החוק קובע: דיווח למע"מ על בסיס מזומן ומי רשאי לדווח?

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

מידע מפורט אודות דיווח למע''מ על בסיס מזומן


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

שיטות הרישום והדיווח החשבונאיות - בסיס מזומן ובסיס מצטבר

עקרונית, קיימות שתי שיטות חשבונאיות שונות לגבי הרישום בספרי הנהלת החשבונות של הכנסות העסק והדיווח עליהן לרשויות מע"מ ומס הכנסה: דיווח על בסיס מזומן ודיווח על בסיס מצטבר.

שיטת בסיס מזומן הינה שיטה רישום ודיווח חשבונאית לפיה מועד ההכרה בהכנסות העסק ובחיוב המס בגינן נקבע לפי התאריך בו התבצע התשלום בפועל וזאת ללא קשר לתאריך ביצוע העסקה שבגינה התגבשה הזכות לקבלת התשלום.

לעומת זאת, שיטת בסיס מצטבר הינה שיטת רישום ודיווח חשבונאית לפיה מועד ההכרה בהכנסות העסק ובחיוב המס בגינן הינו התאריך בו התבצעה העסקה שבגינה התגבשה הזכות לקבלת התשלום וזאת ללא קשר למועד בו התבצע התשלום בפועל.

פקודת מס הכנסה איננה קובעת מהי השיטה הנבחרת מבין השתיים שיש להשתמש בה לצורך הדיווח לפי הפקודה, אולם בפסיקה נקבע כי שיטת הדיווח על בסיס מזומן אפשרית בעסקים בעלי אופי פשוט במהותו ואשר אינם מחזיקים במלאי, או שהמלאי הקיים בהם הינו שולי.

בהתאם לכך התפתחה בפועל פרקטיקה לפיה בעלי מקצועות חופשיים, כגון עורכי דין, רואי חשבון, רופאים וכדומה, נישומים שאינם מחזיקים מלאי, עסקים קטנים ונותני שירותים בהיקפים קטנים, מדווחים לפי בסיס מזומן ואילו עסקים גדולים ומורכבים וכן חברות, מדווחים לפי בסיס מצטבר.    

לעומת זאת, חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 קובע במפורש באיזו שיטת דיווח יש להשתמש לגביו, באופן לפיו ככלל, כל העוסקים חייבים לדווח למע"מ על בסיס מצטבר, למעט רשימה של עוסקים ספציפיים שרשאים לדווח על בסיס מזומן, אשר מתעדכנת מעת לעת.

סעיף 29 (2) לחוק מע"מ קובע כי שר האוצר רשאי לקבוע שלגבי סוג מסוים של עסקאות יחול החיוב במס רק עם קבלת התשלום בפועל, לפי בסיס מזומן. בהתאם לכך נקבעה במסגרת תקנה 7 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976, רשימה של עוסקים שונים שרשאים לדווח לפי שיטת המזומן, כגון בעלי מקצועות חופשיים ועוד.

יחד עם זאת, סעיף 22(א) לחוק מע"מ קובע כי בעסקאות של מכר טובין, מועד החיוב במס והדיווח למע"מ הינו במועד מסירת המוצר פיזית לקונה, ללא קשר למועד התשלום בפועל, כלומר, לפי בסיס מצטבר. סעיף 24 לחוק מע"מ קבע בעבר כי בעסקאות של מתן שירות, מועד החיוב במס והדיווח למע"מ הינו בעת מתן השירות, אף זאת ללא קשר למועד התשלום בפועל, כלומר גם לפי בסיס מצטבר.

כתוצאה מכך נוצרו מצבים בהם בעלי עסקים רבים נאלצו לממן מכיסם את תשלום המע"מ, מס העסקאות, לצורך העברתו לרשויות מע"מ עד לקבלתו בפועל מהלקוח וזאת לעתים לתקופה של מספר חודשים, לדוגמא כאשר תנאי התשלום נקבעו לשוטף + 3 חודשים וכיוצא בזה.

