הסבר משפטי על החוק ומטרותיו - החוק לעידוד השקעות הון

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

החוק לעידוד השקעות הון והמשמעויות שלו


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 הינו חוק ותיק, אשר נחקק על מנת לעודד השקעות הון ויזמות כלכלית במשק הישראלי, במיוחד בענפי התעשייה, התיירות, מחקר ופיתוח תעשייתי וכן על מנת לעודד השקעות חוץ בארץ של חברות זרות ובינלאומיות.

החוק שואף לממש את מטרתו באמצעות הגדלת כושר הייצור והיקף היצוא, יצירת מקומות עבודה חדשים בארץ, תוך מתן עדיפות לאזורי הפיתוח והפריפריה וכן באמצעות שיפור יכולתו של המגזר העסקי בארץ להתמודד בשוק הבינלאומי. לשם הגשמת מטרת החוק, מעניקה המדינה שורה של הטבות שונות, אשר כוללות מענקים, פטורים, הנחות והקלות מס.

במהלך השנים, עבר החוק תיקוני חקיקה רבים, אשר שינו מעת לעת את מהות ההטבות שהחוק מעניק ואת התנאים לקבלתן. התיקון המקיף ביותר של החוק נערך בינואר 2011, במסגרת תיקון 68 של החוק, אשר שינה את תנאי הזכאות להטבות המס וכן את הגדרת הישויות הזכאיות להטבות אלו. נכון לשנת 2016, ההטבות העיקריות של החוק ניתנות במסגרת שני המסלולים הבאים:

(א) מסלול מענקים למפעל מאושר - במסגרת מסלול זה ניתנים מענקים והטבות מס בגין הקמה או הרחבה של מפעל שקיבל מעמד של מפעל מאושר על פי החוק. כלומר, מפעל תעשייתי או בית מלון הנמצא באזור פיתוח א' בלבד. קבלת המענקים והטבות המס הללו מצריכה פניה מוקדמת והגשת תוכנית עסקית למנהלת מרכז ההשקעות שבמשרד הכלכלה, לשם קבלת אישורו בדבר העמידה בתנאים של מפעל מאושר. ללא אישור מנהלת מרכז ההשקעות, לא ניתן לקבל את ההטבות שעל פי מסלול זה.

(ב) מסלול הטבות מס למפעל מועדף/המסלול הירוק - במסגרת מסלול זה ניתנות הטבות מס למפעל שקיבל מעמד של מפעל מועדף על פי החוק. כלומר, מפעל שהינו מפעל תעשייתי ומפעל בר תחרות, שמייצא לחו"ל לפחות 25% מתוצרתו. לשם קבלת הטבות אלו אין צורך לפנות קודם לכן למנהלת מרכז ההשקעות או לפקיד השומה כדי לקבל מעמד של מפעל מועדף, אלא יש רק לעמוד בתנאי החוק לשם כך ולדרוש את ההטבות במסגרת הגשת הדו"ח השנתי של המפעל למס הכנסה. זוהי הסיבה מדוע מסלול זה מכונה גם המסלול הירוק. יחד עם זאת, פקיד השומה מוסמך לאשר או לשלול את הטבות המס, בהתאם לעמידת החברה בתנאי הוראות החוק.

נכון לשנת 2016, הטבות המס שניתנות לחברות בעלות מפעל מועדף החל משנת 2014 ואילך, הינן כדלקמן -

מס חברות:

  • במפעל מועדף באזור פיתוח א' 9%
  • במפעל מועדף ביתר אזורי המדינה 16%
  • חברה רגילה 26.5%

מס דיבידנד:

  • במפעל מועדף באזור פיתוח א' 20%
  • במפעל מועדף ביתר אזורי המדינה 20%
  • חברה רגילה 30%

מס אפקטיבי:

  • במפעל מועדף באזור פיתוח א' 27.2%
  • במפעל מועדף ביתר אזורי המדינה 32.8%
  • חברה רגילה 48.55%

החיסכון הכולל במס לעומת חברה רגילה:

  • במפעל מועדף באזור פיתוח א' 21.35%
  • במפעל מועדף ביתר אזורי המדינה 15.75%


חוק הרווחים הכלואים

לפני חקיקת תיקון 68 לחוק, העניק החוק לחברות תעשייתיות פטור ממס חברות בגין הכנסותיהם למשך תקופה של 7 עד 15 שנים וזאת במטרה לעודד את החברות הללו להשקיע את רווחיהם בחזרה במפעלים בישראל, במקום למשוך אותם כדיבידנד לבעלי המניות ובכך להגדיל את כושר הייצור ואת היקף התעסוקה בארץ. לשם כך ניתן הפטור ממס חברות רק עד לשלב בו החברה החליטה לחלק את רווחיה כדיבידנד לבעלי מניותיה.

