חשוד/ה באי ניהול פנקסי חשבונות? עורך דין מומחה מסביר מה עושים

חייגו לייעוץ אישי: 072-390-2345הייעוץ ניתן על ידי מומחה בענייני מיסוי
 דיני מיסים ועבירות מס – עורך דין לשירותך
חוות דעת מקצועית בענייני מיסוי:
שם מלא
מספר טלפון
פניה למומחה במיסים >>

אי ניהול פנקסי חשבונות והמשמעויות הנלוות


דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

Hebrew

בהתאם להוראות חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה, על בעל העסק לנהל פנקסי חשבונות ולנהלם כדין וזאת מייד עם תחילת הפעילות העסקית שלו. מטרת ניהול פנקסי החשבונות הינה בראש ובראשונה לאפשר ביקורת יעילה, מהירה וקלה על חשבונותיו של העסק וזאת במטרה לקבוע את חבות המס האמיתית שלו.

סעיף 66 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, קובע כי "חייב במס ינהל פנקסים ורשומות בצורה ובדרך שקבע שר האוצר, דרך כלל או לסוגי עוסקים או חייבי מס". מכוחו של סעיף זה הותקנו תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ו-1976, אשר קובעות בסעיף 1 כי על העוסק מוטלת החובה לנהל לצרכי מע"מ את אותם פנקסי החשבונות שעליו לנהל לצרכי מס הכנסה. בנוסף, התקנות גם קובעות הוראות ספציפיות לניהול חשבונות עבור עוסקים לצרכי מע"מ, כגון אופן רישום חשבוניות מס וכדומה.

עוסק שלא ניהל פנקסי חשבונות כלל, או שהוא ניהל אותם תוך סטייה מהותית מהוראות החוק, עלול להיות חשוף לסנקציות שונות במישור הפלילי וגם במישור האזרחי.

במישור הפלילי

העוסק עלול להיות חשוף להגשת כתב אישום בגין ביצוע עבירת אי ניהול ספרים כדין, בהתאם לסעיף 117(א)(7) לחוק, אשר קובע כי עוסק שלא ניהל פנקסי חשבונות או רשומות אחרות שהיה עליו לנהל או שנקבע בקביעה סופית על פי סעיפים 74, 95 או 113 שהוא ניהל אותם בסטייה מהותית מן ההוראות, דינו מאסר עד שנה אחת.

הסעיף מבהיר כי קביעה סופית לפי סעיפים 74, 95, 113 לחוק לעניין הסטייה מההוראות פירושה קביעה על פי הסעיפים הללו שלא הוגש עליה ערעור או ערר, או שהם הוגשו אך נדחו.

עבירה זו נחשבת גם לעבירה מנהלית, בהתאם לתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי - חיקוקי מסים), התשמ"ז-1987, דבר המאפשר לרשות המסים לשקול את האפשרות להמיר את הגשת כתב האישום הפלילי בגין ביצוע עבירה זו בתשלום קנס מנהלי.

יחד עם זאת, העובדה שמדובר בעבירת מע"מ מנהלית, אין פירושה שרשות המסים חייבת בהכרח להמיר את כתב האישום בתשלום הקנס המנהלי, הואיל והיא עדיין רשאית להגיש כתב אישום בגין אותה עבירה מנהלית, אלא שאז עליה לציין את הטעמים לכך ולהבהיר את הנסיבות בהן נעברה העבירה, היקף העבירה וכדומה.

מצד שני, גם במידה והוגש כתב אישום בגין עבירת מע"מ מנהלית כלשהי, עדיין ניתן להגיש את הבקשה לקנס מנהלי גם לאחר הגשת כתב האישום וזאת במידה והנאשם הסיר לבסוף את המחדל שבגינו הוגש כתב האישום כנגדו. במקרה כזה רשות המסים תבדוק את הבקשה ונסיבות המקרה, לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם ובמידה והבקשה תתקבל ותאושר והנאשם ישלם את הקנס המנהלי, יימחק כתב האישום כנגדו.

במישור האזרחי

העוסק עלול להיות חשוף גם לסנקציות אזרחיות אשר כוללות קבלת קנס בגין אי ניהול ספרים לפי סעיף 95 לחוק מע"מ וכן את פסילת ספריו בטענה שאינם קבילים בהתקיים הנסיבות המופיעות בסעיפים 74, 77א ו-77ב לחוק והוצאת שומה לפי מיטב השפיטה.

