מידע משפטי מפורט על הכרה בהוצאות ללא חשבונית

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

הכרה בהוצאות ללא חשבונית


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

דיני המיסים בארץ מקנים לבעל עסק עצמאי את האפשרות לנכות הוצאות מוכרות מסוימות אותן הוא הוציא לצורך ייצור הכנסתו וזאת הן לצרכי מס הכנסה - בהתאם לסעיף 17 לפקודת מס הכנסה והן לצרכי מע"מ - בהתאם לסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975.

לשם כך, על בעל העסק להמציא חשבונית/קבלה אשר מעידה על תשלום ההוצאה בפועל וזאת בהתאם להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973 ולתקנות מע"מ (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ו-1976.

סעיף 131(יא)(1)(ג) לפקודת מס הכנסה קובע כי ניכוי הוצאה פרטית, ניכוי הוצאה ללא רכישה או קבלת שירות, או כאשר סכום ההוצאה אינו משקף את מחיר הרכישה או השירות, יובילו לפסילת ספריו של הנישום, זולת אם שוכנע פקיד השומה כי הייתה סיבה מספקת למעשה כאמור.

קביעת פקיד השומה כי ספרי הנהלת החשבונות אינם קבילים, עלולה להביא למספר סנקציות שונות כלפי הנישום, כגון סירוב להתיר לנישום ניכוי הוצאות על פי חשבונות שהוא הגיש ושומת הוצאותיו לפי מיטב השפיטה, כאמור בסעיף 33 לפקודה. 

על רקע האמור לעיל, מתעוררת השאלה מה קורה כאשר הנישום לא שמר מסיבה כלשהי את החשבוניות/קבלות שמעידות על ביצוע התשלום עבור ההוצאות שהוא הוציא לצורך ייצור הכנסתו.

במסגרת הליך עמ"ה 1068/00 הידרולה ‏בע"מ נ' פ"ש ת"א, קבע בית המשפט כי נטל ההוכחה לעניין ההוצאות שניתן לנכות מוטל מלכתחילה על הנישום וכי עליו להוכיחן באמצעות מסמכים שרק מהם ניתן ללמוד על ביצועה של ההוצאה, על היקפה ואולי גם על יעודה.

יחד עם זאת, במצבים חריגים שבהם קיימות נסיבות ייחודיות, ניתן לאפשר לנישום להציג ראיות אחרות להוכחת התשלום עבור ההוצאות.

בהליך עמ"ה 525/02 דגמין‏ מוחמד נ' פ"ש ב"ש, הדגים בית המשפט את אותן ראיות אחרות: הסכמי עבודה עם קבלני משנה, דפי חשבון, צילומי צ'קים, תלושי שכר, עדות אמינה של 5 קבלני משנה וכדומה.

בעקבות הפסיקה שלעיל, פרסמה רשות המיסים את חוזר‏ מס‏ הכנסה מס' ‏2/2012 בנושא אסמכתאות‏ להתרת‏ הוצאות ו/או ‏דרישת ‏עלויות‏ וזאת ביום 9.5.2012.  ‏‏

במסגרת חוזר זה, הבהירה רשות המיסים מהם הקריטריונים שיחולו בעת קביעת שומה לנישום שאין לו חשבונית שמוכיחה את ההוצאה, או שיש לו חשבונית שהוצאה שלא כדין.

כלומר, באילו מקרים פקיד השומה יכיר בכל זאת בהוצאות מסוימות לצרכי ניכוי וזאת למרות שלנישום אין בכלל חשבוניות בגינן, או שאין לו חשבוניות כדין בגינן.

עם זאת יובהר כי הכרה זאת מותנית בכל מקרה בהמצאת ראיות ואסמכתאות אחרות על ידי הנישום, אשר יכולות לשכנע בקיומן של הוצאות שהוצאו בפועל לצורך ייצור ההכנסה.   

באילו מקרים ניתן להכיר בהוצאות ללא חשבוניות

החוזר של רשות המיסים מתייחס לארבעת המקרים הבאים בלבד:

1. הנישום לא שמר את התיעוד הנדרש בשל הוצאות שיצאו במהלך התקופה בה נדרש הנישום לשמירת מסמכים לפי סעיף 25 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973. ככלל, מדובר בתקופה של 7 שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או 6 שנים מיום הגשת הדוח למס לאותה שנת המס, לפי המאוחר.

תיעוד נוסף שהנישום מנהל אף שאינו מחויב בניהולו על פי הוראות ניהול פנקסים - יש לשמור לתקופה של לפחות 3 שנים מיום הגשת הדו"ח על ההכנסה לשנת המס אליה התיעוד מתייחס.

2. הנישום דורש הוצאות פחת, כאשר אין בידיו את החשבונית המעידה על רכישת הנכס בגינו נדרש הפחת.

3. בעת מימוש נכס הוני, דורש הנישום התרת הוצאות הוניות ו/או עלויות בגין מחיר מקורי של רכוש קבוע, כאשר אין בידיו את החשבונית המעידה על רכישת הנכס.

4. חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין.

הקריטריונים להכרה בהוצאות ללא חשבוניות

להלן הקריטריונים הקבועים שיחולו בעת קביעת שומה לנישום שאין בידו את החשבונית המאששת את קיומה וסכומה של ההוצאה או העלות הנדרשת, או נישום שספריו נפסלו ושנקבע לגביו כי ניכה מס תשומות כנגד חשבוניות פיקטיביות.

