עורך דין מומחה מסביר ונותן מענה לשאלות על חוק איסור הלבנת הון

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

חוק איסור הלבנת הון ומטרותיו!


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (5) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 5 reviews

Hebrew

הלבנת הון הינה פעולה שנועדה להכשיר כספים בלתי חוקיים שהושגו כתוצאה מפעילות פלילית וזאת באמצעות החדרתם למערכת הפיננסית הלגיטימית, תוך הסוואת המקור הפלילי שלהם.

העבירות שבאמצעותן מופקים אותם כספים בלתי חוקיים, מכונות עבירות מקור.

עבירות אלו נחלקות לשתי קטגוריות עיקריות: עבירות פליליות מובהקות, כגון סחר בסמים, זנות, הימורים, שוחד, סחיטה באיומים וכדומה, אשר מבוצעות בעיקרן על ידי ארגוני פשע ומאפיה וכן עבירות מס, אשר בוצעו במטרה להתחמק מתשלום מס, כגון שימוש בחשבוניות פיקטיביות, העלמת הכנסות ועוד, אשר מבוצעות גם על ידי בעלי עסקים נורמטיביים לכאורה.

מטרת פעילות הלבנת הון באמצעות ראשי הפשע המאורגן איננה רק על מנת להלבין את הכספים השחורים במסגרת הכלכלה הלגיטימית, אלא גם על מנת לתת להם כח, עוצמה ועמדות השפעה, בעיקר במסגרת מוקדי הפוליטיקה והעסקים במדינה.

הסכנות אשר נובעות מפעילות הלבנת ההון כוללות סכנה ליציבות כלכלת המדינה והמשטר, סיכונים לסקטור הפיננסי, פגיעה בשוק החופשי על ידי הקצאת משאבים בלתי יעילה ובלתי משוכללת ופגיעה במוניטין המדינה.

הרקע לחקיקת החוק לאיסור הלבנת הון בארץ

הלבנת הון נחשבת זה מכבר לבעיה חמורה וכלל עולמית. עקב כך הקימו בשנת 1989 המדינות החברות בארגון ה-G-7 את ארגון FATF ,Financial Action Task Force. ארגון זה משמש ככח המשימה הבינלאומי אשר מרכז את הפעילות הבינלאומית בתחום המאבק בהלבנת ההון וקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום זה, אשר מחייבים את כל מדינות העולם.

כללים אלו דורשים, בין היתר, שהמדינות תקבענה בחקיקתן הפלילית כי הלבנת הון ומימון טרור מהוות עבירה פלילית ושאלו תפעלנה לתפיסה וחילוט של כספים שמקורם בעבירות מקור. 

בנוסף דורשים כללים אלו כי על גופים פיננסיים ועל נותני שירות עסקי יוטלו חובות זיהוי והכרת לקוחות וחובות דיווח לרשויות על עסקאות חשודות ובלתי רגילות, במטרה לאתר פעילות של הלבנת הון ומימון טרור.

מדינות שאינן מיישמות כללים אלו, עלולות להיכלל ברשימות הארגון כמדינות שאינן משתפות פעולה במאבק הבינלאומי.

היכללות ברשימה כזו פוגעת במוניטין של המדינה ושל מוסדותיה הפיננסיים ואף טומנת בחובה הגבלה ניכרת של מרחב הפעילות של מוסדות המדינה במישור הפיננסי הבינלאומי ופגיעה במידת האטרקטיביות של המדינה להשקעות זרות.

גם מדינת ישראל נכללה בעבר בגדר המדינות שזכו למוניטין מפוקפק בכל הקשור להלבנת הון, מאחר שפעילות זו לא הוגדרה בה כלל כעבירה פלילית. כתוצאה מכך הפכה ישראל לכר נח לביצוע פעילות להלבנת הון.

בעקבות לחצים בינלאומיים כבדים שהופעלו על המדינה ועל רקע הדרישה לחקיקת החוק שארגון FATF קבע כתנאי להצטרפות ישראל אליו כמדינה משקיפה, נחקק בישראל לראשונה בשנת 2000 חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000, אשר קבע כי הלבנת הון מהווה עבירה פלילית וכן כונן את הקמת הרשות לאיסור הלבנת הון בארץ.

בעקבות פעילות המדינה בנושא הלבנת ההון, צורפה ישראל לארגון ביוני 2016 במעמד של משקיפה. על מנת שישראל תתקבל גם כחברה מן המניין בארגון זה, יהיה עליה לעמוד בהצלחה בביקורת מקיפה שתיערך על ידי הארגון במהלך 3 השנים שלאחר מכן, אשר תתמקד בבחינת אפקטיביות הפעילות במדינה למניעת הלבנת הון ומימון טרור.