חברה שבחרה בכל זאת לחלק דיבידנד שמקורו בהכנסה שנהנתה מפטור ממס כאמור, נדרשה לשלם הן את מס החברות ממנו הופטרה בשיעור של 25%-10% והן את המס על הדיבידנד בשיעור 15%, דבר שהביא למס מצרפי בשיעור של עד 36.25%.

אולם, בפועל חברות רבות נמנעו הן מלמשוך את הרווחים כדיבידנד והן מלהשקיע אותם בחזרה במפעלים בארץ, דבר שהעניק לאותם רווחים את הכינוי רווחים כלואים. בשל הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2012 ואי העמידה ביעדי הגבייה, הוחלט לתמרץ את החברות להפשיר רווחים אלו ולחייבן בתשלום מס חברות בשיעור של 6%-17.5%, במקום 25%-10% וזאת במסגרת תיקון 69 לחוק. תמריץ זה הוגבל לשנה בלבד, החל מנובמבר 2012 ועד לנובמבר 2013.

ביקורת על החוק

חוק עידוד השקעות הון סופג בשנים האחרונות ביקורות רבות בטענה שהעלויות שלו גבוהות בהרבה מהתועלת שהוא מייצר.

ממצאי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2013, העלו, בין היתר, כי סכום ההטבות שניתנו לחברות במסגרת החוק עלה באופן דרסטי מהיקף שנתי בסך של 2.3 מיליארד ₪ בשנת 2003 להיקף שנתי בסך של 5.6 מיליארד ₪ בשנת 2010. להטבה הזאת התווספה גם ירידה כללית בשיעור מס החברות, מ-36% ל-25%. בנוסף, בעוד שבשנת 2003, ארבעת החברות הגדולות במשק קיבלו 30% מכלל הטבות המס שניתנו על פי החוק, נכון לשנת 2010, 4 החברות הללו כבר קיבלו 70% מהטבות המס הללו וזאת בהיקף של 4 מיליארד ₪.

דו"ח מבקר המדינה מסכם את הנתונים שהוצגו וטוען שהטבות המס מעבירות למעשה חלק נכבד מנטל המס מהחברות לכלל הציבור. שכן, המשרדים האחראים על החוק לא יצרו מנגנון אשר ינתב את הטבות המס לפי מטרות החוק וכן לא קבעו מגבלה על השימוש בהן. כתוצאה מכך התאפשר מתן הטבות לחברות ללא בחינה האם הכספים אכן משמשים למטרות שאליהן יועדו ועקב כך מטרות החוק אינן מושגות במלואן.

כך למשל, חברות ספורות נהנות מהטבות של מיליארדי שקלים וחלק מהן אינן משקיעות את רווחיהן במפעליהן בישראל בניגוד לתכלית החוק. לפיכך קרא מבקר המדינה ליצור את המנגנונים הדרושים כדי להגן על האינטרס הכללי של הציבור ולוודא מה נעשה עם הטבות המס המופלגות והתשלומים שניתנו בגין הרווחים הכלואים.

ממצאי דו"ח צוות הבדיקה שהקים משרד האוצר ואשר פורסם ביום 15.6.2015, העלו כי הטבות המס כבר צמחו לכ-8 מיליארד ₪ בשנת 2012. עוד נטען, כי לצד הגידול החד בעלות החוק, הוא נכשל לגבי אחת ממטרותיו העיקריות, בדבר הבאת חברות בינלאומיות להשקיע ולפעול בארץ וכי ההיתכנות הכלכלית של החוק למעשה מעולם לא נבדקה ולא הושוותה לחלופות אחרות לעידוד התעסוקה והגדלת הפריון.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא ליחצו כאן!


תאריך: 07/08/2018 13:39
 
close