הסבר משפטי על הזכות לקבל מידע אודות נישומים וחייבי מס

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

הזכות לקבל מידע אודות נישומים וחייבי מס


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

זכות הציבור לקבלת מידע מרשויות ציבוריות עוגנה בישראל במסגרת חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 וכן בשורה של פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט העליון בארץ אף לפני החוק.

מטרת חוק זה הינה לממש את עקרון זכות הציבור לדעת וכן את עקרון השקיפות באשר לפעילותן של הרשויות הציבוריות בארץ - עקרונות שמהווים חלק מהתנאים הבסיסיים הנדרשים לצורך מימוש ערכי הדמוקרטיה בישראל.

כפי שצוין בדברי ההסבר להצעת חוק חופש המידע, נגישות רבה יותר של האזרחים למידע תסייע לקידומם של ערכים חברתיים ובהם שוויון, שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם וכן תאפשר גם בקרה ופיקוח טובים יותר של הציבור על מעשי השלטון. שכן, ללא זרימה חופשית של מידע לגבי פעילות הרשויות, לא ניתן לפקח כראוי על פעילות השלטון ומוסדותיו הציבוריים.

יחד עם זאת, החוק גם מכיר בכך שישנם עקרונות ואינטרסים אחרים שעלולים להתנגש בעקרונות הללו ועל כן יש לערוך ביניהם את האיזון המתבקש.

לפיכך, בעוד סעיף 1 לחוק קובע שלכל אזרח ישראלי או תושב יש את הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה, קובעים סעיפים 7(ה), 8, 9, 13 ו-14 לחוק שורה של סייגים בגינם לא יינתן המידע המבוקש.

כך לדוגמא, סעיפים 7(ה) ו-סעיף 8 לחוק עוסקים בנסיבות בהן אין למסור את המידע בעיקר עקב מגבלות טכניות. למשל, אין חובה למסור מידע שהפקתו דורשת עיבוד מידע, כאמור בסעיף 7(ה) לחוק, או הקצאת משאבים בלתי סבירה, כאמור בסעיף 8(1) לחוק, או שמדובר במידע שנוצר או התקבל למעלה מ-7 שנים לפני הבקשה לגילויו וקיים קושי ממשי לאתרו, כאמור בסעיף 8(2) לחוק.

סעיף 9(א) לחוק מגדיר מהו מידע שחובה לא למסרו, כגון מידע שעלול לפגוע בביטחון המדינה, מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין ומידע שאין לגלותו על פי כל דין.

סעיף 9(ב) לחוק מגדיר מהו מידע שאין חובה למסרו, כגון מידע שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית, מידע על פרטי משא ומתן שהרשות הציבורית מנהלת עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות,  מידע על דיונים פנימיים של הרשות הציבורית ועוד.

יחד עם זאת, סעיף 17(ד) לחוק קובע כי על אף הוראות סעיף 9 לחוק, בית המשפט רשאי להורות על מתן מידע מבוקש, כולו או חלקו ובתנאים שיקבע, אם לדעתו העניין הציבורי בגילוי המידע, עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה ובלבד שגילוי המידע אינו אסור על פי דין.  

בהקשר זה התעוררה השאלה האם הציבור זכאי לקבל מידע מכח חוק חופש המידע גם על נישומים וחייבי מס.

פסק הדין המנחה - עע"מ 398/07 בדבר חשיפת חייבי המס במסגרת הסדרי הכופר

פסק הדין המנחה בסוגיית זכות הציבור לקבל מידע על נישומים וחייבי מס מכח חוק חופש המידע הינו פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בהליך עע"ם 398/07 התנועה לחופש המידע נ' מדינת ישראל - רשות המיסים.

הליך זה עסק בעתירה שהתנועה לחופש המידע והעיתונאי רביב דרוקר הגישו בפני בית המשפט המחוזי לקבלת מידע אודות זהות חייבי המס שרשות המיסים עורכת עמם הסדרי כופר, במסגרתם חייבי המס משלמים כופר כסף בתמורה לאי נקיטת הליכים פליליים נגדם בגין עבירות מס שהם ביצעו.

