מה קובע החוק לגבי התיישנות עבירות מע"מ פליליות ואזרחיות?

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

התיישנות עבירות מע''מ - במישור הפלילי והאזרחי


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

Hebrew

כאשר נישום מבצע עבירות מע"מ, הוא צפוי להליכים הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. על כל אחד מההליכים הללו חלות תקופות התיישנות שונות וזאת כפי שיפורט להלן.

התיישנות עבירות מע"מ במישור הפלילי

במישור מע"מ פלילי, יתנהלו כנגד הנישום הליכי ענישה במסגרתם תוצא לו שומה לפי מיטב השפיטה ו/או הוא יועמד לדין בגין עבירת המע"מ אותה ביצע.

הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה

סעיף 77(א) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 קובע כי במידה ונישום הגיש דו"ח תקופתי שלדעת רשות המיסים איננו מלא, או איננו נכון, או שאיננו נתמך במסמכים או בפנקסי חשבונות כפי שנקבע, ניתן להוציא לו שומה לפי מיטב השפיטה.

סעיף 77(ב) לחוק מע"מ קובע כי המועד להוצאת שומה לפי מיטב השפיטה, הינו חמש שנים לאחר הגשת הדו"ח ואם הורשע החייב במס, או כופרה עבירתו, בשל מסירת ידיעות כוזבות בדו"ח האמור או בשל מעשה אחר שיש בו כוונה להתחמק מתשלום מס המגיע לתקופת הדו"ח האמור - תוך עשר שנים לאחר הגשת הדו"ח.

כלומר, הסעיף מבדיל בין הגשת דו"ח שלא כדין בנסיבות קלות, שאז תקופת ההתיישנות לצורך הוצאת השומה לפי מיטב השפיטה הינה 5 שנים ממועד ביצוע העבירה, לבין הגשת דו"ח שלא כדין בנסיבות מחמירות, שאז תקופת ההתיישנות הינה 10 שנים ממועד ביצוע העבירה.

העמדה לדין פלילי

חוק מע"מ איננו מציין מהן תקופות ההתיישנות של עבירות מע"מ לצורך העמדה לדין פלילי. כתוצאה מכך, תקופת ההתיישנות של עבירות אלו כפופה להוראת ההתיישנות הכללית לגבי עבירות פליליות, אשר קבועה בסעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, החסד"פ.

הוראה זו קובעת כי תקופות ההתיישנות של העבירות הפליליות, אשר מתחילות מיום ביצוע העבירה, הינן:

  • עבירת פשע שדינה אינו מיתה או מאסר עולם - 10 שנים. לפי סעיף 24 לחוק העונשין, עבירת פשע הינה עבירה שנקבע לה עונש מאסר מעל 3 שנים.
  • לגבי עבירת עוון - 5  שנים. לפי סעיף 24 לחוק העונשין, עבירת עוון, הינה עבירה שנקבע לה עונש מאסר מעל 3 חודשים ועד 3 שנים, כולל.  
  • לגבי עבירת חטא - שנה אחת. לפי סעיף 24 לחוק העונשין, עבירת חטא הינה עבירה שנקבע לה עונש מאסר שאינו עולה על 3 חודשים.  

בנוסף, סעיף 9(ג) לחסד"פ קובע כי "בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר".

כלומר, ככל שמדובר בעבירת מע"מ מסוג פשע או עוון, אז במידה ותוך כדי תקופת ההתיישנות של העבירה, בוצעה חקירה על פי חיקוק ולרבות חקירת פקיד שומה וחקירת משטרה, הוגש כתב אישום או קוים הליך משפטי מטעם בית המשפט, אז כל אחד מההליכים האלו יביא למעשה לעצירתה ואיפוסה של תקופת ההתיישנות, כך שהיא תתחיל לרוץ מחדש עם סיום ההליך האחרון נגד החשוד בעבירה זו.

ואם לא די בכך, יש גם לקחת בחשבון כי עבירת מס מוגדרת בפסיקה כעבירה נמשכת אשר ממשיכה להתקיים כל עוד הנישום לא הסיר את המחדל שכרוך בביצוע העבירה. כך נקבע בהליך רע"פ 26/97 לקס נ' מדינת ישראל. כתוצאה מכך, תקופת ההתיישנות של עבירות מע"מ שמחדלן לא הוסר תתחיל למעשה רק כאשר רשויות מע"מ יעלו על דבר ביצוע העבירה וזאת גם אם היא אירעה לפני שנים רבות מאוד.

התיישנות עבירות מע"מ במישור האזרחי

במישור מע"מ אזרחי, מתנהלים כנגד הנישום הליכי גבייה לגביית חוב המע"מ ממנו.

ככלל, רשות המיסים רשאית לנקוט בהליכים שונים לשם גביית חובות מס מע"מ. הליכים אלו כוללים הליך אזרחי, באמצעות הגשת תביעה אזרחית כנגד הנישום וכן הליכים מנהליים שונים לפי פקודת המיסים (גביה), כגון הליכים לתפיסת ומימוש מטלטליו של החייב, עיקול נכסים, רישום שיעבוד על מקרקעי הנישום בגין חוב, על מס מקרקעין ועוד. כל זאת ללא כל צורך בפניה לערכאות לשם קבלת פסק דין המכיר בזכותה של הרשות לחוב שהיא טוענת לו.

פקודת המיסים (גביה) איננה מתייחסת לשאלת התיישנות ההליכים שננקטים במסגרתה. אולם, בפסק הדין משנת 2010 בתיק רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית, קבע בית המשפט העליון כי פקודת המיסים (גביה) כפופה אף היא לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. עוד נקבע כי תקופת ההתיישנות של הליכי הגבייה המנהליים שלפי פקודה זו הינה 7 שנים.

יחד עם זאת, במסגרת הנחייה מס' 7.1002 של היועמ"ש לממשלה, מפברואר 2012, ציין היועמ"ש לממשלה כי בהתחשב בטיבם ובאופיים של חובות מנהליים, על הרשות לפתוח בהליכי גביה תוך 3 שנים לכל היותר, למעט במצבים חריגים, שבהם ניתן יהיה לפתוח גם לאחר 3 שנים אם כי בכל מקרה עד 7 שנים, לכל היותר. במידה והרשות לא פתחה בהליכי גביה במועדים הללו, אז ככלל, לא תוכל הרשות לגבות מכח פקודת המיסים (גביה).

פנה/י לשאלות נוספות בענייני המיסוי שלך!


תאריך: 01/05/2018 17:32
 
close