעלה מ-30 ימים בשנת מס וסה"כ 425 יום במצטבר במשך 3 שנים, שכוללות את שנת המס והשנתיים שקדמו לה, מקימה חזקה שניתנת לסתירה באמצעות מבחן מרכז החיים, לפיה מרכז חייו של אדם הינו בישראל. כלומר, באמצעות מבחן מרכז החיים ניתן לקבוע שאדם ייחשב כתושב חוץ וזאת למרות שהוא שוהה יותר מ-183 ימים בשנה בישראל או 425 יום במצטבר במשך 3 שנים, כאמור.

כאשר מדובר בישראלי אשר עובד בחו"ל במשך תקופה ארוכה, להבדיל ממסע עסקים קצר, חלים עליו כללים מיוחדים לגבי חישוב השכר ומיסוי השכר. בעניין זה יש להבדיל בין עובד ישראלי אשר נשלח לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק ישראלי, לבין עובד ישראלי אשר עובד בחו"ל מטעם מעסיק זר או כעצמאי וזאת כפי שיובהר להלן.

עובד ישראלי שנשלח לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק ישראלי

שכרו של עובד ישראלי אשר נשלח לעבוד בחו"ל למשך תקופה שעולה על 4 חודשים מטעם מעסיק ישראלי, יהיה כפוף לכללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), תשמ"ב-1982. מדובר במעסיק שהינו תושב ישראל, או חברה ישראלית, או מוסדות המדינה, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל, או קרן היסוד.

לעובדים אלו מונפק טופס 106 נפרד מטעם מס הכנסה. לצורך חישוב המס מתורגמים כל התשלומים לדולרים גם אם הם שולמו במטבעות אחרים. המס המחושב בדולרים מתורגם גם לשקלים וכך הוא מדווח למס הכנסה. מן המס שחושב ניתן לקזז מס ששולם בחו"ל.

קריאה נוספת: חשבונות בנק בחו"ל בהיבט מס הכנסה.

כללי מס ההכנסה הללו שונים מאלו של ישראלי רגיל ויש בהם התחשבות בהוצאות המיוחדות לדיור, חינוך וריפוי וכן התחשבות במס שהעובד משלם בחו"ל על הכנסתו, לשם מניעת כפל מס.

שכרם של העובדים בחו"ל מורכב מתשלומים המוגדרים כשכר ומתשלומים המוגדרים כהחזר הוצאות, אשר פטורים ממס, בחלקם או במלואם, בשל היותם מותרים לעובד כהוצאה ואשר כוללים את התשלומים הבאים: שכר דירה - סכום הפטור נקבע לפי ארץ ועיר העובד בחו"ל, שכר לימוד עבור ילדי העובד עד גיל 19 - יינתן פטור עד 450$ לחודש עבור כל ילד ואף למעלה מכך באישור נציב מס הכנסה והוצאות טיפול רפואי - פטור מלא עבור הוצאות העובד, בן/בת זוגו וילדיהם עד גיל 19, במידה ומדובר בהוצאות שמכוסות על ידי ביטוח הבריאות במסגרת קופות החולים בארץ.

במידה והמעסיק מימן את כרטיסי הטיסה לעובד ובני משפחתו לשם ביקור חופשת מולדת בארץ, עלות הכרטיסים תוגדר כהוצאה למעסיק בתנאי שבשנתיים שקדמו לנסיעה לא נדרשה הוצאה כזו. אין צורך לכלול סכומים אלו בתלוש השכר של העובד כאשר הוצאה זו מבוצעת בהתאם למפורט בכללי מס הכנסה.

בהתאם להנחיות המוסד לביטוח לאומי, יש חובה על המעסיק להמשיך ולשלם דמי ביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות לעובדים בחו"ל ואלו מחושבים בדיוק כמו לעובדים בארץ, כלומר, לפי הברוטו בשקלים. בהתאם לכך נשמרות לעובד הישראלי בחו"ל כל הזכויות הניתנות בחוק הביטוח הלאומי, כולל ביטוח נפגעי עבודה והזכות לקצבת ילדים וזאת גם אם הילדים נולדו בחו"ל. יש לדווח לביטוח הלאומי על יציאת העובד לחו"ל באמצעות טופס בל/105 בדבר העסקת עובדים בחו"ל.