דבר זה הוסיף עליהם נטל מימון נוסף, מלבד נטל מימון האשראי ללקוחות, מאחר שהעוסקים שימשו לא רק כצינור להעברת תשלומי המע"מ מלקוחותיהם לרשויות המס, אלא גם כמקור מימון לתשלומים אלו. מנגד, הלקוחות שהינם עוסקים מורשים יכלו לקזז את מס התשומות שבו חויבו במסגרת עסקאות אלו, על פי חשבונית המס שקיבלו וזאת זמן רב לפני שהם עצמם שילמו בפועל עבור העסקה.

מעבר לבעיית מימון הביניים של תשלומי המע"מ, נוצר קושי נוסף במקרה והעוסק לא הצליח לגבות בדיעבד את התשלום בפועל מהלקוח. במקרה כזה העוסק ניזוק פעמיים, מאחר שלא רק שהעוסק לא קיבל את התמורה עבור המוצר או השירות שהוא נתן, אלא שהוא אף נאלץ לשלם מכיסו לרשויות המס את המע"מ עבור עסקה זו.

אמנם, באפשרותו במקרה כזה לבקש החזר מס מרשויות המע"מ עבור העסקה שהוא לא קיבל את התמורה עבורה, בנימוק שמדובר בחוב אבוד, אולם לשם כך עליו להוכיח לרשויות המס שאכן מדובר בחוב אבוד, דבר שאינו פשוט כלל להוכחה ולרוב כרוך במאמצים רבים מצידו. ואם לא די בכך, אז גם אם הוא יצליח לעמוד בנטל ההוכחה הנ"ל, ההחזר בדרך כלל יבוצע זמן רב לאחר תשלום המע"מ.      

על מנת להקל ולמנוע מצבים אלו, במיוחד לגבי עוסקים קטנים ובינוניים, נחקקו בשנים האחרונות מספר תיקונים לחוק מע"מ, אשר החילו על עסקים קטנים ובינוניים את שיטת הדיווח לפי בסיס מזומן: תיקון 41, אשר נכנס לתוקף בינואר 2011, תיקון 42, אשר נכנס לתוקף באפריל 2012 ותיקון 48, אשר נכנס לתוקף בינואר 2015.

תיקון 41 לחוק:

תיקן את נוסח סעיף 24 לחוק באופן לפיו מועד החיוב במס והדיווח למע"מ לגבי עסקאות למתן שירות, חל באופן כללי עם קבלת התמורה בפועל, לפי בסיס מזומן ולא עם מתן השירות, לפי בסיס מצטבר.

לכלל זה נקבע חריג במסגרת סעיף 29(1א) לחוק, אשר תוקן לאחר מכן גם במסגרת תיקון 42 לחוק, לפיו בשירות שניתן בעסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר, או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף וכן בשירות שניתן על ידי עוסק שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 15,000,000 ₪ וחלה עליו החובה לנהל פנקסי חשבונות לפי תוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973, יחול החיוב במס עם נתינת השירות, לפי בסיס מצטבר ולא עם התשלום בפועל, לפי בסיס מזומן.

במידה והשירות ניתן כחלקים חלקים, באופן שניתן להפרדה, יחול החיוב על כל חלק שניתן ואילו בשירות שניתן באופן מתמשך, ללא אפשרות להפריד בין חלקיו, יחול החיוב לגבי כל סכום ששולם על חשבון התמורה, בעת תשלומו או עם גמר מתן השירות, לפי המוקדם.

תיקון 42 לחוק:

גם תיקן את סעיף 46(א) לחוק באופן שקבע כי ניתן להוציא את חשבונית המס תוך 14 יום לאחר מועד החיוב במס, לפי בסיס מזומן או מצטבר ולא כעבור 7 ימים כפי שהיה לפני כן. בנוסף, התיקון כלל את חקיקת סעיף 47(א1) לחוק, אשר אוסר על לקוח של עוסק לפי בסיס מזומן לדרוש מהעוסק להוציא לו חשבונית מס לפני ביצוע התשלום בפועל.

