חובת זיהוי לקוח - מהות החוק וההשלכות המשפטיות של היעדר דיווח

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

חובת זיהוי הלקוח המוטלת על עורכי דין ורואי חשבון


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

דיני איסור הלבנת הון בארץ מטילים על עורכי דין ורואי חשבון המבצעים שירות עסקי, חובות בדבר זיהוי הלקוח והכרתו, טרם ביצוע השירות העסקי עבורו וזאת על מנת להעריך האם השירות העסקי המבוקש על ידי הלקוח כרוך בסיכון לביצוע פעילות הלבנת הון או מימון טרור.

במידה ונותן השירות העסקי מעריך כי סיכון זה הינו גבוה, עליו להימנע ממתן השירות העסקי. רק במידה ונותן השירות מעריך כי סיכון זה אינו גבוה, הוא יהיה רשאי לבצע את אותו שירות עבור הלקוח.

מטרת חובה זו הינה למנוע ביצוע פעולות עסקיות עבור לקוחות לשם הלבנת הון, תוך ניצול אי ידיעתו ו/או שמו הטוב של עורך הדין או רואה החשבון.

מהות חובת זיהוי הלקוח

המקור לחובת הזיהוי מעוגן בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, אשר נחקק במסגרת תיקון 13 לחוק ונכנס לתוקף ביום 2.9.2015. סעיף זה מטיל את חובות הזיהוי על כל עורך דין ורואה חשבון שנותנים שירות עסקי.

שירות עסקי מוגדר בסעיף זה כ-5 פעולות כלכליות חילופיות, אשר המחוקק רואה בהן כבעלות פוטנציאל סיכון גבוה לביצוע פעילות הלבנת הון באמצעותן:  

  • קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי.
  • קנייה או מכירה של עסק.
  • ניהול נכסי הלקוח ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1 עד 4 ו-6 לתוספת השלישית לחוק.
  • קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד.
  • הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

יחד עם זאת, סעיף 8ב(ד) לחוק קובע כי חובת הזיהוי לא תחול על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על פעולות בפיקוח בית משפט ואילו סעיף 8ב(ו) לחוק קובע כי אין בהוראות חוק זה או בצו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון עורך דין-לקוח, שלפי סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

בהתאם לסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, הוצא צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותני שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ה-2014. צו זה קובע כי עורך דין ו/או רואה חשבון שאמור לתת שירות עסקי ללקוח שלו, חייב לבצע קודם לכן הליך זיהוי והכרת הלקוח וזאת על מנת להעריך את הסיכון לביצוע פעילות הלבנת הון באמצעות השירות העסקי המבוקש עבור הלקוח.

בנוסף, לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון התקינו כללים אתיים משלימים, אשר נועדו למנוע מנותני שירות לבצע פעולת שירות עסקי אשר כרוכה בסיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. כך לדוגמא, הותקן כלל 44ב לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, אשר אוסר על עורך דין לבצע פעולת שירות עסקי עבור לקוח במידה והוא מעריך שהיא כרוכה ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון או מימון טרור.

עיקרי הליך זיהוי הלקוח

עיקרי הליך זיהוי והכרת הלקוח בהתאם לצו הזיהוי הינם כמפורט להלן:

(א) על נותן השירות העסקי להגיש ללקוח את הטופס המופיע בתוספת הראשונה לצו הזיהוי, על מנת שהלקוח ימלא בו את פרטיו. פרטים אלו כוללים בעיקרם פרטים לגבי זהות הלקוח, עיסוקו של הלקוח, מהות העסקה, מקור הכספים למימון העסקה ופרטי הנהנים מהעסקה, במידה והנהנה מהעסקה איננו הלקוח עצמו.

כאשר מדובר בלקוח חוזר וקבוע, יש לבצע הליך זה רק בעת ההתקשרות הראשונית איתו וכן במקרה בו מדובר בביצוע שירות עסקי, ששונה מהותית מהאופן בו נותן השירות מכיר את הלקוח משירותים קודמים שהוא נתן לו.  

(ב) במידה והלקוח מילא בטופס פרטים לגבי זהות הלקוח או הנהנה שעל פניהם נראים כבלתי סבירים, על נותן שירות עסקי לבצע שוב את הליך הכרת הלקוח, או לברר עמו את הדברים.

(ג) כדי לאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח, על נותן השירות לבקש מהלקוח מסמכי זיהוי כגון תעודת זיהוי לגבי תושב הארץ, דרכון לגבי תושב חוץ, תעודת רישום לגבי חברה ועוד.