מטרת חוק איסור הלבנת הון

מטרת חוק איסור הלבנת הון הינה הענקת כלים נוספים לרשויות האכיפה כדי להיאבק בהלבנת ההון ובפשיעה החמורה והמאורגנת וזאת תוך חתירה לקיום הסטנדרטים הבינלאומיים  אשר נקבעו על ידי ארגון FATF.

כדי להשיג את מטרתו החוק מתמקד בארבעה מישורים עיקריים:

הגדרת הלבנת הון כעבירה פלילית וקביעת עונשים כבדים בצידה

סעיף 3(א) לחוק מגדיר עבירת הלבנת הון כביצוע פעולה ברכוש שמקורו בעבירה או ששימש לצורך ביצוע עבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו. הסעיף גם קובע כי העונש על ביצוע עבירת הלבנת הון הינו מאסר 10 שנים או קנס פי 20 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

סעיף 2 לחוק אשר מגדיר עבירה רק כעבירה המנויה בתוספת הראשונה לחוק, אשר כוללת עבירות פליליות מובהקות כגון רצח, סחר בסמים, זנות, הימורים, שוחד, עבירות מס מסויימות ביחס למס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין אשר הוספו לתוספת הראשונה במסגרת תיקון 14 לחוק ועוד.

יודגש כי הענישה בגין ביצוע עבירת הלבנת ההון הינה בנוסף לענישה בגין ביצוע עבירת המקור, ממנה הופקו הכספים שהולבנו בניגוד לחוק.

מתן סמכות לחילוט רכוש שמקורו בפשיעה

סעיפים 21 ו-22 לחוק מקנים לבית המשפט גם את הסמכות להורות על חילוט רכושו של העבריין אשר הופק כתוצאה מביצוע העבירה ולהעביר אותם לבעלות המדינה. סעיפים אלו מקנים למדינה את הסמכות להורות על שני סוגים של חילוט: 

  • חילוט רכוש פלילי אשר יוטל במסגרת ההליך הפלילי בו הורשע העבריין בביצוע עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק.
  • חילוט רכוש אזרחי אשר יוטל בהליך אזרחי וזאת למשל כאשר לא ניתן להעמיד לדין את העבריין, לדוגמא כשהוא ברח לחו"ל, או כשהנכסים התגלו רק לאחר ההרשעה. 

יודגש כי חילוט הרכוש איננו מוטל כתחליף לעונש בגין ביצוע עבירת הלבנת ההון, אלא הוא מוטל בנוסף לו. 

הטלת חובות דיווח על הסקטור הפיננסי ואנשים פרטיים

חובות הדיווח העיקריות המוטלות לפי החוק הינן חובת הדיווח כלפי הרשות לאיסור הלבנת הון אשר מוטלת על הסקטור הפיננסי וחובת הדיווח אשר מוטלת על אנשים פרטיים, בעת כניסה ויציאה מהארץ.

בהתאם לסעיף 7 לחוק, מוטלת על גופים פיננסיים בארץ, בעיקר בנקים, חובה לדווח על פעולות מסויימות כגון העברות כספים מסכום מסויים וכן לדווח על כל פעולה שנראית להם כפעולה בלתי רגילה.

בהתאם לסעיף 9 לחוק, מוטלת חובת דיווח על אנשים פרטיים לגבי כספים המוחזקים על ידם בעת יציאה או כניסה לישראל, אשר כיום עומד על סך של 100,000 ₪ ומעלה.

כאשר מדובר במי שעולה לארץ לראשונה, עליו לדווח רק במידה ויש ברשותו סך של 1,250,000 ₪ ומעלה. עם זאת יובהר כי מדובר בחובת דיווח בלבד, אשר אין בה כדי לאסור או להגביל את סכומי הכספים שמותר להכניס לארץ או להוציא ממנה.

הקמת הרשות לאיסור הלבנת הון

בהתאם לסעיף 29 לחוק, הוקמה בשנת 2002 הרשות לאיסור הלבנת ההון שבמסגרת משרד המשפטים, במטרה לנהל את מאגר המידע של הדיווחים שיתקבלו לפי החוק. הרשות הוקמה כגוף מודיעיני אדמיניסטרטיבי במשרד המשפטים, אשר תפקידו הינו לאסוף מידע, לעבדו ולנתחו. המידע מוזרם אל הרשות על ידי הגופים הפיננסיים בארץ, בעיקר הבנקים וכן ממקורות נוספים כגון המשטרה, השב"כ ורשויות אחרות מסוגה בחו"ל.

יחד עם זאת, הרשות איננה מהווה יחידה חוקרת, כך שבמידה והחומר הרלוונטי שנאסף על ידה מעורר חשד לביצוע עבירת הלבנת הון, הוא יועבר על ידה לרשויות האכיפה. החוק גם מאפשר שיתוף פעולה בין הרשות בארץ לבין יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בחו"ל, במטרה לסייע למאבק העולמי בתחום הלבנת ההון.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא לחצו כאן!


תאריך: 18/06/2018 17:57
 
close