יצוין כי בעקבות דו"ח מבקר המדינה משנת 2007 החלו רשויות המס לפרסם את החלטות וועדת הכופר, אולם באופן אנונימי וכי העותרים ביקשו לחשוף גם את שמות חייבי המס, בנוסף לתוכן החלטות וועדת הכופר. רשות המיסים הסכימה לחשוף את הפרטים שנוגעים להליכי הכופר, כגון סעיפי עבירות המס, ההיקף הכלכלי של העבירות, החלטות וועדות הכופר ועוד, אך זאת מבלי לחשוף את פרטי זהות חייבי המס עצמם.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, אולם בית המשפט העליון קיבל את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי וזאת במסגרת פסק דין שניתן על ידי השופטת ארבל, בהסכמת השופטים נאור ורובינשטיין.  

במסגרת החלטתו, ערך בית המשפט העליון איזון בין האינטרסים השונים המתנגשים בעניין זה, קרי, בין זכות הציבור למידע ציבורי, לבין זכות חייבי המס לפרטיות והאינטרס הציבורי בתפקודו התקין והיעיל של השירות הציבורי. זאת בהתאם לסעיף 17(ד) לחוק וכפי שיפורט להלן.

האינטרסים שתומכים באי גילוי המידע

  • מדובר במידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות של חייבי המס, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין וזאת כאמור בסעיף 9(א)(3) לחוק.

  • מדובר במידע שאין לגלותו על פי כל דין,  כאמור בסעיף 9(א)(4) לחוק וזאת בשל סעיף החיסיון שקבוע בפקודת מס הכנסה.

  • מדובר במידע שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של רשות המיסים או את יכולתה לבצע את תפקידיה, כאמור בסעיף 9(ב)(1) לחוק. זאת, בשל החשש שפרסום שמות הנהנים מהסדרי כופר יביא לצמצום השימוש בהליך הכופר ולפיכך לפגיעה במוסד הכופר ובאינטרסים ציבוריים ששלובים בו, אשר נוגעים לתפקודה התקין של הרשות הציבורית.

    אינטרסים כגון טיפול יעיל ומהיר בעבירות מס, גישה מהירה ובגבייה אפקטיבית של מיסים, צמצום העומס על מערכות החקירה, התביעה ובתי המשפט וכן החיסכון במשאבים ציבוריים שונים הנובע מכך.

האינטרסים שתומכים בגילוי המידע

האינטרסים שתומכים בגילוי המידע הינם זכות הציבור לדעת והרציונליים שביסודם של זכות זו. חופש המידע נמנה על מאפייניה של התרבות הדמוקרטית ומהווה יסוד חיוני במימושו של חופש הביטוי וחופש השמעת הדעה, שבלעדיהם משטר דמוקרטי לא יכון.

חופש המידע מבטיח ביקורת ראויה על הרשות הציבורית. קיומה של ביקורת כאמור מחזקת את אמון הציבור ברשויות. שקיפותן של פעולות השלטון היא תנאי חשוב לתפקודה התקין של המערכת הציבורית והיא ערך מרכזי בקיום מנגנוני בקרה יעילים על פעולות השלטון.

בנוסף, הרשות הציבורית נתפסת כנאמן הציבור ולפיכך כמי שמחזיקה במידע המצוי ברשותה בנאמנות עבור הציבור ותו לא. כלומר, מידע זה שייך לציבור ולא לרשות ועל כן היא איננה רשאית לנהוג בו מנהג בעלים, כאילו שהיא ירשה אותו מאבותיה.

ההכרעה: במקרה דנן זכות הציבור למידע ציבורי הינה על העליונה

בית המשפט הגיע למסקנה לפיה במקרה דנן, זכות הציבור לקבלת מידע ציבורי גוברת על הפגיעה בזכות חייבי המס לפרטיות והאינטרס הציבורי בתפקודו התקין והיעיל של השירות הציבורי.

אינטרס פרטיותם של חייבי המס

ככלל, האיזון בין זכות הציבור לדעת והזכות לפרטיות הינו איזון אופקי / פנימי, מאחר ושתיהן זכויות חוקתיות, בעלות מעמד שווה. במקרה דנן, גילוי המידע המבוקש אכן טומן בחובו פגיעה מסוימת בפרטיותם של חייבי המס שעורכים הסדרי כופר וזאת גם לאור סעיף החיסיון.