תיקון זה גם הרחיב בעבר באופן זמני את תחולת המעבר לבסיס מזומן גם על עסקאות למכירת מוצרים, על ידי יצרן שמחזור עסקאותיו עד 1,950,000 ₪ ובעסקו מועסקים עד 6 עובדים וזאת במסגרת סעיף 29(ב1) לחוק. תוקף סעיף זה חל בתחילה עד ליום 1.4.2013, לאחר מכן הוא הוארך עד ליום 31.12.2014, אך לבסוף הוא בוטל במסגרת תיקון 48 לחוק.  

תיקון 48 לחוק:

תיקן את סעיף 22(ב) לחוק בקובעו כי חיוב המס יחול עם קבלת התשלום בפועל, לפי בסיס מזומן, גם לגבי עוסק מוכר טובין שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 2,000,000 ₪, לא כולל מע"מ וכן לגבי עוסק יצרני שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 3,450,000 ₪, כולל מע"מ.

אופן ביצוע הרישום על בסיס מזומן ועל בסיס מצטבר

עוסק שעובד על בסיס מצטבר, צריך להוציא ללקוח חשבונית עסקה עם ביצוע העסקה והוא חייב להוציא ללקוח חשבונית מס, במידה והלקוח דורש זאת, כאמור בסעיף 47 לחוק מע"מ. עם קבלת התשלום, בין אם הוא במזומן ובין אם לא, כגון צ'ק דחוי או תשלום באשראי, עליו להוציא ללקוח חשבונית מס וקבלה.

לעומת זאת, עוסק שעובד על בסיס מזומן, צריך להוציא ללקוח חשבונית עסקה בלבד עם ביצוע העסקה והלקוח איננו רשאי לדרוש ממנו להוציא לו באותה עת חשבונית מס וזאת כאמור בסעיף 47(א1) לחוק מע"מ. עם קבלת התשלום, אז במידה והתשלום הינו במזומן, עליו להוציא ללקוח חשבונית מס וקבלה ובמידה והתשלום אינו במזומן, כגון צ'ק דחוי או תשלום באשראי, עליו להוציא ללקוח קבלה בלבד ורק לאחר קבלת התשלום בפועל עליו להוציא לו גם חשבונית מס.

העוסקים שרשאים לדווח למע"מ על בסיס מזומן

העוסקים אשר רשאים לדווח למע"מ על בסיס מזומן נכון לשנת 2016 הינם כמפורט להלן:

  • נותני שירותים שהינם בעלי מקצועות חופשיים כגון עורכי דין, רואי חשבון, רופאים, אדריכלים, יועצים, טכנאי שיניים, כלכלנים, עורכי פטנטים ושמאים, ללא הגבלת מחזור הכנסות או מספר מועסקים.
  • נותני שירותים שהינם בעלי בתי ספר לנהיגה, בעלי גנים ובתי ספר, מתווכי מקרקעין, מתווכי רכב ומי שעוסק במכירת מנויים כגון מכירת מנוי על עיתון, כתבי עת, ספרים, קבצים ועדכוניהם, הצגות, קונצרטים וכיוצא בזה, ללא הגבלת מחזור הכנסות או מספר מועסקים.
  • עסקאות להשכרת נכסים.
  • עסקאות למתן אשראי.
  • עסקאות מקרקעין וקבלנים, לגבי מקדמות המתקבלות לפני מסירת המקרקעין לקונה או גמר עבודות הבנייה.
  • עסקאות בהן עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי קיבלו שירות מהסוג שמפורט בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גמלה או קצבה ולכן הם חייבים בתשלום המס בשל השירות ולהוציא חשבונית עצמית, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות.
  • נותני שירותים אחרים, שאינם נמנים על העוסקים המצוינים לעיל, אשר מחזור עסקאותיהם השנתי אינו עולה על 15,000,000 ₪, לא כולל מע"מ. לדוגמא, בעלי אולמות אירועים, הובלות, מוסכים, השכרת רכב, עסקים לשיפוצים ותיקוני בניינים, מסעדות וכיוצא בזה.
  • מוכרי טובין שמחזור העסקאות השנתי שלהם אינו עולה על 2,000,000 ₪, לא כולל מע"מ.
  • יצרנים אשר מחזור עסקאותיהם השנתי אינו עולה על 3,450,000 ₪, כולל מע"מ.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא ליחצו כאן!


תאריך: 19/12/2017 13:59
 
close