(ד) על נותן השירות לבדוק האם השם או מספר הזהות של הלקוח או הנהנה מהעסקה מופיעים ברשימת ארגוני הטרור ופעילי הטרור, אשר מתפרסמת בהתאם לסעיף 47(ב) לחוק איסור מימון הטרור.

(ה) על נותן השירות לעיין בפרטים שהלקוח מילא בטופס ולהעריך את הסיכון העולה מהם לגבי ביצוע פעילות הלבנת הון ומימון טרור. הערכת הסיכון תתבסס, בין היתר, על הקריטריונים המופיעים בסעיף 2(ג) לצו ובתוספת הרביעית לצו. הקריטריונים המופיעים בסעיף 2(ג) לצו הזיהוי כוללים את סבירות הפרטים, מאפייני הלקוח, סוג השירות העסקי המבוקש, מקור הכספים לשירות העסקי וכן מידע שפורסם באתר האינטרנט של הממונה על נותני השירות העסקי.

הקריטריונים המופיעים בתוספת הרביעית לצו הזיהוי, מגדירים סוגי לקוחות שיכולים להיראות כלקוחות בעלי סיכון גבוה לביצוע הלבנת הון או מימון טרור, אלא אם כן ניתן הסבר או מידע שמפחית את הסיכון לכך. מדובר בלקוחות שהינם:

  • איש ציבור זר.
  • לקוח ממדינה בסיכון להלבנת הון או למימון טרור או פעולה הקשורה עם מדינה זו.
  • לקוח שמבקש לבצע פעילות במזומנים בהיקף גדול וזאת ללא הסבר או היגיון עסקי.
  • לקוח שיש חשש שהוא קשור לגורמים עבריינים או לפעילי טרור וזאת ללא צורך בהצגת שאלות או בבירור עובדות.
  • לקוח שמבקש לבצע שירות עסקי ללא הסבר או היגיון עסקי.
  • לקוח שלדעת נותן השירות העסקי הוא בסיכון גבוה, בין השאר נוכח תחום עיסוקו או נתון אחר הנוגע לעניין הנמצא בידיעתו של נותן השירות העסקי.
  • לקוח שמבקש שירות עסקי לגבי כספים שמעוררים חשש שמקורם אינו לגיטימי.
  • לקוח שמסרב למסור פרטים הנדרשים לעמידה בהוראות הצו.

כאמור, במידה ונותן השירות מעריך כי סיכון זה הינו גבוה, עליו להימנע ממתן השירות. במידה ונותן השירות מעריך כי סיכון זה לא גבוה, עליו לאשר זאת על גבי הטופס ולשמור אותו למשך 5 שנים.

הגורם הממונה על אכיפת חובת זיהוי הלקוח

הגורם אשר ממונה על אכיפת חובת הזיהוי אשר מוטלת על נותני השירות העסקי, הינו הממונה על נותני השירות העסקי, כאמור בסעיף 11יג(9) לחוק.

לשם כך הוסמך הממונה, בין היתר, לדרוש מנותני השירות למסור לו מסמכים הנוגעים לחובת הזיהוי. יחד עם זאת, במידה ונותני השירות תיעדו בכתב את השיקולים לבחינת הסיכון או ערכו בירור נוסף, אז מסמכים אלו לא יהיו נתונים לעיונו של הממונה. בנוסף, במידה ועורך דין יטען כי חומרים מסוימים מוגנים בחיסיון עו"ד־לקוח, יועברו מסמכים אלו במעטפה אטומה לעיון שופט שיכריע בנושא, בהתאם לסעיפים 235א-235ד לפקודת מס הכנסה.

במידה ונותני השירות העסקי לא נענו לדרישת הממונה למסירת מסמכים לידיו, יהיו המפקחים מטעם הממונה רשאים להיכנס למשרדיהם, לבצע שם בדיקה ולתפוס בהם מסמכים במידה ויש להם יסוד להניח שהם קשורים להפרת חובות הזיהוי. בנוסף, הממונה יהיה רשאי לכנס וועדה להטלת עיצום כספי על נותן השירות בהסתמך על מסמך שנתפס וזאת לפי סעיף 11 ט"ו לחוק.

במידה ויתעורר אצל הממונה חשש שנותן השירות העסקי הפר את הכלל האתי שמוטל עליו בעניין חובת הזיהוי, הוא גם יהיה רשאי לפנות לוועדת האתיקה של הלשכה בה חבר נותן השירות העסקי, בבקשה לפתוח כלפיו בהליך משמעתי וזאת לפי סעיף 11יג1(ג) לחוק.

זקוקים לייעוץ משפטי אישי בנושא? פנו אלינו!


תאריך: 19/12/2017 14:22
 
close