אולם, יחד עם זאת, בסופו של דבר עדיין מדובר בעברייני מס ולכן ספק אם הם זכאים ליהנות מההגנה הרחבה של פרטיות שלה זכאים אזרחי המדינה שפועלים לפי החוק. כמו כן, לו עמדו הנישומים לדין, ממילא הייתה זהותם נחשפת.

אינטרס תפקודה התקין של רשות המיסים

האיזון בין זכות הציבור לדעת לבין אינטרס התפקוד התקין של הרשות הינו איזון אנכי / חיצוני, מאחר והאינטרס השני הינו מסדר נמוך יותר. על מנת שהזכות למידע תיסוג מפני האינטרס הציבורי המוגן על ידי מניעת גילוי המידע, נדרש שהפגיעה באינטרס הציבורי תהיה פגיעה ממשית, ברמת ודאות קרובה ולפחות ברמת סבירות גבוהה.

ברם, במקרה דנן, קיים ספק רב אם פרסום חייבי המס שערכו הסדרי כופר יביא לצמצום דרסטי במספר הסדרי הכופר שהרשות תערוך, משום שהסדרי הכופר מעניקים לחייבי המס יתרונות רבים מעבר לאנונימיות, כגון החיסכון בצורך לערוך משפט פלילי ולהסתכן לא רק בקנס אלא גם במאסר והחיסכון בעלויות ההליך הפלילי.

לאור האמור לעיל, הגיע בית המשפט העליון למסקנה לפיה זכותם של חייבי המס לפרטיות והפגיעה האפשרית בתפקודה של הרשות צריכים לסגת לטובת זכות הציבור למידע, מאחר והם אינם שקולים כנגד היתרונות שעשויים לצמוח מגילויו של המידע ועל כן יש לקבל את העתירה ולמסור לעותרים את המידע המבוקש על ידם.

יחד עם זאת ולנוכח הפגיעה בפרטיות, פסק הדין, אשר ניתן ביום 24.9.2008, החיל את תחולתו להסדרי כופר שייעשו ממנו והלאה ולא החיל עצמו על הסדרים שנעשו בעבר על יסוד ההנחה שזהות הנישום לא תיחשף.

כעבור כ-7 שנים, במסגרת הליך עת"מ 50846-11-15 עו"ד ורו"ח חגי גרוס נגד רשות המסים, אשר נדון בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, נדרש בית המשפט לדון בסוגיה דומה, במסגרת עתירה נוספת נגד רשות המיסים, אשר עתרה לקבלת פרטי מידע לגבי בקשות נישומים שהוגשו אליה במסגרת נוהל גילוי מרצון.

נוהל גילוי מרצון הינו הליך בו ניתנת הזדמנות לחייבי מס שלא דיווחו על הכנסותיהם ולא שילמו מס בגינן, לתקן את הדיווחים ולפרוע את חובם וזאת בתמורה להתחייבות רשות המיסים שלא לנקוט בהליכים פליליים כנגדם. מטרת הנוהל הינה לעודד חייבי מס לשלם מס אמת מבלי להסתכן בפתיחת הליכים פליליים נגדם.

העותר, עו"ד ורו"ח במקצועו, עתר לקבלת פרטים שונים ורבים הנוגעים לבקשות שהוגשו מכוחו של נוהל גילוי מרצון, כגון סכום ההכנסות שהועלמו או הושמטו, הכנסות מעסק מתקופת הגילוי, הכנסות מעסק שלפני תחילת תקופת הגילוי, הכנסות פאסיביות ורווחי הון ועוד. יובהר כי העותר לא עתר לגילוי שמות חייבי המס, אם כי הוא עתר לגילוי שמות המייצגים שלהם.

העותר העיד על עצמו שהינו מרצה לחשבונאות וחוקר בתחום המיסים במספר מוסדות אקדמיים וכי במסגרת עבודתו המקצועית היה מעורב בעשרות בקשות לגילוי מרצון שהוגשו לרשות המיסים. את עתירתו נימק העותר בכך שהוא עורך עבודה אקדמית ומבקש לעשות ניתוח מעמיק בנושא וכי קיימת שונות בין החלטות של רשות המיסים בנוגע לנישומים שנסיבותיהם דומות.