הקריטריונים הללו יסתמכו על האסמכתאות והראיות החלופיות אותן ימציא הנישום לפקיד השומה ועליהן תתבסס השומה וזאת בכפוף לזכותו של פקיד השומה להפעיל‏ שיקול‏ דעת‏ באם ‏לקבל או‏ לדחות ‏את‏ הראיה ‏המוצגת ‏על‏ סמך‏ מהימנותה.

על מנת לקבוע את ההוצאות האמיתיות אשר יצאו בייצור ההכנסה ושאותן יש לנכות מהכנסתו של העסק, על פקיד השומה לקבוע את מהותן ומטרתן של ההוצאות ולאמוד אותן על סמך ניסיונו והבנתו תוך שימוש באמצעים הקיימים לקביעת האומדנים.

לשם כך, על פקיד השומה להביא בחשבון, בין היתר, את הבדיקות הבאות, אם כי מובהר בזאת כי אין לשלול את ביצוע הבדיקות המפורטות להלן מצד פקיד השומה, גם במקום בו קיימות אסמכתאות ראויות בקשר להתרת הוצאות ו/או דרישת עלויות.

להלן הבדיקות שעל פקיד השומה לערוך על מנת לקבוע את הוצאותיו האמיתיות של הנישום שהוצאו בייצור הכנסתו, כאשר אין לו את החשבוניות שמעידות על הוצאתן וזאת במסגרת ארבעת המקרים שצוינו לעיל:

1. יש להיווכח כי אכן יצאה הוצאה בעסקו של הנישום וזאת על ידי בחינת המקרה הרלוונטי. לדוגמא: כאשר מדובר בעסקה של מתן שירותי בנייה, יש להיווכח שאכן בוצע שירות או נעשתה העבודה על ידי בדיקת העבודות שנעשו בפועל בשטח. כאשר מדובר בעסקה של רכישת מוצרים - היווכחות כי המוצרים שנרכשו אכן שימשו בעסק אם כחומרי גלם לייצור או כמלאי שנמכר בעסק וכיוצא בזה.

2. יש לבחון את גובה התשלום שבוצע בפועל עם אמצעי זיהוי של הצד המקבל, כגון: צ'ק, העברה בנקאית  וכדומה וזאת תוך בחינה של ההכרה בהכנסה אצל הצד שמנגד.

יחד עם זאת, תשלום ששולם בשטרי כסף יביא למצב בו יהיה קשה להסתמך על ראיה זו וזאת לאור מניעת האפשרות למעקב אחר הסכום המשולם והמתקבל. במידה ולא נמצאה אסמכתא לתשלום בפועל, יהיה על הנישום נטל הוכחה כבד יותר לקיומה של ההוצאה וסבירותה.

3. בדיקת הסכמים וחוזים חתומים על ידי הצדדים ואשר קובעים את מהותה וסכומה של ההוצאה הנדרשת, כגון הסכם מתן שירותים, חוזה לרכישת נכסים וכדומה.  

4. בדיקת הערכות שווי או מסמכים המעידים על שווי הנכס אשר נעשו למטרות שונות, כגון הערכת שווי ביטוחית, הערכת שמאי לצורך שיעבוד הנכס למתן הלוואה, הסכמי הלוואה שניתנה בגין הרכישה ממוסד פיננסי וכיוצא בזה.

5. טופסי פחת י"א, מתוך דו"חות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון משנים קודמות של הנישום, כפי שהוגשו לרשות המיסים.

6. רישומים קיימים של רשויות מנהליות אחרות בישראל ומחוץ לישראל המעידות על מחיר הרכישה, כגון  היטלי השבחה, תשלומי מס על הרכישה וכדומה.

7. במקרה של קבלת שירותים באמצעות קבלני משנה - הצהרות של קבלן המשנה שמגובות בהוכחה לדיווח על ההכנסה וזאת במסגרת דוחותיו של הקבלן, אישור ניכוי מס במקור ואישור ניהול פנקסי חשבונות לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976.

ניתן לבחון גם תלושי שכר של עובדי קבלן המשנה נותן השירות, אשר מעידים על עלותה של העבודה נשוא ההוצאה הנדרשת, עליה ניתן להוסיף מרווח רווח מקובל בענף, לצורך קבלת שווי השוק של ההוצאה בה נשא הנישום.

8. בדיקת חשבונותיו של נושא המשרה לצורך בדיקה כי סכומים שהוצאו מהעסק לכאורה, לא חזרו אל נושא המשרה בעקיפין אלא שימשו באמת לתשלום ההוצאות.

9. התרת הוצאות בגין רכישת נכסים ומוצרים או בגין עבודות אשר בוצעו בפועל, אך ללא אסמכתאות תקפות, צריכה להיות מלווה בבדיקת סקרי שוק המעריכים את שווי השוק הנהוג בעסקאות מסוג דומה בין צדדים שאינם קשורים וזאת לצורך בחינת סבירות ההוצאה.

במידה והנישום אינו עומד תחת נטל ההוכחה, פקיד השומה ישום את הכנסתו על בסיס תסקירים כלכליים, השערות ואומדנים מקובלים בענף בו עוסק הנישום, בהתאם לתדריכים שמפרסמת מעת לעת החטיבה הכלכלית של רשות המיסים ובאמצעות סיוע וליווי מכלכלני הרשות.

במקרה בו יצאה הוצאה אשר לא דווחה על ידי הצדדים, הרי שבמצב בו החליט פקיד השומה להתיר את ההוצאה או חלקה, היא תותר אך ורק אם דורש ההוצאה ניכה מס במקור בכפוף לכל דין ופקיד השומה יפעל במקביל לוודא זקיפת הכנסה בצד השני במקרים הרלוונטיים.   

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא לחצו כאן!


תאריך: 24/07/2018 19:05
 
close