הנפקת חשבוניות פיקטיביות? עורך דין מנוסה ינחה אותך מה עושים עכשיו

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

נקודות שחשוב להכיר על חשבוניות פיקטיביות!


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

הלבנת הון הינה פעולה אשר נועדה להכשיר ולתת לגיטימציה חוקית לכספים שנוצרו באופן בלתי חוקי, המכונים גם כסף שחור וזאת באמצעות ביצוע עבירות מס או ביצוע פשעים פליליים מובהקים כגון סחר בסמים, סחר בנשק, סחר בנשים, זנות, הימורים, סחיטת דמי חסות וכדומה.

הלבנת ההון מתבצעת באמצעות החדרת אותם כספים בלתי חוקיים למערכת הפיננסית הלגיטימית והטמעתם בתוכה, תוך הסוואת מקורם הבלתי חוקי של כספים אלו. העבירות באמצעותן הופקו הכספים הבלתי חוקיים, קרויות עבירות המקור וזאת להבדיל מעבירת הלבנת ההון, שמהווה עבירה נפרדת, עצמאית, העומדת בפני עצמה.  

בישראל הוגדרה הלבנת ההון לראשונה כעבירה פלילית רק בשנת 2000, עת נחקק בארץ חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000 וזאת בעקבות לחצים בינלאומיים כבדים שהופעלו על המדינה ועל רקע הדרישה לחקיקת החוק שארגון FATF, Financial Action Task Force, קבע כתנאי להצטרפות ישראל אליו כמדינה משקיפה.

סעיף 3(א) לחוק קובע כי הלבנת הון הינה פעולה ברכוש שמקורו בעבירה או ששימש לצורך ביצוע עבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו וכי העונש עליה הינו מאסר 10 שנים או קנס פי 20 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

עם זאת, לא כל עבירה פלילית נחשבת כעבירת מקור לגבי חוק איסור הלבנת הון. כלומר, לא כל עבירה שהופקו ממנה כספים לא חוקיים, אותם העבריין ניסה להלבין, נחשבת כעבירה לעניין החוק. שכן, סעיף 2 לחוק מגדיר עבירה לעניין החוק רק כעבירה המנויה בתוספת הראשונה לחוק. תוספת זו מכילה רשימה סגורה של עבירות פליליות, אשר כוללת בעיקרה עבירות פליליות מובהקות כגון רצח, סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, מכירה והפצה של חומר פורנוגראפי, הימורים, שוחד, רצח, זנות, זיוף מטבע, הברחות, עבירות של קניין רוחני ועוד.

התוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון כוללת כיום שני סעיפים אשר מכלילים את העבירות בתחום החשבוניות הפיקטיביות בתחום עבירות המקור לעניין החוק: סעיף 17 וכן סעיף 17א.

העבירות בתחום החשבוניות הפיקטיביות כוללות סיטואציות שונות שבהן נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות במטרה להתחמק מתשלום מס. מדובר לרוב במצב בו העבריין עושה שימוש בחשבוניות פיקטיביות אשר הוצאו בגין עסקה פיקטיבית אשר לא בוצעה מעולם, באופן לפיו הוא מוסיף אותן להוצאות העסק שלו כדי לקזז אותן מהכנסותיו ובכך להקטין כביכול את הרווח נטו החייב במס של העסק.

סעיף 17 לתוספת הראשונה נכלל כבר בנוסחו המקורי של החוק ואילו סעיף 17א לתוספת הראשונה התווסף לחוק רק במסגרת תיקון 14 לחוק, אשר התקבל בכנסת ביום 29.3.2016 ונכנס לתוקף תוך חצי שנה ממועד פרסומו ברשומות ביום 7.4.2016.

למעשה, במסגרת סעיף 17 לתוספת הראשונה, צוינה עבירת המס היחידה אשר נכללה ברשימה המקורית של עבירות המקור וזאת עד לתיקון 14 לחוק, אשר הוסיף עבירות מס חמורות נוספות לרשימה זו וזאת גם לגבי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין.

סעיף 17 לתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, קובע כי עבירות בתחום חשבוניות פיקטיביות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, אשר בוצעו בנסיבות מחמירות, תיחשבנה אף הן כעבירות מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון.  

סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ קובע כי אדם אשר "הוציא חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור", במטרה להתחמק מתשלום מס, דינו מאסר עד 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. עבירה זו תיחשב כעבירה שנעשתה בנסיבות מחמירות, בהתקיים אחת מאלה וזאת לפי סעיף 117 (ב2) לחוק מע"מ:

  • העבריין הורשע כבר בעבירה לפי סעיפים קטנים 117 (ב) או 117 (ב1) לחוק מע"מ וטרם חלפו שלוש שנים מיום הרשעתו בדין.
  •  נגד העבריין הוגשו למעלה משישה אישומים בשל עבירות לפי סעיפים קטנים 117(ב) או 117(ב1) לחוק מע"מ, בתקופה של שלוש שנים.
  • העבריין, במעשיו, הביא להתחמקות או להשתמטות מתשלום מס, בסכום העולה על כפל הסכום הקבוע כקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

במקרה כזה, בו העבריין ביצע את עבירת השימוש בחשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות, יוחמר עונשו לפי לעד 7 שנות מאסר, או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. אולם, במידה והעבריין גם ניסה להלבין את הכספים שהשיג באמצעות ביצוע עבירה זו, אז הוא יהיה צפוי לעונש של 10 שנות מאסר לפי חוק איסור הלבנת הון וכן ליתר הסנקציות שקבועות בחוק זה, בדבר חילוט הכספים והעברת המידע הפלילי לגביו באופן ישיר מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים.  

סעיף 17א לתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, הוסף כאמור במסגרת תיקון 14 לחוק. סעיף זה קובע, בין היתר, כי עבירת שימוש בחשבוניות פיקטיביות אשר בוצעה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ, תיחשב כעבירת מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון, בהתקיים אחד מאלה:

  • המס שלגביו נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 480,000 ₪ בתקופה של 48 חודשים או 170,000 ₪ בתקופה של 12 חודשים.
  • עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן המס שלגביו בוצעה עבירת המס הוא בסכום העולה על 120,000 ₪.
  • עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור:
    "ארגון טרור" - כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור.
    "ארגון פשיעה" - כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003.
  • עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס, נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס.

כלומר, במידה ועבירת השימוש בחשבוניות הפיקטיביות נעשתה בנסיבות מחמירות, אז אין כל תנאי אחר, כולל סכום מינימום, כדי שהיא תהווה עבירת מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון. אולם, במידה והעבירה לא נעשתה בנסיבות מחמירות, אז היא תהווה עבירת מקור לעניין החוק רק במידה והיא עונה על תנאים נוספים המצוינים בסעיף 17א לתוספת הראשונה, כגון סכומי מינימום, או במידה והיא נעשתה בתחכום, או בזיקה לארגון פשע/טרור ועוד.

אם הנפקת חשבוניות פיקטיביות או שהינך חשוד בכך, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין שמבין בענייני הלבנת הון, שיוכל לסייע לך להיחלץ מהמצב שאליו נקלעת במהירות ובמינימום נזקים.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא לחצו כאן!


תאריך: 19/12/2017 14:17
 
close