לטענתו, הרשות מקבלת "במחשכים" החלטות הנוגעות למיליארדי שקלים וזאת ללא שקיפות ציבורית, תוך אפליה קשה בין נישומים ותוך פגיעה קשה באמון הציבור במערכת.

בנוסף טען העותר שהליך הגילוי מרצון דומה במהותו להליך של תשלום כופר, מאחר שבשני המקרים משלם הנישום כסף לרשויות המס, בתמורה לחסינות מפני העמדה לדין פלילי.

לפיכך, כשם שבעקבות הלכת עע"מ 398/07, רשות המיסים מחויבת לפרסם את פרטי החייבים שנערכו עמם החלטות וועדת הכופר, כך גם עליה לפרסם את ההחלטות והסכמי השומה שנחתמו בהליכי גילוי מרצון, אם לא את שמם של הנישומים בהליכים אלה.

רשות המיסים השיבה כי ככלל, היא איננה חייבת למסור את המידע וזאת מהנימוקים הבאים:

  • מדובר במידע שהפקתו מחייבת עיבוד מורכב כאמור בסעיף 7(ה) לחוק וכן מצריכה הקצאת משאבים בלתי סבירה, כאמור בסעיף 8(1) לחוק.

  • מדובר במידע שחשיפתו תרתיע נישומים מלהגיש בקשות לפי הנוהל וזאת ברמת ודאות גבוהה, מאחר שהם יחששו שהשלב הבא יהיה דרישה לפרסום פרטיהם האישיים ולכן גילויו עלול לפגוע בתפקודה התקין כאמור בסעיף 9(ב)(1) לחוק.

  • מדובר במידע שאי גילויו היה תנאי למסירתו או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלתו, כאמור בסעיף 9(ב)(7) לחוק.

יחד עם זאת, רשות המיסים הסכימה למסור לעותר את רוב המידע שקיים במערכת הממוחשבת שלה, אולם רק עם תום תוקפה של הוראת השעה שמאפשרת הגשת בקשות אנונימיות וזאת כעבור 4 חודשים בלבד. המחלוקת עמדה על עיתוי מסירת המידע לעותר, שלא הסכים להמתין עד אז.

בית המשפט קיבל את טענות רשות המיסים כאמור לעיל, וקבע, בין היתר, שהיא הוכיחה שחשיפת המידע כעת תפגע באינטרס הציבורי ותכשיל ותצמצם באופן משמעותי את היקף הבקשות שיוגשו לפי נוהל גילוי מרצון, אשר נשען על אנונימיות וזאת ברמת סבירות גבוהה, אם לא בוודאות קרובה.

שכן, כניסתה לתוקף של הוראת השעה הקודמת, שאפשרה הגשת בקשות אנונימיות, הכפילה ושילשה את כמות הבקשות, פקיעתה הובילה בבת אחת להפחתה משמעותית מאוד שלהן ואילו חידושה הוביל לנסיקה חד משמעית. לפיכך נקבע שאין למסור את המידע כעת, מאחר שמסירתו תשבש את תפקודה התקין של רשות המיסים ותפגע בהמשך קבלתו, כאמור בסעיף 9(ב)(1) לחוק.

לגבי פרטי המידע שהרשות סירבה למסור גם לאחר שפג תוקפה של הוראת השעה: בית המשפט קבע שאין למסור את מספרי בקשות הנישומים שהוגשו לפי נוהל גילוי מרצון מאחר והוא עלול לחשוף את פרטי הנישומים הללו, אולם יש למסור את פרטי משרדי השומה שטיפלו בבקשות הללו ואת פרטי מייצגי הנישומים, מאחר שאין בהם כדי לחשוף את פרטי הנישומים הללו.

לסיכום, מן האמור לעיל עולה כי זכות הציבור לקבלת מידע על נישומים וחייבי מס בהתאם לחוק חופש המידע הינה זכות בעלת מעמד חוקתי, אולם יש לאזן אותה מול זכויות ואינטרסים נוספים, כגון זכות הנישומים לפרטיות ולחיסיון והאינטרס הציבורי בתפקודה התקין של הרשות הציבורית וזאת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו.

יש לכם שאלות נוספות בענייני מיסוי? פנו אלינו!


תאריך: 13/09/2018 16:53
 
close