יודגש כי בפסיקה נקבע כי פסילת ספרי החשבונות על ידי רשויות מע"מ תחול גם לעניין מס הכנסה ולהפך וזאת משנפסלו הפנקסים על ידי רשות אחת בעילה שהינה רלוונטית גם לחיוב במס ברשות אחרת.

תשלום קנס בגין אי ניהול ספרי חשבונות כדין

סעיף 95(א) לחוק מע"מ קובע שחייב במס שלא ניהל פנקסי חשבונות או שהוא ניהל אותם תוך סטייה מהותית מהוראות החוק ותקנותיו, חשוף לקנס בסך של 1% מכל מחיר עסקאותיו או מסך כל השכר והריווח, לפי העניין, לשנת המס שבה לא נוהלו הפנקסים או הרשומות כפי שנקבע ובלבד שהקנס לא יפחת מ-320 ש"ח לחודש, נכון לשנת 2016.

בנוסף, סעיף 95(א1) לחוק קובע כי חייב במס שהינו עוסק שלא ניהל פנקסי חשבונות ובכלל זה לא רשם חשבונית מס שהוא היה זכאי לנכות ממנה מס תשומות לפי סעיף 38 (א) לחוק, או שהוא ניהל אותם תוך סטייה מהותית מהחוק, חשוף גם לקנס בסך של 30% מסך מס התשומות שהוא לא ניכה.

פסילת ספרים בגין אי ניהול ספרי חשבונות כדין

סעיף 74(א) לחוק מע"מ קובע שחייב במס שלא ניהל פנקסי חשבונות או שהוא ניהל אותם תוך סטייה מהותית מהוראות החוק ותקנותיו, חשוף לסירוב של מנהל מע"מ לקבל את דו"חות המע"מ שלו ובמקרה כזה יראו את החייב כמי שלא הגיש את דו"חותיו לעניין סעיף 76 לחוק.

סעיף 76 לחוק מאפשר למנהל מע"מ לקבוע את המס שעל החייב לשלם בהתחשב בהיקף עסקאותיו או פעילותו ובאין נתונים כאלו, לפי המשוער. על קביעת מס זו לא ניתן לערער.

סעיף 77א לחוק מאפשר לפסול את ספריו של מי שלא רשם תקבול ולראותם כבלתי קבילים באותה שנת מס, זולת אם שוכנע מנהל מע"מ שהייתה לו סיבה מספקת לאי הרישום.

סעיף 77ב לחוק מאפשר לפסול את ספריו של מי שהוציא חשבונית מס שלא כדין או ניכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין.

הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה

סעיף 77 לחוק מאפשר למנהל מע"מ, במקרה שהחייב הגיש דו"ח מע"מ, אך לדעת המנהל הדו"ח איננו מלא או איננו נכון או שאיננו נתמך במסמכים או בפנקסי חשבונות כפי שנקבע, לשום לפי מיטב שפיטתו את המס המגיע מהחייב. דבר זה מעביר לכתפי החייב את הנטל להוכיח שהשומה שהוצאה לו לפי מיטב השפיטה על ידי מנהל מע"מ מכוח סעיף 77 לחוק מע"מ הינה שגויה ואינה משקפת כיאות את מצב עסקיו.

כלומר, כל עוד הדו"ח של העוסק נתמך בפנקסי חשבונות שלא נפסלו, מוטל על מנהל מע"מ הנטל להוכיח שנתמלאו התנאים הקבועים בסעיף 77, כך שהוא רשאי להוציא שומה לפי מיטב השפיטה וכי שומה זו הינה סבירה.

אולם, כאשר פנקסי החשבונות של העוסק נפסלו, עובר נטל ההוכחה לכתפיו, באופן לפיו עליו להוכיח שהשומה שהוצאה לו לפי מיטב השפיטה שגויה ואינה משקפת כיאות את מצב עסקיו.

יחד עם זאת, בפסיקה נקבע כי למרות פסילת ספרי החשבונות של הנישום או העוסק, הוא רשאי להוכיח את ההכנסות ואת ההוצאות שהיו לו בפועל ולבקש כי השומה לפי מיטב השפיטה תבוסס עליהם ולא תהיה שרירותית. כלומר, כל טענה לפיה השומה לפי מיטב השפיטה הינה שרירותית, מופרכת ומוגזמת, חייבת להיות מגובה בראיות של ממש.   

לקבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא ליחצו כאן!


תאריך: 19/12/2017 14:16
 
close