המעסיק הישראלי גם ממשיך בדרך כלל לבצע הפרשות לקופות גמל וקרן השתלמות של העובד בארץ וזאת לשם שמירה על זכויות העובד. יחד עם זאת, לעובד הישראלי בחו"ל לא ניתנים בשלב הניכוי במקור זיכויים ו/או ניכויים בשל הפקדות בקופות גמל, אלא עליו לעשות תיאום מס ואז הוא גם יוכל לקבל את הזיכויים ו/או הניכויים הללו.

עובד ישראלי שעובד בחו"ל מטעם מעסיק זר או כעצמאי

כאשר העובד הישראלי עובד בחו"ל מטעם עצמו, כעצמאי, או מטעם מעסיק זר ולרבות חברת אם זרה מקומית של המעסיק הישראלי או ההיפך, שכרו איננו מחושב בארץ. יחד עם זאת, קיים עדיין צורך להמשיך ולבצע תשלומים והפרשות מסוימות עבורו, עבור הביטוח הלאומי או קופות גמל וכדומה וזאת לשם שמירת זכויותיו של העובד.

כאשר מתבצעת הפרשה לקופת גמל עבור עובד ישראלי כזה בחו"ל, מדובר בהכנסה החייבת במס, כאשר חישוב המס על הכנסה זו ייעשה לפי הכללים החלים על עובד בישראל. כאשר מתבצע תשלום דמי ביטוח לאומי עבור עובד ישראלי כזה בחו"ל, אז התשלום יבוצע לפי מעמד של מבוטח ישראלי השוהה בחו"ל למשך תקופה שעולה על 6 חודשים, בהתאם לתקנה 20 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971.

סכום דמי הביטוח הלאומי יחושב לפי הכנסות העובד המופקות בישראל, אם ישנן כאלו, כגון הכנסה משכר דירה, או שווי ההפרשה לקופת גמל ובהיעדר הכנסות כאלו, לפי המינימום לחישוב דמי ביטוח לאומי.

העובד ישלם על הכנסותיו מחו"ל דמי ביטוח לאומי בגובה של 15.2% מההכנסה ברוטו, שעובד עובד שכיר בישראל ישלם לביטוח לאומי 15.6% ממשכורתו ברוטו, כאשר שליש מסכום זה ישולם עבורו על ידי המעסיק. בנוסף, אותו עובד יהיה זכאי רק לחלק מקצבאות הביטוח הלאומי, שהינן תחליף הכנסה, כמו קצבת נכות כללית, קצבת זקנה וקצבת שארים, אולם הוא לא יהיה זכאי לקצבאות האחרות, כגון קצבת פגיעה בעבודה, קצבת דמי לידה וזכויות עובדים בפשיטת רגל של מעביד או פירוקו. יחד עם זאת, הוא יהיה מבוטח במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי.

מי שלא הסדיר את תשלומי הביטוח הלאומי מראש לפני שנסע לחו"ל, ייתקל עם שובו לארץ בדרישת תשלום עבור כל התקופה, בתוספת הצמדה וקנסות. יחד עם זאת, עובד ישראלי שנשלח לאחת ממדינות שישראל חתמה עמן על אמנה לביטחון סוציאלי, אשר כוללות סעיף שמונע כפל ביטוח סוציאלי ומשלם בהן דמי ביטוח לאומי, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בארץ, אולם הוא עדיין יהיה חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בישראל וזאת בשיעור המינימאלי הקבוע בחוק.

נדגיש, שפיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות בתקופת השהייה בחו"ל עלול לשלול את הזכאות לקבלת שירותים רפואיים לכמה חודשים.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא ליחצו כאן!


תאריך: 11/03/2018 15:36
 
close